שבחים רבים ואף תהילה נקשרו לשר האוצר המתפטר על הישגיו בכלכלה הישראלית אבל המציאות היא הרבה פחות ורודה: מדיניותו הכלכלית מבריחה מהארץ את מיטב המוחות הצעירים
תומכיו של בנימין נתניהו בליכוד וחלק גדול מאנשי העשירונים העליונים מרבים להלל ולשבח את מדיניותו הכלכלית כשר אוצר (לשעבר) וכמי שבזכות תקציבי מדינה מלאי חזון, שבישל כביכול והעביר בכנסת, הביא לידי עצירת המיתון והאבטלה הגדולים של תחילת שנות האלפיים. נתניהו, כך הם טוענים, הביא גם תקופת פריחה וצמיחה הכלכליות, שהחלה עם כניסת הממשלה האחרונה לכהונתה לפני כשלוש שנים. אלא שחוגים אלה מציגים למעשה חלק קטן מאוד מן התמונה הכלכלית הכוללת.
המצגת, שמראה תמונה חלקית זאת, מראה רק את ענף ההייטק הפורח ואת מצב הבורסה שעולה ועולה (חוץ ממניות הטל-טק, שעולות בהצדקה), על חשבון עבודתם הזולה של פועלים, מהנדסים, מנהלים ואקדמאים צעירים, ששכר עבודתם אינו מגיע למחצית שכר העבודה שמקבלים עמיתיהם במדינות אירופה המערבית ובארה"ב.
ואכן די לספור כמה מושבים בכל מטוס היוצא את נמל התעופה בן-גוריון לכל בירת מדינה מערב אירופית ולארה"ב תפוסים על-ידי צעירים יוצאי צבא אקדמאים ושאינם כאלה, היוצאים את הארץ, כביכול לטיול ארוך טווח ול"ניקוי ראש" אחרי השירות הצבאי המייגע, אך למעשה יוצאים כדי ל"שבור שבר" ולמצוא עבודה בארצות הנכר, בשכר הולם למעמדם ולעבודה שהם מוכנים אליה. מספר המושבים האלה, בכל מטוס שכזה, עולה כיום על שליש, והמספר הולך וגדל בהתמדה.
רוב הצעירים הללו לא ישובו לארץ לעולם, אלא יינשאו לבני/בנות זוג שאינם יהודים, יפתחו את הקריירה שלהם ויקימו משפחות בארצות שבהן מצאו עבודה. חלקם יבקרו בארץ מדי תקופה מסוימת, כדי לשמור על קשר עם בני משפחה וחברים קרובים שהשאירו בארץ. רק מיעוט קטן מביניהם ישובו לישראל בגיל העמידה - אם מפני שצברו מספיק כסף ונכסים על מנת שיוכלו לחיות את שארית חייהם בביטחון כלכלי, ואם מתוך פטריוטיזם ואידיאולוגיה צרופים.
כמו רוב רובם של אזרחי ישראל, לא הייתי נותן את דעתי לתופעה מדאיגה וחמורה זאת, אלמלא פגעה התופעה במשפחתי הקרובה.
והנה הסיפור (אחד מתוך אלפים), כפי שקרה: אילנית (שם בדוי, בשל רצונה בעילום שמה), בתה של בת דודתי היקרה, למדה כימיה במסגרת העתודה האקדמאית באוניברסיטת תל-אביב ולאחר מכן הנדסת הסביבה באוניברסיטת בן-גוריון. היא סיימה את לימודיה כשבאמתחתה תואר BSc בכימיה ו-MSc, בהנדסת הסביבה.
אילנית שירתה שנתיים שירות חובה בצה"ל ועוד שלוש שנות שירות בקבע. היא השתחררה מצה"ל לפני שנתיים בדרגת סרן והחלה לחפש עבודה במקצועה בשוק האזרחי. היא ענתה לכל הצעות העבודה - הבודדות, יש לציין, במקצועה, שהתפרסמו בעיתונים עד שלבסוף קיבלה תשובה מהמכון הוולקני בראשון לציון ובה הזמנה לראיון עבודה.
אילנית התקבלה לעבודה במכון, בשכר לפי דירוג מהנדסים: ברוטו למשרה מלאה - 3,200 שקל בחודש! לא לרבע משרה, לא לחצי משרה, למשרה מלאה! ומכיוון שזה מתחת לשכר המינימום, אמרו לה שעליה לפנות לביטוח הלאומי לקבלת השלמת הכנסה.
