לנקות את הראש ולהתחבר לשלווה ושמחת החיים המולדת שלנו 

אחת השאלות ששואלים אותי הרבה פעמים היא: איך משחררים מחשבות שליליות? איך יוצאים ממצבי רוח נמוכים ומעיקים שקופצים עלינו לפרקים.

כולנו התנסינו במצבים בהם הקול הפנימי שלנו רוטן ,מקטר,שופט ומבקר אנשים אחרים,וכמובן גם את עצמינו. הקול הפנימי שכועס על חוסר הצדק,על החוצפה של האחר,על החוסר רגישות  ועוד ועוד...

וככל שהאדם שהרגיז אותנו קרוב יותר אלינו ויש לנו יותר היסטוריה משותפת איתו ,הקול הפנימי שלנו יותר כועס ,יותר חזק ויותר אינטנסיבי, ממש מציק לנו במחשבות בלתי פוסקות שדורשות  צ ד ק ...

תכירו בבקשה – זהו האגו שלכם שמדבר אליכם,ולכל אחד מאיתנו יש אגו, לא רק ליהירים ולשחצנים כמו שנהוג לחשוב.

האגו שלנו מורכב מצרור זיכרונות ,התנסויות ,למידות,אמונות,שאנחנו מזהים כ"אני"  וה"סיפור שלי" ,הוא נקרא אגו כי יש תחושת עצמי חזקה, תחושת "אני" "ושלי" בכל הסיפורים.

האגואים שונים זה מזה בתוכן שלהם לכל אדם יש את ההיסטוריה שלו והאמונות שלו . יש אגואים יותר דחוסים ויש יותר קלילים אבל עמוק פנימה הם אותו הדבר - הם תמיד חיים על עיקרון הפרד ומשול ,והאסטרטגיה הטובה ביותר להפרדה היא ע"י תלונות האשמות וקיטורים.

אחת התובנות המשמעותיות ביותר עבורי בתהליך ההתפתחות האישי שלי הייתה שאני לא האגו שלי, ואני מפסיקה לתת לו את הכוח לנהל אותי!!

אתם מבינים ,כל עוד אנחנו מזוהים עם הקול הזה ,עם המחשבות הנמוכות שהוא מייצר,שגורמות לנו להרגיש רע,אנחנו נתונים לשליטתו של האגו שלנו. אבל ברגע שאנחנו מתנתקים ממנו ומתבוננים בו מהצד אנחנו הופכים להיות מודעות נוכחת ,אנחנו כבר לא החשיבה הזו, אנחנו צופים בה ,כבר אין לה את אותה השפעה עלינו.

כשאנחנו מודעים לחשיבה הכפייתית שמורידה אותנו ומרוכזת תמיד בעבר ובעתיד אנחנו כבר לא חלק מאותה חשיבה,אנחנו מחוברים למי שאנחנו באמת ,אנחנו כבר לא מזדהים איתה ,כבר לא מתייחסים אליה כל כך ברצינות ,אנחנו יודעים שזו חשיבה מותנית ,ישנה,צרה,שהמקור שלה  תמיד זה פ ח ד !

כן ,תמיד מאחורי החשיבה הזו יש אנרגיה של פחד!! פחד מדחייה,מהשפלה ,או פחד שלא יאהבו ויקבלו אותי.

האגו מרגיש שמישהו צמצם אותי ,הוריד אותי ,ביטל אותי, ודורש צדק,דורש להעלות ולהרים את הדימוי העצמי הפגוע.

אבל האם באמת מישהו חיצוני יכול לצמצם את מי שאני באמת?

את האני האותנטי שלי,את המהות האמיתית שלי, את המודעות שלי?

האם מישהו שלא מסכים עם דעתי ,ואפילו מבטל את דעתי ,מבטל את המהות שלי? בודאי שלא !!

אלא אם כן אני מזדהה לחלוטין עם המחשבות והדעות שלי, ולא מבינה שדעותי הן רק השקפה,פרשנות ,משמעות שאני נתתי למציאות שמבוססת על ההיסטוריה וההתנסות שלי בחיים, אבל האני האמיתי שלי הרבה יותר גדול מהדעות שלי,מהמחשבות שלי מהאמונות שלי, הוא מודעות נוכחת שמחוברת לאהבה,לקבלה,לנתינה לנדיבות,לחמלה,לשמחת חיים ולאינטליגנציה האינסופית של החיים

אז איך באמת משתחררים מהאגו הזה שגורם כל כך הרבה סבל מיותר ?

כל פעם שאתם מבחינים בקול הפנימי שרוטן ,מתלונן,מתנגד למצב או לאדם מסוים תבינו שזהו קולו של האגו שהוא לא יותר מדפוס חשיבה מותנה,רק מחשבה שאנחנו רגילים לחשוב ואתם לא הקול הזה !! אתם לא המחשבה!!

אתם המודעות שמתבוננת במחשבה,המודעות שמודעת לקול הפנימי.

