מאת: עו"ד עמית יפרח - יו"ר אגף קרקעות ואגו"ש בתנועת המושבים
עניינה של עתירה זו שנידונה בבהמ"ש המחוזי בת"א הינה בהקצאת מגרשים במסגרת הרחבת מושב גמזו. בעלי בתי המקצוע במושב הגישו עתירה בעניין הקצאת מגרשים במסגרת ההרחבה השנייה . שבה טענו לחוסר סבירות ואפליה בקביעת הקריטריונים.
מקרקעי מושב גמזו כללו, טרם ההרחבות במושב שני סוגי מקרקעין המשמשים למגורים:
מקרקעין המסווגים כנחלה, המיועדים להתיישבות חברי האגודה, ומקרקעין המסווגים כמגורי "בעלי מקצוע", אשר הינם בשטח קטן יחסית. חלק מתושבי המושב הינם לפיכך, חברי אגודה המחזיקים בנחלות לעיבוד חקלאי, וחלקם בעלי זכויות בבתי "בעלי מקצוע" ואינם חברים באגודה.
העותרים במקרה דנן הם בעלי הזכויות בבתי "בעלי מקצוע" וילדיהם. המשיבים הינם ברובם חברי האגודה וצאצאיהם של בעלי נחלות.
במסגרת ההרחבה הראשונה שנעשתה במושב הוקצה מגרש לכל נחלה , כאשר לבעלי הזכויות "בבתי המקצוע" לא ניתנה עדיפות להשתתפות באותה הרחבה והם יכלו להתמודד על חמישה מגרשים נוספים שנותרו לאחר החלוקה לבעלי הנחלות יחד עם תושבי חוץ.
במסגרת ההרחבה השנייה שהינה סלע המחלוקת נערכה הגרלה, אשר בה יכלו להתמודד הן בעלי נחלות והן בעלי זכויות בבתי "בעלי מקצוע" על מס' מגרשים נוספים שהוקצו למושב .
ועל-כך הוגשה העתירה כנגד הקריטריונים להגרלה במסגרת ההרחבה השניה, אשר מאפשרים לכל בית אב, הן בעלי נחלה והן בעלי מקצוע, להגיש מועמדות, בין אם הוקצה עבורו כבר מגרש ובין אם לאו.
לטענת העותרים בעלי בתי המקצוע הקריטריונים שנקבעו עבור ההרחבה השניה לוקים בחוסר סבירות והם מופלים ביחס לבעלי הנחלות במושב.
כמוכן טענו הם כי ראוי לקבוע, במסגרת ההרחבה השנייה, כי הקריטריון של העדפת "בני המקום" שטרם קיבלו מגרש באף שלב על פני בניהם של בעלי הנחלות שכבר קיבלו מגרש בהקצאה קודמת ביישוב - הוא סביר, שוויוני והוגן וכי כל קריטריון שאינו עולה בקנה אחד עם קריטריון זה הוא מפלה באופן בלתי סביר - כי כולם "בני מקום" בגמזו! - מתוך משאבי הלאום .
מטיעוני העותרים עולה כי למרות שהקריטריונים להקצאת המגרשים בהרחבה השנייה אינם מבחינים בין בעלי נחלה חברי האגודה לבין בעלי המקצוע, משתמעת מהם העדפה לבעלי הנחלה, אשר אף שהוקצו עבורם כבר מגרשים במסגרת ההרחבה הראשונה, ניתנה להם האפשרות להגיש מועמדותם במסגרת ההרחבה השנייה.
בתגובה לטענת העותרים טוענת האגודה החקלאית כי הקריטריון לפיו יומלץ מועמד אחד "לכל בית אב" בגמזו, כך שבעלי נחלות יכולים להציג מועמד מטעמם מבלי להתחשב בהקצאות קודמות, מאזן בין החברים בעלי נחלות לבין יתר התושבים, לאור זה שבעלי הנחלות נשאו בהוצאות הקמת המושב וחובות האגודה, בהבדל מיתר התושבים.