כשעיניה מושפלות אמרה לי: "האם בשביל זה למדתי כל כך הרבה שנים ושירתי את המדינה בנאמנות? בשביל לקבל השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי? זה משפיל וזה כואב. אני חשבתי שחוק השלמת ההכנסה נועד להגן על עובדים מפני מעסיקים פרטיים 'גזלנים', המנצלים את הביקוש הרב למקומות עבודה מול ההיצע האפסי.
"לא עלה על דעתי שמוסד וגוף ממשלתי נכנס לקטגוריה זו. אין פה יחס של כבוד והערכה למהנדסים, לאקדמאים ובכלל לעובדים צעירים".
אמה, מתורגמנית ועורכת במקצועה, הוסיפה: "כיוון שמהכיס הימני לא רוצים להוציא משכורת חוקית - כלומר שכר מינימום, שבעצם אינו משקף את שנות הלימוד שהושקעו או את הוותק המקצועי שנרכש בצבא, אלא נקבע כמינימום בעד שמונה שעות עבודה ביום, לבגיר ללא הכשרה כלשהי, מפנים את כל העובדים הצעירים לכיס השמאלי - להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי".
מחוסר ברירה, אילנית ממשיכה, בשלב זה, לעבוד במכון הוולקני, כדי לחסוך כסף ולהסתדר בעבודה ובחיים... באחת ממדינות המערב.
מסקר קצר שערכתי לצורך השוואת שכר בכמה ממדינות אירופה המערבית ובארה"ב עולה כי שכרו של מהנדס מתחיל הוא:
הולנד: 1,400 עד 2,000 אירו ברוטו לחודש.
איטליה: 1,000 עד 1,800 אירו נטו לחודש.
אנגליה: 1,500 עד 2,000 ליש"ט נטו לחודש
בארה"ב: 2,000 עד 2,500 דולר נטו לחודש
ובחזרה לנתניהו: צריך לומר לו "אל יתהלל חוגר כמפתח". ולממשיכו, שר האוצר הנוכחי, אהוד אולמרט: עשה בדחיפות לתיקון המצב - לפני שיהיה מאוחר מדי.
תומכיו של בנימין נתניהו בליכוד וחלק גדול מאנשי העשירונים העליונים מרבים להלל ולשבח את מדיניותו הכלכלית כשר אוצר (לשעבר) וכמי שבזכות תקציבי מדינה מלאי חזון, שבישל כביכול והעביר בכנסת, הביא לידי עצירת המיתון והאבטלה הגדולים של תחילת שנות האלפיים. נתניהו, כך הם טוענים, הביא גם תקופת פריחה וצמיחה הכלכליות, שהחלה עם כניסת הממשלה האחרונה לכהונתה לפני כשלוש שנים. אלא שחוגים אלה מציגים למעשה חלק קטן מאוד מן התמונה הכלכלית הכוללת.
המצגת, שמראה תמונה חלקית זאת, מראה רק את ענף ההייטק הפורח ואת מצב הבורסה שעולה ועולה (חוץ ממניות הטל-טק, שעולות בהצדקה), על חשבון עבודתם הזולה של פועלים, מהנדסים, מנהלים ואקדמאים צעירים, ששכר עבודתם אינו מגיע למחצית שכר העבודה שמקבלים עמיתיהם במדינות אירופה המערבית ובארה"ב.
ואכן די לספור כמה מושבים בכל מטוס היוצא את נמל התעופה בן-גוריון לכל בירת מדינה מערב אירופית ולארה"ב תפוסים על-ידי צעירים יוצאי צבא אקדמאים ושאינם כאלה, היוצאים את הארץ, כביכול לטיול ארוך טווח ול"ניקוי ראש" אחרי השירות הצבאי המייגע, אך למעשה יוצאים כדי ל"שבור שבר" ולמצוא עבודה בארצות הנכר, בשכר הולם למעמדם ולעבודה שהם מוכנים אליה. מספר המושבים האלה, בכל מטוס שכזה, עולה כיום על שליש, והמספר הולך וגדל בהתמדה.
