פונדקאות והורות מאוחרת 

פונדקאות והורות מאוחרת מאת המרכז להורות באמצעות פונדקאות

אורית מחבקת את ביתה בחום וממלמלת מילים שאמהות נוהגות למלמל לתינוקות רכים בני מס' חודשים. אורית נראית צעירה מכפי גילה היא נשואה כמעט 30 שנה ו25 שנים מתוכן הייתה בטיפולי פריון אצל טובי הרופאים. כשנולדה שי היא החליטה לעזוב את עבודתה ולהתחיל לעבוד מהבית. היא בעלת מקצוע חופשי שמאפשר לה להרוויח טוב גם אם היא לא יוצאת יום למשרד. היא נראית רגועה ומאושרת ומספרת "שי היא האושר של חיי ,היה לי ;חוץ מהדבר החשוב ביותר בחיים וזה ילד. אני מודה כל יום בליבי לפונדקאית שלנו על כך שעזרה לנו סוף אחרי כל השנים הקשות האלו להפוך להורים".

אורית מספרת על הטיולים שלה ושל שי בגינה על המפגשים בינה ובין אמהות צעירות אחרות. "מעולם לא חשבתי שאהיה בקשר עם נשים צעירות כל כך ושמה שיחבר בניהן לביני nזו העובדה שאנחנו אמהות לתינוקות". האמהות הצעירות אותן אורית פוגשת בגינה שואלות מיד לאחר שהן מבינות שלא מדובר בסבתא צעירה אלא מבוגרת אם הגיל לא מפחיד אותה ואם היא לא חוששת ממכשול הגיל בהמשך?!.

האם הגיל מהווה מכשול בחיים?

יש תחומים שבהם התשובה חיובית כמו בנושא של הבאת ילדים לעולם. ידוע כי ככל שאישה מתקרבת לגיל 40 רמת הפריון יורדת עד למצב שהריון ספונטני יהיה קשה להשגה. למזלנו הטכנולוגיה בתחום זה בעולם המערבי הינה טכנולוגיה מפותחת מאוד שמאפשרת הולדה גם בגילאים מתקדמים יותר אם באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית תרומת ביצית ואם כל אלו לא סייעו אז פונדקאות הינה אופציה שהוכיחה עצמה בארץ וגם בחו"ל.

הכמיהה האנושית והמובנת לילד בכל מחיר וגיל מצד אחד, וההתקדמות הביוטכנולוגית מצד שני, מאפשרים לרופאים לבצע דברים כמעט אל-טבעיים. בד בבד היא מציבה את השאלה היכן הגבול והאם יש מקום לדבר על הגבלה כל שהיא

נראה שגם הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עובר/ים מודעת לשינוי המגמה בגיל ההורות. לאחרונה למשל אושרו שני זוגות שאחד מבני הזוג שלהם היו מבוגרים מהגבול העליון (אישה עד גיל 54 גבר עד גיל 60) הזוג הראשון אושר כשהאישה בתחילת שנות ה40 לחייה ואילו הגבר מעל גיל 60 ואין להם עדיין ילדים.

זוג שני: הגבר מאמצע שנות ה40 והאישה בת 53. במקרה זה הגשנו את הבקשה לאישור העקרוני יחד עם פונדקאית והוועדה דרשה להגיש את התיק על כל מסכי הזוג והפונדקאית הנדרשים תוך חודש מיום האישור העקרוני.

