בין פסח לשאר החגים 

ב"ה. שולחן-השבת 

מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע, לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד 

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי

ורב אזורי בת חפר - עמק חפר

חג הפסח

מתי ראוי לקבוע חג - ביום הנס והנצחון או למחרתו?

בין פסח לשאר החגים

חג פסח נקבע ביום נס מכת-בכורות וביום היציאה ממצרים, ט"ו בחודש ניסן, ולא ביום שלמחרתו, גם חג שביעי של פסח נקבע ביום שאירע נס בקיעת הים, שישראל עברו בחרבה והמצריים טובעו בים, כ"א בניסן ולא למחרתו, וזאת בשונה מחגי פורים וחנוכה שחוגגים אותם ביום שלמחרת סיום המלחמה, היום שבו נחו מהמלחמה,

- נצחון המלחמה בפורים היה בי"ג באדר, כדברי המגילה "ויכו היהודים בכל אויביהם כו' ביום שלושה עשר לחודש אדר", והחג נקבע ליום המחרת בי"ד באדר, שבו נחו מהמלחמה באויבים. ובשושן הבירה שנלחמו גם בי"ד באדר, קבעו ליום משתה ושמחה את יום שלמחרתו, ט"ו באדר. וכן בחנוכה יום נצחון המלחמה היה בכ"ד בכסלו, והחג נקבע לכ"ה בכסלו -

ויש להבהיר מה סיבת ההבדל בין פסח לשאר החגים?

היום הראוי לקבוע חג

תחילה נדון בגוף הדברים, מבחינה רעיונית מתי ראוי לציין מאורע מידי שנה בשנה - ביום שהתרחש האירוע או למחרתו, למשל: חגיגת נצחון המלחמה - ראוי שתקבע ביום נצחון הקרב, או למחרתו ביום הראשון שישבו במנוחה, שלווה ובטחון. וכן חולה מסוכן שעבר ניתוח קשה ומסובך וחייו ניצלו, מתי ראוי לציין את נס הצלתו ביום הניתוח, או ביום ששוחרר מבית הרפואה וחזר לביתו בריא ושלם?

איננו מדברים על השנה שבה אירע נס הנצחון והאדם החלים ממחלתו, שכן ברור שקשה לחגוג ביום עריכת קרב הניצחון או בעת ששוכבים על שולחן הניתוחים, השאלה היא על השנים הבאות, האם ראוי לציין ולחגוג את יום האירוע עצמו, או את היום שלמחרתו?

תכונות נפשיות שונות

מבחינה נפשית נצחון המלחמה וחגיגת הנצחון הן שתי תכונות שונות ואף מנוגדות: מלחמה נעשית עם כוח הגבורה, האומץ והרצון לגבור לכבוש ולנצח את הזולת, ואילו חגיגה ושמחה נעשית בכוח האהבה והחסד, הרוגע והשלווה, הרצון לתת ולכבד את הזולת, לכן במובן הרעיוני מתאים לפצל את שני אלו לשני ימים.

גם בכוחות הרוחניים יש פער עצום ביניהם:

כל מאורע המתרחש בעולם בכלל ובישראל בפרט, מושפע מכוח אלוקי (ספירה) מיוחדת, כלומר לכל סוג ואופי מאורע כוח אלוקי מתאים: לנצחון במלחמה ניתן כוח אלוקי הקרוי "גבורת ה'" עמו משברים ומוחצים את האויבים, ולשם ישיבה בשלווה ומנוחת נפש ניתן כוח של "חסד ה'", עמו מצויים בשלווה ושמחה.

בקבלה מוסבר שכל יום ויום הוא יחידה אחת של כוחות, ששורה בו כוח אלוקי מסויים אחד [למשל ביום ראשון חסד, בשני גבורה, בשלישי רחמים וכו'], לכן לפי סדר ההשפעה האלוקית הכוח האלוקי לחגוג את שלוות הנצחון לא מתאים שיהיה ביום שבו נערך קרב הנצחון, ביום של מדת הגבורה אין השפעה לכוח החסד והשמחה.

[ההשפעה האלוקית קיימת לא רק בעבר, בעת שהתרחשו המאורעות, אלא גם בהווה מידי שנה בשנה, כדברי הקבלה שחגי ישראל אינם רק ימי זכרון למאורעות היסטוריים קדומים, אלא הם גם ימים שבהם מושפעת אותה שפעת כוחות אלוקיים קדומים, כדרשת החסידות על מאמר המגילה "והימים האלה נזכרים ונעשים"].

עוצמה אלוקית אדירה בפסח

לכן כל החגים נקבעו ליום שלמחרת הנס - שאז ניתן לחוג ולשמוח, שונה מכל אלו חג הפסח שיש בו עוצמה אלוקית נעלית ונשגבת ובשל כך יכולים להיות בו בצוותא שתי המאורעות יחד: גם נצחון והריגת האוייבים וגם שמחה בשלווה ומנוחת נפש - כך מסביר זאת רבינו הזקן בלקוטי תורה:

על דרך שכשרוצים לגור בבית הרי תחילה צריך לנקות את הדירה מהטינוף והלכלוך שבה ורק אז יכולים להכנס ולדור בתוכה, כך גם החגים, שהם ימי השראת קדושה עליונה, צריך תחילה להעביר את החיצונים המונעים, כמו בפורים שתחילה הרוג בשונאיהם ואחר-כך עשו יום משתה ושמחה שהיתה התגלות קדושה, ולכן היה זה בשני ימים יום אחד העברה של כוחות הטומאה ואחר-כך למחרתו גילוי הקדושה, ואי-אפשר להיות שניהם בבית אחת;

אבל נס פסח שהיה על-ידי גילוי בחינת סובב כל עלמין, יכול להיות שני דברים אלו - נגוף למצרים במכת בכורות והתגלות הקדושה - בזמן אחד.