ברקע קיימת המודעות ובחזית קיים הקול או "העצמי החושב" ,ככה משתחררים מהאגו, אתם כבר לא מזדהים עם המחשבה הנמוכה,אתם מבינים שהמחשבה לא מייצגת את האמת האולטימטיבית, אתם מודעים שזה דפוס חשיבה מותנה וישן, כמו מפה ישנה שלא שווה להסתכל בה ולנווט על פיה כי היא לא מעודכנת.

במיוחד כשתגלו שיש לכם GPS מולד וחדיש בתוככם שאפשר לסמוך עליו,כמו שאני גיליתי על עצמי שכל פעם שאני מתרחקת מהפטפוט של האגו (ממש עושה תרגיל בדמיון שאני הולכת ומתרחקת מהפטפוט הביקורתי והשיפוטי הפנימי שאני שומעת באותו רגע על עצמי ועל אחרים) ,הקול הולך ונחלש ואז קל לי יותר להתחבר לתחושה טובה שנמצאת בתוכי , לתחושת האהבה,חופש ושמחה שתמיד נמצאות שם והן מולדות ונמצאות בתוך כל אחד ואחד מאיתנו זה הטבע שלנו ,זו הנשמה שלנו.♥

עובדה שכשהיינו ילדים קטנים זה היה המצב הטבעי שלנו, ללא מאמץ צחקנו ונהננו מהחיים.

יש מספר הבנות של טבע יצירת המציאות שמאוד חשוב לי להבהיר :

• 1.ההבנה שאנחנו מרגישים אך ורק את המחשבות שלנו על המציאות כלומר הרגשות שלנו הם תוצאה של המחשבות שלנו על הנסיבות ולא כתוצאה מהנסיבות. ולמרות שזה נראה לי באותו הרגע כל כך אמיתי ונכון עדיין זו נקודת מבט צרה ומוגבלת על המציאות, ולאו דווקא האמת האבסולוטית.

• 2. כשמשהו מטריד את מנוחתי -אני יודעת בוודאות מוחלטת שהסערה שאני חווה תחלוף, תחשבו על סערות העבר דברים שקרו והייתם ב"סרטים" עליהם, בסופו של דבר הדרמות עוברות ואנחנו נרגעים. יש לנו מערכת חיסון מנטלית שעוזרת לנו לחזור לשלווה ולשקט הנפשי בדיוק כמו שיש לנו מערכת חיסון פיסית שמגוננת עלינו. כשאני מבינה איך נוצרת תפיסת המציאות אני יכולה לקצר מאוד את הסבל ולעזור לסערה לחלוף יותר מהר.(פשוט לא להדהות עם המחשבות של האגו)

• 3. ההבנה שהבריאות הנפשית שלי באה מתוכי ,והתחושות הטובות נמצאות כבר בי ,הן לא קשורות לנסיבות החיצוניות, ברגע שאני מתחברת ,מרגישה ,ומקשיבה לקול האהבה ,מגיעה הדרכה בצורת תובנה, אינטואיציה, מחשבה חדשה או אפילו הזדמנות ,שמראה לי דרך חדשה,באותו רגע אני גם מבינה את המניע של אותו אדם שהרגיז את האגו שלי ,מבינה את המצוקה שלו ,את הכוונה שלו,ואז אני יכולה להתחבר לחמלה וסליחה.

ההחלטה להתיידד עם רגע ההווה,עם ההוויה היא סופו של האגו. האגו לעולם לא יכול להיות בהרמוניה עם רגע ההווה ועם החיים.כי טבעו הפנימי מאלץ אותו להתעלם להתנגד או להפחית בערך הכאן ועכשיו.

ככל שהאגו חזק יותר ככה אנחנו חיים יותר בעבר ובעתיד ומפספסים את החיים האמיתיים שהם הרגע הזה. ככל שהאגו חזק יותר אנחנו יותר חיים בראש, ופחות חווים את הגוף והנשמה.

אז קחו נשימה עמוקה וחפשו את התחושה הטובה הזו בתוככם,הגוף שלכם זוכר אותה, אתם יכולים להעלות בעיני רוחכם את האנשים שאתם אוהבים באמת ולנשום לתוך האהבה הזו ולהעצים אותה והאהבה הזו תעזור לכם להתחבר לתחושת הרווחה הנפשית והפיסית של ההווייה.

רגע ההווה מחבר אותנו להוויה, למקור שלנו,לאינטליגנציה האינסופית של החיים , לשדה האפשרויות האינסופי ,לאנרגיית החיים האמיתית שהיא אהבה וחמלה – זו תמצית הרוחניות בעיני.

אתם מוזמנים להוריד את המדיטציה שכתבתי והקלטתי עבורכם בחינם שנקראת " לפתוח את הלב" מתוך האתר שלי www.akeshet.com  והיא תעזור לכם להתחבר לניצוץ האלוהי שנמצא בתוככם.

אשמח לשמוע מכם פידבקים ותגובות

אור ואהבה ♥

אהובה קשת

מנחה מוסמכת בכירה בשיטת NLP ודמיון מודרך