המרכז להורות עשה מאמץ רב כדי לסייע לאותו זוג ואכן הזוג סיים את החלק הפורמאלי ונמצא כיום בתהליכים הרפואיים להשגת הריון. אבל ישנם מקרים שאפילו הוועדה מציבה בה את הגבול, ודוגמה לכך הוא המקרה הבא: התובע, רופא עיניים, היה בן 58 בזמן הפנייה לוועדה, והתובעת, מזכירה במקצועה, הייתה בת 53.לבני הזוג ילדה שבאה לעולם לאחר טיפולי פוריות שכללו תרומת ביצית. בני הזוג חפצו להביא ילד נוסף לעולם, בין היתר כדי שבתם לא תישאר בת יחידה. כתוצאה מהליכי ההפריה נותרו לרשות התובעים ארבעה עוברים מוקפאים, וכיוון שהתברר כי התובעת ;לא מסוגלת לשאת הריון נוסף, התובעים החליטו להביא ילד נוסף לעולם באמצעות אם פונדקאית.השופטת חנה ריש רוטשילד דנה בשאלה מהו משקלו הסגולי של שיקול הגיל,וקבעה כי הגיל לא מהווה תנאי סף או תנאי גורף, אלא במקרה הנדון, כך נקבע, הוועדה אמנם נתנה לעניין הגיל משקל רב, אך בנסיבות העניין הוא ראוי, מאוזן, ענייני ומקצועי, ועולה בקנה אחד עם מטרות מוסד הפונדקאות.השופטת קבעה, כי החלטת הוועדה נופלת למתחם הסבירות, ולמרות האמפתי הרבה לתובעים, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, ויש לדחות את התביעה לידה בגיל מבוגר כבר לא נחשבת לתופעה חריגה. הסביבה הקרובה התומכת והתקדמות המדע והטכנולוגיה מאפשרות לנשים ללדת בשלב מאוחר הרבה יותר מבעבר.

השינויים החברתיים הכלל עולמיים, שחלקם נובעים מהמהפכה הפמיניסטית, גרמו לעליית גיל הנישואין, ולעיתים לדחיית הולדת ילדים עד לשלבים מאוחרים יותר בחיים. נשים רוצות ללמוד, לפתח קריירה, או לחוות זוגיות טרום משפחתית, לפני שהן מגיעות לשלב לידת הילדים.סיבה נוספת, שגם היא נובעת משינויים חברתיים, היא העלייה במספר מקרי הגירושין, המובילה לנישואין שניים בגיל מבוגר יותר. עם הקמתה של משפחה חדשה, בוחרים לעיתים קרובות בני הזוג להוליד ילדים נוספים, גם בגיל מבוגר. בסקירה ספרותית שערכנו מצאנו התייחסויות למגמה הזו. התייחסויות אלו משקפות הן תפיסה של אנשים לגבי הורות מאוחרת והן מחקרים לגבי איכות ההורות

רבים מהאנשים ששומעים על זוגות שבחרו בפונדקאות כדי להביא ילד לעולם בגיל מאוחר מעלים טענות שאולי זה לא הגון כלפי הילד כשהשיקולים הם קושי פיזי שמקשה על התפקוד ולכן פוגע בילדים להורים מבוגרים. הטענה היא שהקימה בלילות הינה קשה ושונה שכן זוגות צעירים זוכים לעזרה מהוריהם ואילו הורים מבוגרים לא רק שנאלצים לשאת בעול לבד הם לעיתים קרובות מטופלים גם בהוריהם. טענה נוספת היא בנושא פער הדורות שגדל ומעמיק עם פער השנים ולכן חווית גיל ההתבגרות תהיה בעייתית יותר לילד שחי עם הוריו המבוגרים.

עבודות שנעשו על ילדים שהוריהם מבוגרים מראות שילדים כאלה זוכים לאהבה וכבוד רבים. ההורים המבוגרים פנויים יותר לילדיהם וגם מרגישים מבורכים במיוחד על כך שהצליחו בגיל כזה להפוך להורים.

לעיתים נטייה זו של הוריהם מקשה על החינוך והופכת את ילדיהם מפונקים מידי עם בעיות משמעת. והחיסרון המשמעותי ביותר שמופיע בספרות הוא אורך החיים - באימהות מאוחרת הילד גדל בידיעה ששעון החול הולך ואוזל, ועולות שאלות כגון: האם תראה אותי מתחתן? האם היא תכיר את ילדיי?". כל הטענות הללו הינן נכונות אבל יחד עם זאת יש כמעט תשובה לכל טענה החל מאפשרות לקבל סיוע בכסף וכלה בתוחלת חיים ארוכה יותר. באופן גורף הספרות מייחסת לגיל ההורות השפעה חיובית מאוד על הילדים. מחקרים מדברים על כך שנשים שמגדולת ילדים בגיל המעבר סובלות פחות מתסמיני הגיל. הן חשות עצמן צעירות ומלאות כוחות מצב רוחן טוב יותר בהשוואה לנשים בגילן שיש להן ילדים גדולים. זוגות או נשים שיולדים ילדים בגיל מאוחר נהנים בדרך כלל מיכולת כלכלית טובה שמאפשרת להם לרכוש סיוע של מטפלת ולהיות פנויים יותר לילד כי נושא הקריירה נמצא במקום יציב יותר לאחר שבמשך שנים קודמות הושגו המטרות הכלכליות.