בתורת הקבלה מוסבר ש"עצמותו ומהותו יתברך" אינו פועל ומתגלה בעולם, אלא רק שלוחיו, הספירות ומלאכי עליון, פעילות של חסד ונתינה והשפעה רוחנית וגשמית על-ידי מלאכי וכוחות חסד, ופעילות של גבורה והרג לשונאים בגשמיות ורוחניות נעשים על-ידי כוחות ומלאכי גבורה - לכן חייב להיות פיצול וחלוקה ביניהם, כי מלאכי חסד ומלאכי גבורה אינם יכולים לשכון בצוותא חדא.

שונה ומיוחד חג הפסח שהיתה בו התגלות אלוקית נעלית ונשגבת ביותר "עצמותו ומהותו יתברך", כמו שהתורה (שמות יב,יב) משתמשת בביטוי אחד ויחיד "ועברתי בארץ מצרים", ומסבירים חז"ל "ועברתי - אני ולא מלאך, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו": לעצמותו ומהותו אין כל הגבלות והוא יכל לחבר את שתי תכונות הנפש יחד, נצחון האוייבים וחג והשפעת קדושה אלוקית גם יחד ביום ועת אחד.

זה כוונת הפסוק בשירת הים שבקריעת ים סוף - "ה' איש מלחמה, ה' שמו": "איש מלחמה" זה הכוח האלוקי של מלחמה והרג באויבים, "ה' שמו" זה מדת החסד וההשפעה האלוקית לישראל, בפסוק זה אנו מדגישים ששתי הכוחות הללו הם אחד - "ה' איש מלחמה, ה' שמו" כוח המלחמה וכוח החסד פעלו בצוותא, כי בחינת עצמותו שמעל הגדרים האלוקיים ועל כן היה יכלו בו ביום לפעול שתי התכונות.

מלחמת ה' בפרעה, בסנחריב ובסיסרא

בכדי להבליט את המעלה העצומה והנשגבת של ניסי פסח, בו זכינו להתגלות האחת והיחידה של עצמותו ומהותו יתברך, נקביל בין ניסי פסח להכות את פרעה ומצרים לניסים נוספים:

סנחריב: בדורו של חזקיהו מלך יהודה, היו ישראל צדיקים והגו בתורה יומם ולילה, וכשעלה על ירושלים סנחריב מלך אשור עם צבאו האדיר - חצי מליון חילים, פרשים, לבושי שריון כו' - עשה ה' נס לישראל (מלכים ב, יט,לה): "בלילה ההוא יצא מלאך ה' ויך במחנה אשור" והכה למוות מאה שמונים וחמשה אלף ראשי גייסותיו, הנס התבצע בידי מלאך ה' ולא על-ידי עצמותו ומהותו יתברך.

סיסרא: לאחר מות שופט ישראל אהוד בן גרא הצדיק, חלה התדרדרות רוחנית בעם ישראל ועקב כך נענשו משמים וצבא כנען החזק והאדיר, עם שר צבאם סיסרא הגבור, הכו והתעללות באכזריות בישראל. כשישראל שבו בתשובה והתחרטו על חטאיהם, העביר ה' את הגזירה והכה את הכנענים, ובלשון הפסוק "מן שמים נלחמו, הקדוש ברוך הוא שלח בם צבאיו" (שופטים, ה,כ וברש"י), כלומר המלאכים והכוכבים פגעו באויבים, ודבורה הנביאה הרגה את סיסרא, ולא עצמותו ומהותו יתברך.

אורו מרוז

שני מצבים בעבודת ה'

גם בעבודת ה' של היהודי שתי עבודות שונות: 1) סור מרע - להתמודד עם הרע ונקיונו, להכניע את המדות הרעות, גאווה, תאווה וכו'. 2) עשה טוב - להוסיף טוב וקדושה.

בדרך כלל שני אלו אינם עולים בקנה אחד: כשעוסקים במלחמה עם הרע קשה, כשמלים לתקן את המדות הרעות ולדחות את הרוע, אין יכולת נפשית להתמקד בהוספה בקדושה, וכן להיפך כשעוסקים בהתעלות בקדושה, אין עת וזמן לתקן את המדות הרעות.

בחג הפסח שורה הכוח האלוקי העצמי בכוחו ניתן גם לדחות את המדות הרעות וגם להוסיף בקדושה: לכן מצוות הפסח כפולות - גם מצה שענינה לדחות את הטפיחה והגאווה ומרור והכנעה של הרע, וגם קורבן פסח והוספה בכוחות ובצד הקדושה.

לקוטי תורה, פרשת צו, דף טז. ובחסידות מבוארת, חלק ב.

לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות שיתקבלו בשמחה: ryk613@gmail.com

                                                                                       www.torah.in/he1