המסר העיקרי הוא - משרד התקשורת הכריז על תוכנית ניידות המספרים, במטרה לעודד תחרות בשוק הטלפוניה, להוריד את עלויות התקשורת, ולקצר את תקופת ההתחייבות של הצרכנים לספקיות התקשורת השונות. למרות המטרה הנעלה, תוכנית הניידות יצאה לדרך ברגל שמאל עקב לא מעט בעיות בביצוע התוכנית. עם זאת, גם ארגונים שיבחרו לא לבצע ניידות יוכלו ליהנות מהתוכנית, בזכות התחרות שהתוכנית מעודדת.
הוזלה בתקשורת
תוכנית הניידות היא חלק ממגמה כללית של הוזלות בתקשורת, שאותה מוביל משרד התקשורת. בין השאר, צפויים שינויים בדרך בה מתומחרות השיחות הסלולאריות בארץ וקיצור תקופת ההתחייבות משלוש שנים לשנה-שנתיים. במקביל, גם בשוק הקווי ניתן ליהנות כבר היום מיתרונות במעבר, יתרונות אלו צפויים לגדול, כאשר יפתח השוק עוד יותר ל-VoIP.
עבור המנויים, יש לתוכנית תועלות רבות. ראשית, התוכנית מאפשרת לשמור על מספר טלפון קבוע, גם אם יעבור לספקית אחרת (בין ספקיות הסלולאר או בין הספקיות הקוויות, אך לא מטלפון קווי לסלולארי או להיפך). מדובר על יתרון משמעותי במיוחד לארגונים, שבהם שינוי מספר טלפון גורר צורך בפרסום המספר החדש והדפסת מסמכים שונים. יתרון נוסף נובע משיפור רמת השירות; בעקבות יישום תוכנית ניידות המספרים, חברות התקשורת השונות מגבירות את המאמצים לשמר לקוחות, דבר שצפוי להגביר את "מלחמות המחירים", הוספת שירותים ו"פיתויים" חדשים ועלייה ברמת השירות.
בעיות בדרך
יישום התכנית החל "ברגל שמאל", עם רמת תקלות שהוערכה ב-70% כישלונות ביום הראשון ואלפי מנויים, שעקב חוסר תיאום בין מערכות הספקים לא מקבלים שיחות והודעות(!). מצד שני חשוב להזכיר שמדובר בפרויקט רחב, שכלל תיאום בין מספר גופי ענק. לכן כמעט מובן מאליו שתהיינה תקלות. עם זאת, יש הטוענים כי לא בטוח שהכול נעשה בתום-לב. הארץ דיווח על מקרים של חוסר שיתוף פעולה בין ספקיות, משיכת זמן מכוונת ואף דיס-אינפורמציה לגבי נתונים על המצב. היו קשיים בהשגת נציגי החברות, לביצוע המעבר (ואכן, על פי החברות, עומס הפניות היה חלק מהעיכוב הראשוני). לפי ידיעות אחרונות, המעבר לקח עד ימים, במקום שלוש שעות וכן כי בוצעו בפועל רק מאות בודדות של מעברים בוצעו ביום הראשון, מתוך אלפי פניות.
לפי אתר nfc, המצב הגיע לכדי כך שמשרד התקשורת הגביר את הפיקוח על חברות הסלולאר, והוא מחייב אותן לדווח לו בכל יום, על כל המנויים שהעברתם מתעכבת. הוא אף שיגר אזהרה, לפיה המשרד לא יהסס להשתמש בכל הכלים האמצעים העומדים לרשותו, במצבים כאלה. עוד הוראה חדשה שמהווה ניסיון "לשחרר את הפקק": תהליך בדיקת הזהות אצל הספק הננטש לא יעכב את תהליך העברתו אצל הספק החדש.
האם התוכנית תצליח?