קלס במאמרו מדבר על כך שהשפעת האמהות המבוגרות הוא חיובי למשך זמן רב וזאת בגלל היותן בעלות ניסיון חיים רב יותר הן בוגרות יותר מהבחינה הרגשית ומוכנות יותר לקבל את השינוי בחיים בעקבות הולדת ילד שדורש יותר אחריות בחיים. נשים כאלה במקרים רבים הן משכילות ושאפתניות ויודעות לכן לסייע לילדיהן להתקדם בחיים תוך השגת מטרות. הוא מתאר בעבודתו גם הבדלים בבילוי זמן משותף בין אמהות צעירות למבוגרות ומראה שאמהות המבוגרות יבלו זמן איכות רב יותר עם ילדיהן. ילדים להורים מבוגרים זוכים לאפשרויות כלכליות טובות יותר שבאות לידי ביטוי במיוחד בתחום האקדמי. דר' קלס מציין גם פן שלילי בנושא הורות מבוגרת. לטענתו הורים לוקחים חלק חשוב ביותר בתחום ההתפתחות המוטורית.

הורים מבוגרים מתקשים לרוץ ולהשתתף בפעילויות גופניות מה שעלול לעכב את ההתפתחות המוטורית של ילדיהן. במחקר שנערך באוניברסיטת מסצ'וסטס לקחו קבוצה של 30 נשים שחלקן צעירות וחלקן מבוגרות (מעל גיל 35) הועברו להם שאלונים במהלך ההיריון ובחודשיים הראשונים לאחר הלידה השתמשו גם בתצפיות. התוצאות הראו של קבוצת המבוגרות להורות הייתה טובה יותר משל קבוצת הצעירות. המבוגרות השיגו ציון גבוה יותר בתפיסה העצמית שלהן כאמהות מוצלחות. הן לא חשו מבודדות והיו מרוצות מהעזרה שיש להן. הם מצאו את התינוקות שלהם מסתגלים ומעניינים ולא השתמשו במונחים של תינוקות קשים או בלתי צפויים.אותה קבוצה הייתה גם רגישה יותר לצרכי התינוקות והגיבה טוב יותר לצרכים שעלו. הקשר בין אם ילד התפתח טוב יותר בקרב משפחות עם הורים מבוגרים.

נראה כי בסקירה ספרותית זו נמצא כי חווית ההורות הינה חוויה טובה בכל גיל. ישנם זוגות שמסיבות שונות נשארו ללא ילדים ועכשיו כשהם בגילאי 40 ומעלה חוששים שלא יעמדו באתגר או יראו שונים בעיני אחרים או יפגעו בילדיהם העתידיים בגלל גילם. אנו סוברות שהבחירה בהורות במיוחד במדינת ישראל היא בחירה שמתקבלת בצורה טובה גם אם גיל ההורים מתקדם. יש משהו בתרבות הישראלית- יהודית שמעודד הורות כשהגיל אינו הפרמטר העיקרי. הטבע יצר מצב בו הפוריות מוגבלת לגיל מסוים אבל הטכנולוגיה אפשרה למתוח את הגיל ולאפשר הורות גם בגילאים מאוחרים יותר ופונדקאות היא אחת מהאופציות המודרניות שמאפשרת זאת.

