פשוט לשאול 

פשוט לשאול

מאמר זה ידון ביכולת של הורים להיות בקשר רגשי ואינטימי עם ילדם. מדובר באחד ההיבטים החשובים של הורות יעילה. עם זאת, הורים רבים מתקשים בכך.

ההורה שאינו יודע לשאול?

 אפשר לטעון בביטחון רב שרוב ההורים רוצים לדעת מה עובר על הילד שלהם, מה מצב רוחו, מה מפריע לו וכיצד הם יכולים לעזור לו. אולם, באותה מידה של ביטחון אפשר גם לאמר שישנם הורים שלא שואלים באופן ישיר שאלות חשובות וישירות אלו.

 הורים רבים מסיקים מה מצב הרוח של הילד/ה שלהם על ידי צפייה בהתנהגות או על ידי מה שהפסיכולוג המטפל אומר להם על המצב.

מדוע פעמים רבות כלכך ההורים נמנעים מלשאול את הילד את השאלה הישירה על המצב הרגשי שלו– "איך מצב הרוח שלך?, "מה שלומך בכלל?"..."איך החיים שלך?", "מה מציק לך?"

חשוב להבהיר שהשאלה עצמה על מצב הרוח היא לא השאלה היחידה והשימוש בשאלה הזו איננו עדות לטיב הורות. עם זאת, השאלה הזו מסמלת את היכולת לשיחה אינטימית וישירה על נושאים רגשיים וחשובים בחיים (וזה כבר כן מדד לטיב ההורות). כדאי לדעת, שהורים שנמנעים משיחה אינטימית, רגשית וישירה עם הילד מסתכנים בכך שהוא יישאר בודד ולא ילמד לדבר באופן כנה ואותנטי על רגשותיו.

מדוע הורים לא שואלים את השאלות הישירות הללו?

הנה מספר תשובות אפשריות והדרך הרציונלית יותר להתמודד עם תשובות אלו:

1. "לא רוצה לחדור לפרטיות שלו"

כיבוד הפרטיות הוא דבר חשוב והמרחק בין ההורים והילדים הוא משתנה התפתחותי חשוב שיש לטפחו.

אולם, כדאי לדעת שניתן לשמור על מרחק נכון, על הפרטיות של הילד ועדיין לשאול שאלות אישיות וחשובות.

2. "לא רוצה להביך את הילד"

התשובה לטענה זו היא שאם מרגילים את הילד לשיח פתוח ורגשי, הוא לא יובך מכך.

3. "הילד לא ידע מה לענות"

ייתכן שהילד באמת לא ידע כיצד לענות, וכאן התפקיד של ההורים הוא לעזור ולראות בכך יעד התפתחותי.

4. "כשהוא ירצה - הוא יבוא ויספר לי"

גישה זו נכונה כל עוד נשמר ערוץ תקשורת רגשי ופתוח. כלומר, אם השיח השגור בבית הוא לא על נושאים רגשיים, אין סיבה שהילד ירצה לדבר על כך.

5. "אני (ההורה) חושש לדבר על רגשות".

זו תשובה כנה ונוגעת ללב. התשובה לכך היא שחשוב ללמוד לדבר על רגשות וחשוב ללמד את הילדים לעשות זאת. זהו תהליך שכדאי להשקיע בו מאמץ.

כיצד לנהל שיחה כזאת?

כדאי למצוא את הזמן הנכון והמתאים וללא לחץ ופשוט שאלו את הילד את השאלות האלה.

כדאי להיות מוכנים לתשובה קצרה או ארוכה, מרגשת או סתמית ולא להעביר על כך ביקורת.

המסר שתרצו להעביר לילד הוא שאתם מתעניינים באמת במה שעובר עליו.

"ואת פתח לו"

בהגדה של פסח נאמר: "ושאינו יודע לשאול – את פתח לו". זה מה שנרצה כעבור הילדים שלנו: לפתוח.

רוצים לראות את הסרטון של מאמר זה? לחצו כאן