רוב הצעירים הללו לא ישובו לארץ לעולם, אלא יינשאו לבני/בנות זוג שאינם יהודים, יפתחו את הקריירה שלהם ויקימו משפחות בארצות שבהן מצאו עבודה. חלקם יבקרו בארץ מדי תקופה מסוימת, כדי לשמור על קשר עם בני משפחה וחברים קרובים שהשאירו בארץ. רק מיעוט קטן מביניהם ישובו לישראל בגיל העמידה - אם מפני שצברו מספיק כסף ונכסים על מנת שיוכלו לחיות את שארית חייהם בביטחון כלכלי, ואם מתוך פטריוטיזם ואידיאולוגיה צרופים.
כמו רוב רובם של אזרחי ישראל, לא הייתי נותן את דעתי לתופעה מדאיגה וחמורה זאת, אלמלא פגעה התופעה במשפחתי הקרובה.
והנה הסיפור (אחד מתוך אלפים), כפי שקרה: אילנית (שם בדוי, בשל רצונה בעילום שמה), בתה של בת דודתי היקרה, למדה כימיה במסגרת העתודה האקדמאית באוניברסיטת תל-אביב ולאחר מכן הנדסת הסביבה באוניברסיטת בן-גוריון. היא סיימה את לימודיה כשבאמתחתה תואר BSc בכימיה ו-MSc, בהנדסת הסביבה.
אילנית שירתה שנתיים שירות חובה בצה"ל ועוד שלוש שנות שירות בקבע. היא השתחררה מצה"ל לפני שנתיים בדרגת סרן והחלה לחפש עבודה במקצועה בשוק האזרחי. היא ענתה לכל הצעות העבודה - הבודדות, יש לציין, במקצועה, שהתפרסמו בעיתונים עד שלבסוף קיבלה תשובה מהמכון הוולקני בראשון לציון ובה הזמנה לראיון עבודה.
אילנית התקבלה לעבודה במכון, בשכר לפי דירוג מהנדסים: ברוטו למשרה מלאה - 3,200 שקל בחודש! לא לרבע משרה, לא לחצי משרה, למשרה מלאה! ומכיוון שזה מתחת לשכר המינימום, אמרו לה שעליה לפנות לביטוח הלאומי לקבלת השלמת הכנסה.
כשעיניה מושפלות אמרה לי: "האם בשביל זה למדתי כל כך הרבה שנים ושירתי את המדינה בנאמנות? בשביל לקבל השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי? זה משפיל וזה כואב. אני חשבתי שחוק השלמת ההכנסה נועד להגן על עובדים מפני מעסיקים פרטיים 'גזלנים', המנצלים את הביקוש הרב למקומות עבודה מול ההיצע האפסי.
"לא עלה על דעתי שמוסד וגוף ממשלתי נכנס לקטגוריה זו. אין פה יחס של כבוד והערכה למהנדסים, לאקדמאים ובכלל לעובדים צעירים".
אמה, מתורגמנית ועורכת במקצועה, הוסיפה: "כיוון שמהכיס הימני לא רוצים להוציא משכורת חוקית - כלומר שכר מינימום, שבעצם אינו משקף את שנות הלימוד שהושקעו או את הוותק המקצועי שנרכש בצבא, אלא נקבע כמינימום בעד שמונה שעות עבודה ביום, לבגיר ללא הכשרה כלשהי, מפנים את כל העובדים הצעירים לכיס השמאלי - להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי".
מחוסר ברירה, אילנית ממשיכה, בשלב זה, לעבוד במכון הוולקני, כדי לחסוך כסף ולהסתדר בעבודה ובחיים... באחת ממדינות המערב.
מסקר קצר שערכתי לצורך השוואת שכר בכמה ממדינות אירופה המערבית ובארה"ב עולה כי שכרו של מהנדס מתחיל הוא:
הולנד: 1,400 עד 2,000 אירו ברוטו לחודש.
איטליה: 1,000 עד 1,800 אירו נטו לחודש.
אנגליה: 1,500 עד 2,000 ליש"ט נטו לחודש
בארה"ב: 2,000 עד 2,500 דולר נטו לחודש
ובחזרה לנתניהו: צריך לומר לו "אל יתהלל חוגר כמפתח". ולממשיכו, שר האוצר הנוכחי, אהוד אולמרט: עשה בדחיפות לתיקון המצב - לפני שיהיה מאוחר מדי.
דני סטולר, עיתונאי בדימוס.