המדינה הסכימה לאפשר לאישה בת 53 להיעזר בשירותי אם פונדקאית למרות גילה המבוגר בצעד יוצא דופן הסכימה המדינה לאפשר לבני-זוג בני יותר מ-50 להיעזר בשירותיה של אם פונדקאית כדי להביא ילד לעולם, אף-על-פי שהאם המיועדת עברה את הגיל המקסימלי המותר על-פי תקנות המדינה בני-הזוג, א' (53) וש' (55), תושבי מרכז הארץ, לא הצליחו להביא ילד לעולם במשך 23 שנים. לפני כשלוש שנים הם נעזרו בשירותיה של פונדקאית ונולד להם בן, שכיום הוא בן שנה ושמונה חודשים. ההורים החליטו להביא אח או אחות לבנם, אולם בקשתם נדחתה על הסף בגלל גיל האם. על-פי התקנות, גיל האם המיועדת לא יעלה על 50 בעת חתימת הסכם הפונדקאות. בני-הזוג לא השלימו עם רוע הגזירה ועתרו לבג"ץ באמצעות עו"ד דוד בנימין כהן. בעתירה הם טענו כי הם ראויים להיות הורים לילד שני, ולא ברור מה החשש נוכח העובדה שהם עברו כבר תהליך פונדקאות, וכיום הם מגדלים תינוק בריא.

המדינה התנגדה לבקשתם וטענה בין השאר כי טובת הילד דורשת שהוא יגדל במשפחה שתוכל ללוותו במהלך גדילתו והתבגרותו. נציגת המדינה, עו"ד דינה זילבר, טענה עוד כי הגיל המקסימלי המותר בישראל גבוה בהרבה מהמקובל בעולם בהסדרים דומים אולם באחרונה החליטה המדינה לשנות את עמדתה. לפני ימים אחדים התבשרו בני-הזוג כי בקשתם לבצע את הליך הפונדקאות בית המשפט לענייני משפחה דחה תביעה של בני זוג בשנות החמישים לחייהם להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאית.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר האם הגיל מהווה מכשול בחיים? יש תחומים שבהם התשובה חיובית לגמרי. כך גם בכל הקשור להבאת ילדים לעולם בדרך של פונדקאות.בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה תביעה שני בני זוג מבוגרים נגד ועדת האישורים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, אשר דחתה את בקשתם להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, כלומר להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית. התובע, רופא עיניים, היה בן 58 בזמן הפנייה לוועדה, והתובעת, מזכירה במקצועה, הייתה בת 53. לבני הזוג ילדה שבאה לעולם לאחר טיפולי פוריות שכללו תרומת ביצית. בני הזוג חפצו להביא ילד נוסף לעולם, בין היתר כדי שבתם לא תישאר בת יחידה. כתוצאה מהליכי ההפריה נותרו לרשות התובעים ארבעה עוברים מוקפאים, וכיוון שהתברר כי התובעת לא מסוגלת לשאת הריון נוסף, התובעים החליטו להביא ילד נוסף לעולם באמצעות אם פונדקאית. הוועדה דחתה את בקשת בני הזוג בעיקר בשל גילם המבוגר, אשר עומד להם לרועץ, וכך כתבה הוועדה: "הוועדה מודעת לרצונכם העמוק לילד ממין זכר ולהמשך השושלת המשפחתית. הוועדה דנה בבקשתכם בפירוט רב והגיעה למסקנה כי אין מדובר כאן במקרה חריג המצדיק סטייה מן הכלל האמור, בין השאר כיוון שעברתם באופן ברור את גיל הפוריות הביולוגי ובהתחשב בכך שהינכם כבר הורים ביולוגיים לילדה משלכם".

בני הזוג טענו בפני בית המשפט כי החלטת הוועדה הייתה בלתי סבירה ומפלה, וכי הוועדה לא שקלה שיקולים נוספים, כמו נסיבות משפחתיות, כלכליות ומסוגלות הורית מוכחת.השופטת חנה ריש רוטשילד דנה בשאלה מהו משקלו הסגולי של שיקול הגיל, וקבעה כי הגיל לא מהווה תנאי סף או תנאי גורף, אלא משמש נתון שנשקל לצורך קביעת ההתאמה לתהליך. במקרה הנדון, כך נקבע, הוועדה אמנם נתנה לעניין הגיל משקל רב, אך בנסיבות העניין הוא ראוי, מאוזן, ענייני ומקצועי, ועולה בקנה אחד עם מטרות מוסד הפונדקאות. השופטת הוסיפה כי הוועדה הביאה בחשבון גם שיקולים אחרים, אך אין במצבם הכלכלי של התובעים ובשאר נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות כדי להטות את הכף לטובתם. השופטת קבעה, כי החלטת הוועדה נופלת למתחם הסבירות, ולמרות האמפתיה הרבה לתובעים, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, ויש לדחות את התביעה.