לפני תחילת יישום התכנית, רוב הארגונים העדיפו שלא לשנות ספקית שירות ממספר סיבות: דמי יציאה גבוהים (עקב הפסקת הסכם); הצורך לעדכן פרסומים וכרטיסי ביקור; תופעת "חוזה מתגלגל", בעקבות הוספת מכשירים חדשים במהלך תקופת ההסכם, הצורך להחליף כמות מכשירים גדולה, כולל דיבוריות; בזבוז שעות עבודה; והבדל בטכנולוגיות בהן משתמשות הספקיות השונות. על פי נתוני משרד התקשורת, 30% מהמעוניינים לעבור לא עשו זאת, כיוון שהמספר לא עובר איתם.
בפועל לא נקבעו כלל מדדים להצלחת התוכנית, כך שקשה להעריך מה ייחשב ככישלון התוכנית. עם זאת, לפי נתוני משרד התקשורת, אחוז המנויים העוברים מחברת תקשורת אחת לשנייה עומד על 10%-15% בשנה. לפי ניסיון של מדינות מיישמות אחרות מהעולם, תוכנית ניידות המספרים אמורה, להביא להכפלת מספר זה. בהקשר זה נציין כי כבר לקראת ניידות המספרים, דיווחה חברת סנסקום על עליה של 200% בביקוש לפרויקטי שיפור הסכמים סלולאריים בקרב ארגונים.
איך פועלת התוכנית?
לפי רצון הלקוח - ניידות המספרים מתבצעת לפי רצון הלקוח, מכל ספקית תקשורת לכל ספקית אחרת, כל עוד מדובר באותו מגזר (כלומר מטלפון נייח לטלפון נייח, ומנייד לנייד), ומאותו אזור חיוג לאותו אזור חיוג (במספר טלפון נייח).
המפעילה האחראית - מפעילת התקשורת אליה מעוניין המנוי לעבור, היא האחראית לביצוע כל תהליך ניידות המספרים, ולטיפול בנושא מול המפעילה הננטשת, ממנה עובר המנוי.
מי משלם? - לפי הנחיות משרד התקשורת, כל עלויות המעבר הן על חשבון מפעילת התקשורת אליה מעוניין המנוי לעבור. אין מדובר בתשלום חובות המנוי למפעילה הננטשת, אלא אך ורק טיפול בניידות המספרים עצמה. לכן, עבור המנוי, מדובר בתהליך חינמי לחלוטין.
חובות קודמים - לפי הנחיות משרד התקשורת, גם אם למנוי יש חובות כספיים או אחרים למפעילת התקשורת הננטשת, אין הם מהווים עילה לעיכוב הניידות - לא מצד מפעילת התקשורת הננטשת (לה חייב המנוי כספים), ולא מצד מפעילת התקשורת המקבלת.
כמה זמן? - משרד התקשורת קבע שזמן הניוד חייב להתבצע תוך מקסימום 3-4 שעות. נציין כי מדובר במשך זמן קצר יחסית לתוכניות ניידות מספרים בעולם. בפועל, מתברר שבשלב זה התהליך יכול להימשך מספר ימים.
חיווי קולי - בארץ קיים הפרש בדמי הקישוריות בחיוג במעבר בין רשתות (נניח בין פלאפון לסלקום), והמחייג הוא זה המשלם את ההפרש. לפי תוכנית ניידות המספרים, המחייג מקבל איתות, חווי קולי, אשר יודיע לו כי המנוי שאליו הוא מחייג עבר לרשת אחרת. מדובר בטון מיוחד ומאפיין שנקבע במפרט הצלילים שפירסם משרד התקשורת.
לסיכום
תוכנית הניידות מעניקה קלף משמעותי בתהליך המקובל של התמקחות מול ספקי התקשורת. בגלל תקלות ובעיות, לא נמליץ לעבור ספק בתקופה הקרובה. מצד שני, בגלל שמדובר בהוצאה משמעותית, גם מי שלא ינדוד, אולם ישכיל להשתמש בקלף זה, יוכל להרוויח רבות מהמהלך האחרון.
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם המשמעויות לניידות המספרים. http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=847
גילית מידע חדש? מעניין?... רוצה עוד? ראה 100+ תחקירי מפתח. http://www.pcon.co.il/v5/105Debriefs.asp
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בקישור הבא.
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