והיות והמגרשים החדשים נוצרו על קרקע המיועדת לשימוש בעלי הנחלות, בעוד יתר התושבים לא תרמו מהקרקע העומדת לשימושם, לצורך יצירת המגרשים.
השופטת גדות פסקה כי מתן עדיפות לבעלי נחלה חברי אגודה במסגרת ההרחבה הראשונה אינה מהווה משום אפליה או הבחנה פסולה. על פי בהמ"ש העותרים אינם טוענים, כאמור, כנגד ההרחבה הראשונה, אשר כאמור העדיפה את בעלי הנחלות בהעדפה אשר היא לגיטימית, לשיטתה של השופטת גדות.
בעתירה זו מבקשים העותרים, למעשה, "לרפא" ו"לתקן" את העדיפות שניתנה לחברי האגודה בהרחבה הראשונה, כאשר הם תובעים כי במסגרת ההרחבה השנייה תישלל זכאותם של בתי אב שהוקצה כבר עבורם מגרש.
בהמ"ש לא ראה כי נכון יהיה במסגרת עתירה זו "לתקן" את העדיפות שניתנה לחברי האגודה במסגרת ההרחבה הראשונה.
השופטת גדות בנימוקיה לא מצאה כי העדרו של קריטריון הקובע כי בית אב שהוקצה עבורו מגרש קודם לא יוכל להשתתף בהגרלה, מהווה חריגה מסבירות או הפליה, המצדיקה את התערבותו של בית המשפט.
לפיכך בהמ"ש דחה את העתירה ופסק כי ההגרלה במסגרת ההרחבה השנייה היא שוויונית כשלעצמה, באשר אינה מבחינה בין בני המקום השונים ומקנה לבעלי המקצוע הזדמנות שווה להתמודד בה. דרכם של בעלי המקצוע לא נחסמה בהגרלה במסגרת ההרחבה השנייה, ואין מקום לקבל את טענתם להוספת קריטריון שמטרתו שיפור סיכויי זכייתם בהגרלה.
עניינה של עתירה זו שנידונה בבהמ"ש המחוזי בת"א הינה בהקצאת מגרשים במסגרת הרחבת מושב גמזו. בעלי בתי המקצוע במושב הגישו עתירה בעניין הקצאת מגרשים במסגרת ההרחבה השנייה . שבה טענו לחוסר סבירות ואפליה בקביעת הקריטריונים.
מקרקעי מושב גמזו כללו, טרם ההרחבות במושב שני סוגי מקרקעין המשמשים למגורים:
מקרקעין המסווגים כנחלה, המיועדים להתיישבות חברי האגודה, ומקרקעין המסווגים כמגורי "בעלי מקצוע", אשר הינם בשטח קטן יחסית. חלק מתושבי המושב הינם לפיכך, חברי אגודה המחזיקים בנחלות לעיבוד חקלאי, וחלקם בעלי זכויות בבתי "בעלי מקצוע" ואינם חברים באגודה.
העותרים במקרה דנן הם בעלי הזכויות בבתי "בעלי מקצוע" וילדיהם. המשיבים הינם ברובם חברי האגודה וצאצאיהם של בעלי נחלות.
במסגרת ההרחבה הראשונה שנעשתה במושב הוקצה מגרש לכל נחלה , כאשר לבעלי הזכויות "בבתי המקצוע" לא ניתנה עדיפות להשתתפות באותה הרחבה והם יכלו להתמודד על חמישה מגרשים נוספים שנותרו לאחר החלוקה לבעלי הנחלות יחד עם תושבי חוץ.
במסגרת ההרחבה השנייה שהינה סלע המחלוקת נערכה הגרלה, אשר בה יכלו להתמודד הן בעלי נחלות והן בעלי זכויות בבתי "בעלי מקצוע" על מס' מגרשים נוספים שהוקצו למושב .
ועל-כך הוגשה העתירה כנגד הקריטריונים להגרלה במסגרת ההרחבה השניה, אשר מאפשרים לכל בית אב, הן בעלי נחלה והן בעלי מקצוע, להגיש מועמדות, בין אם הוקצה עבורו כבר מגרש ובין אם לאו.
