היבטים סביבתיים של שימוש בקמין 

דמיינו את עצמכם יושבים על הכורסה בסלון בליל חורף קר מול האח הבוערת, טיפות גשם זולגות על החלון ולצידכם האדם שאתם הכי אוהבים, רעש העצים המתפצפצים נשמע ברקע וחום נעים מתפזר ברחבי הבית.

ובכן נשמע מושלם? כמעט מושלם. המתבונן מחוץ לבית יראה גם בלילה כזה, עשן המיתמר מן הארובה. עשן זה נושא איתו גזים שונים וחלקיקים נשימים אשר עלולים להגביר את הסיכון לחלות במחלות שונות. אני לא רוצה לקלקל את המסיבה ולא להפר את רגעי הרומנטיקה. מדובר בשאלה משפטית- סביבתית די סבוכה. בעולם קיימת רשת רחבה של בלוגים ואתרים הקוראים רובים ככולם להפסקה מוחלטת של שימוש בתנורי עצים, (כדוגמת http://rawsep.wordpress.com  משם ניתן להגיע לאתרים ובלוגים רבים בנושא). האם יש מקום להגביל את השימוש באח עצים? האם ניתן לכפות על שכן להפסיק להשתמש באח שברשותו או להגביל את השימוש לסוגי בעירה מסויימים או לשעות מסויימות ביממה?  

מבחינת ההתייחסות המשפטית לסוגייה, לא נתקלתי בפסיקה גורפת במדינה כלשהי האוסרת על שימוש בעצים כמקור חימום. בישראל ניתנה פסיקה בעניין בשנת 2008 ע"י השופטת יעל וילנר.  הרקע הוא בקשה של משפחה לכפות על שכן שלא להשתמש בארובה שפיתחה יוצא סמוך לחלונה. לא אכנס לפרטי המקרה, אך לגופו של עניין לא רואה השופטת לנכון לאסור השימוש וקובעת כי:

"מתן הוראה למשיבים להפסיק את השימוש באח כאמצעי חימום סביר ביותר בימי החורף הקרים, מהווה סעד פולשני ביותר"

השופטת קובעת כי למרות שקיימת האפשרות שמארובת הקמין חודר עשן לחדר הרי שנדרשים צעדים מניעתיים מצד הבית השכן:

"גם  לגבי חלון חדר השינה ישנם פתרונות, כמו אטימה בסרט מיוחד שיועד לכך, ועוד, אמצעים פשוטים המונעים גם כניסת רוח דרך החריצים"

בכך למעשה השופטת, כמו גם המבקשים, לא מתייחסים לצדדים הסביבתיים של נזקי העשן, וייתכן שהדבר נובע מחוסר מודעות לנושא.             

אינני משפטן ולכן אתייחס לסוגיה הסביבתית. קיימות מספר השלכות סביבתיות לנושא הפעלת קמין עצים ביתי:

• מפגעי ריח: עבור אנשים רבים ריח העשן מהווה מטרד, כמובן יש הסוברים כי זה ריח נעים דווקא, ואולם אין להתכחש לעובדה שמדובר בריח רקע שלא נמצא שם באופן טבעי.
• כריתת עצים להסקה: הפעלת קמין עצים מעודדת כריתה של עצים ולעיתים זאת נעשית ללא פיקוח תוך פגיעה בעצים נדירים ובבתי גידול יחודיים.
•  גזי הפליטה והפיח: בין תוצרי הבעירה קיימים חלקיקים נשימים אשר חשיפה אליהם מגבירה את הסיכון לפגיעה בדרכי הנשימה, במיוחד לאוכלוסיות רגישות. כמו כן קיימת פליטה של גזים נוספים הקשורים להגברת תחלואה במחלות שונות.  קיימת כמובן גם פליטה של גזי חממה ואולם אלו מהווים, במידה זו או אחרת, תוצרי לוואי של כל שיטת חימום אפקטיבית.

אם כן האם לנוכח הנזקים הסביבתיים האפשריים הנובעים מהשימוש באח עצים לחימום ביתי יש לאסור את השימוש בו, או לחייב את  צמצום השימוש בו?

כמו במקרים רבים גם כאן לדעתי לא ניתן לתת תשובה חד משמעית. כדי להתייחס לשאלה זו יש לדעתי לבחון כל מקרה לגופו. אינו דומה כפר ותיק באזור הררי, בו מותקן בכל בית אח עצים כסטנדט, לבית חדש העומד בעיבורה של עיר באזור מישור החוף. לפני השאלה של צמצום הפעלת קמין יש לבחון לדעתי סוגיות כמו סוג הקמין ויעילותו. סוג הארובה וגובהה ובעיקר סוג חומר הבעירה. בארץ נפוץ לאחרונה השימוש בגפת זיתים, חומר ידידותי יחסית בעל ריכוז שמן גבוה המגביר את תפוקת החום ואת יעילות השריפה. כמו כן קיימים פתיתי עץ ממוחזר אשר מגבירים את יעילות השריפה ומקטינים את כריתת העצים.

גישה של צמצום שימוש בקמין צריכה להבחן לדעתי מתוך תפיסה כוללת ומתוך בחינה של שיקולי עלות תועלת, הן ברמה הערכית – מתוך בחינה של חופש הקניין, והן ברמה הכלכלית -  יש לנסות ולהעריך את הפגיעה הכלכלית במי שמחמם את ביתו באח עצים  ויהיה עליו לחדול מלהשתמש בה. יש להשתמש לשם כך בכלים מתוך ארגז הכלים של כלכלת הסביבה, ענף הולך ומתפתח בממשק שבין כלכלה לסביבה ולבחון את הנזקים הסביבתיים השונים, אל מול התועלת למשק הבית הבודד  ובכל מקרה יש להשוות זאת לאלטרנטיבה לשימוש.

במקרים כאלו, כמו בסוגיות סביבתיות רבות, קיים קשר הדוק בין סביבה וקהילה והפתרון לבעיות מסוג זה סבוך כאשר עומדים עורכי דין זה מול זה אך הוא עשוי להיות פשוט יותר כאשר מדובר ביחיד שהוא חלק מקהילה שבה קיימת הדברות בין חבריה ועל אחת כמה וכמה, במקרים בהם קיימים דרכים מקובלות לפתרון שאלות  מהסוג הזה.

באופן כללי הייתי מציע ליישובים חדשים ולרשויות הבונות שכונות חדשות להגיע להסכמה בעניין טרם הבנייה. במקרים כאלו ניתן ליצור סטאטוס קוו סביבתי שיאפשר חסכון באנרגיה ויצמצם את הפגיעה בסביבה. אשר לרומנטיקה, תמיד אפשר לצאת לטיול בגשם..