שינויים בחוק המתווכים וברמת הבחינה לקבלת רישיון תיווך
בחינת רשם המתווכים שונתה בשנת 2011 לעומת הרשימה שהייתה בתוקף עד אז, וסביר
להניח כי החל ממועד אפריל 2012 תהיה רמת הבחינה גבוהה יותר. בין שתי הרשימות ישנם
שלושה סוגי הבדלים. הראשון הוא תוספת של נושאים חדשים שכלל לא הופיעו במתכונת
הנוכחית של בחינת רשם המתווכים כמו: סעיפים רבים מחוק הירושה, חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני
רעידות אדמה) וסעיפים מחוק החוזים האחידים, השני הוא תוספת של מספר סעיפים בחוקים
שכן נכללו במתכונת הנוכחית, כמו: סעיפים נוספים בחוק החוזים (חלק כללי), סעיפים
בחוק הגנת הצרכן, בחוק שמאי מקרקעין ובחוק מיסוי מקרקעין וההבדל השלישי הוא
שהמתכונת החדשה דורשת התמצאות במושגי יסוד ובעקרונות מתחום המשפט הנדל"ני
והתמצאות נרחבת בפסיקת בתי המשפט בקשר לנושאי הבחינה. מדובר, אם כן, בעיבוי מתכונת
הלימודים שנובע מתפיסת עולם חדשנית, המוקירה את מקצוע התיווך ואת חשיבותו בתחום
הנדל"ן.
האם רמת הבחינה תחייב את המתווכים לעתיד להתמקצע יותר לפני שהם ניגשים לבחינה?
מבחינה כמותית התוספת
סבירה ולכן אין בה משום שינוי מהותי של המקצוע. במתכונת הנוכחית רמת הבחינה לא
הייתה גבוהה במיוחד, מה גם שניתן להיכנס לבחינה עם קובץ החיקוקים הכולל למעשה את
כל חומר הבחינה. מכאן, שעל אף שהיקף החומר גדל, שיטת הלימוד זהה ונבחנים רבים יגשו
להיבחן לאחר שקראו את החומר מבלי להעמיק בלשון החוק. לא פעם העידו בפניי אנשים
שניגשו לבחינה ועברו אותה בהצלחה, כי הם עשו זאת ללא לימוד מעמיק של החומר, והסתפקו
בקריאה חד פעמית של החוקים. נדהמתי מן הזילות שאותם אנשים הפגינו כלפי המקצוע, עקב
היכולת ללמוד את חוקי המקצוע ע"י הסתפקות בקריאה פשטנית של סעיפיהם.
כמשפטנית, חשוב לי להדגיש כי חוק יש ללמוד כשם שלומדים חוק, ולא כפי שקוראים רומן
טיסה. התוספת, אפוא, סבירה, אולם התמקצעות
אמיתית תתרחש כאשר יחייבו את המתווכים לעתיד בדרישות סף כגון: 12 שנות לימוד,
תקופת לימודים במכללה, תקופת התמחות במשרד תיווך וכמובן- העלאת רמת הדרישות
בבחינה. במצב הקיים כל דיכפין ייתי ויתווך.
אחוז
נמוך יותר של ניגשים או נכשלים בעקבות השינויים? - לא בהכרח!
אחוז הניגשים לבחינה
לא יפחת, וכמו כן אחוז הנכשלים לא יעלה עקב השינוי במתכונת הבחינה. הסיבה לכך
פשוטה: מי שמעוניין ללמוד תיווך, תהא הסיבה אשר תהא, ילמד וייגש לבחינה ושינוי
המתכונת לא ירתיע אותו. בעיני רבים העיסוק בתיווך נדל"ן משמעותו גמול כספי
גבוה ביחס להשקעה, ובמידה מסוימת אף סוג של עשיית כסף קל, ולכן רבים ניגשים
לבחינה. סבורני שההצלחה היחסית בבחינה נובעת מהדרישות הבסיסיות שהיא מציבה בפני
הנבחנים ומכך שקובץ החיקוקים מונח בפניהם. העובדה שהתווספו מספר חוקים תשנה את
אחוז הנכשלים שינוי מינורי, אם בכלל. מה שיוכל להשפיע על אחוזי ההצלחה בבחינה
ולהוות מסנן איכותי הוא העלאת רמת הבחינה באופן מידתי והוגן, כמובן. קורה לפעמים
שעו"ד הלומד שלוש וחצי שנים באקדמיה ומשקיע בהכשרתו משאבים עצומים מרוויח פחות
ממתווך שלכל היותר שילם 3000 ש"ח - עלות קורס. לפיכך, אם המטרה היא העלאת יוקרתו של התחום
והקפדה על איכות העוסקים בו, אין לחשוש מלהעמיס על המתווכים לעתיד חומר נוסף ולהעלות
במקביל את רמת הדרישות.
עיבוי
מתכונת הלימודים ישדרג את המתווכים ויהפוך אותם למקצועיים יותר
שינוי מתכונת
הלימודים הוא צעד מבורך שבהחלט יתרום להעלאת רמתם המקצועית של מתווכים וכולי תקווה
שבהמשך הדרך יתווספו למתכונת הלימודים נושאים חשובים נוספים. יחד עם זאת, השינוי
הנוכחי אינו מספיק. על מנת להפוך את המתווכים הצעירים למקצועיים יותר יש לחייב
אותם בתקופת הכשרה. מדובר במקצוע המבוסס על הכשרה מעשית, כאשר הידע התיאורטי חשוב
אך לא בהכרח בא לידי ביטוי בעסקאות היומיומיות. אני סבורה שתקופת התמחות קצרה של
שלושה או שישה חודשים תתרום למתווכים הצעירים הרבה יותר משינון של עוד כמה סעיפים.
מעבר לכך, רצוי שמתווכים צעירים יקבלו הכשרה נוספת הנוגעת לניהול מו"מ והדרכה
ממומחים לשפת גוף ויסגלו לעצמם שימוש בשפה מקצועית באורח יומיומי.
רוב החומר התיאורטי הנחוץ לבחינה איננו נחוץ באופן שוטף
לעבודתו של המתווך, ולכן מטבע הדברים, הוא נשכח במהרה. חומר עיוני הנלמד אך
ורק לקראת בחינה הופך במהרה להיות כ"אבן שאין לה הופכין". מאחר ועבודתו
השוטפת של המתווך ממוקדת יותר ברקימת עסקאות ע"י הפגשה בין אנשים, מטבע
הדברים המיומנויות שלו מתפתחות תוך התנסות מעשית בעוד הידע התיאורטי שלו
נשחק.
אילנית ציבין-מור היא עורכת דין, שמאית מקרקעין ומגשרת עסקית. מתמחה בדיני תכנון ובנייה,מקרקעין ודיני מתווכים. כתבה את הספר "תיווך מקרקעין בישראל"- ספר קורס מקצועיהעומד לרשות הניגשים לבחינת רשם המתווכים. במהלך השנים האחרונות מלמדת ומרצהבמכללות רבות ברחבי הארץ ומקיימת קורסים לתיווך נדל"ן.