לטענת העותרים בעלי בתי המקצוע הקריטריונים שנקבעו עבור ההרחבה השניה לוקים בחוסר סבירות והם מופלים ביחס לבעלי הנחלות במושב.
כמוכן טענו הם כי ראוי לקבוע, במסגרת ההרחבה השנייה, כי הקריטריון של העדפת "בני המקום" שטרם קיבלו מגרש באף שלב על פני בניהם של בעלי הנחלות שכבר קיבלו מגרש בהקצאה קודמת ביישוב - הוא סביר, שוויוני והוגן וכי כל קריטריון שאינו עולה בקנה אחד עם קריטריון זה הוא מפלה באופן בלתי סביר - כי כולם "בני מקום" בגמזו! - מתוך משאבי הלאום .
מטיעוני העותרים עולה כי למרות שהקריטריונים להקצאת המגרשים בהרחבה השנייה אינם מבחינים בין בעלי נחלה חברי האגודה לבין בעלי המקצוע, משתמעת מהם העדפה לבעלי הנחלה, אשר אף שהוקצו עבורם כבר מגרשים במסגרת ההרחבה הראשונה, ניתנה להם האפשרות להגיש מועמדותם במסגרת ההרחבה השנייה.
בתגובה לטענת העותרים טוענת האגודה החקלאית כי הקריטריון לפיו יומלץ מועמד אחד "לכל בית אב" בגמזו, כך שבעלי נחלות יכולים להציג מועמד מטעמם מבלי להתחשב בהקצאות קודמות, מאזן בין החברים בעלי נחלות לבין יתר התושבים, לאור זה שבעלי הנחלות נשאו בהוצאות הקמת המושב וחובות האגודה, בהבדל מיתר התושבים.
והיות והמגרשים החדשים נוצרו על קרקע המיועדת לשימוש בעלי הנחלות, בעוד יתר התושבים לא תרמו מהקרקע העומדת לשימושם, לצורך יצירת המגרשים.
השופטת גדות פסקה כי מתן עדיפות לבעלי נחלה חברי אגודה במסגרת ההרחבה הראשונה אינה מהווה משום אפליה או הבחנה פסולה. על פי בהמ"ש העותרים אינם טוענים, כאמור, כנגד ההרחבה הראשונה, אשר כאמור העדיפה את בעלי הנחלות בהעדפה אשר היא לגיטימית, לשיטתה של השופטת גדות.
בעתירה זו מבקשים העותרים, למעשה, "לרפא" ו"לתקן" את העדיפות שניתנה לחברי האגודה בהרחבה הראשונה, כאשר הם תובעים כי במסגרת ההרחבה השנייה תישלל זכאותם של בתי אב שהוקצה כבר עבורם מגרש.
בהמ"ש לא ראה כי נכון יהיה במסגרת עתירה זו "לתקן" את העדיפות שניתנה לחברי האגודה במסגרת ההרחבה הראשונה.
השופטת גדות בנימוקיה לא מצאה כי העדרו של קריטריון הקובע כי בית אב שהוקצה עבורו מגרש קודם לא יוכל להשתתף בהגרלה, מהווה חריגה מסבירות או הפליה, המצדיקה את התערבותו של בית המשפט.
לפיכך בהמ"ש דחה את העתירה ופסק כי ההגרלה במסגרת ההרחבה השנייה היא שוויונית כשלעצמה, באשר אינה מבחינה בין בני המקום השונים ומקנה לבעלי המקצוע הזדמנות שווה להתמודד בה. דרכם של בעלי המקצוע לא נחסמה בהגרלה במסגרת ההרחבה השנייה, ואין מקום לקבל את טענתם להוספת קריטריון שמטרתו שיפור סיכויי זכייתם בהגרלה.
עו"ד עמית יפרח ? יו"ר אגף קרקעות ואגו"ש בתנועת המושבים
