חכמינו, המכונים חז"ל, ידעו הרבה על למידה. בתקופת בית שני הם פיתחו את שיטת הפלפול והדרש, שהיו השיטות שעמדו בבסיס המשנה והתורה שבעל פה. חכמינו פיתחו אסטרטגיות למידה מצוינות לשיפור הזכירה, וכדאי להיעזר בהן גם היום. אביא את ההגדה של פסח כדוגמה לשימוש באסטרטגיות לשינון ולזכירה, ואסביר איך ומתי להשתמש בכל אסטרטגיה.
שימוש במילות מפתח
כאשר רוצים לזכור קטע (למשל: הצהרת בלפור או פתיחתה של הכרזת העצמאות) סיכום או הרצאה, כדאי מאוד לזכור מילת מפתח מכל חלק או פסקה. מומחים רבים, העוסקים בדיבור לפני קהל, מציעים זאת. עדיף לחבר את כל מילות המפתח ל"משפט" (לא תמיד הוא אכן עונה על כל הכללים הלשוניים של בניית משפט, אבל זה לבטח מקל מאוד על הזכירה).
ומה מציעים חכמינו? "תוכנית העבודה" של סדר פסח במילות מפתח: סימני הסדר: קדש, רחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה.
חרוזים
ממש מומלץ בעיקר לבעלי חוש לשוני מפותח: לנסות לארג ן את תמצית החומר הנלמד או את מילות המפתח בחרוזים. כאשר מחפשים חרוז, "על הדרך" כבר חוזרים על החומר ומתעמקים בו. אסטרטגיה זו מתאימה בעיקר לשינון סדרתי: למשל שמות מלכי יהודה.
ובהגדה: "תוכנית העבודה" של הסדר, המכונה שם סימני הסדר מאורגנת בחרוזים: קדש, רחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה.
שאלות
הקושיות המפורסמות, המתחילות במילים "מה נשתנה", מסכמות את מנהגי החג העיקריים. בדיוק באותה שיטה כדאי (בעייקר לתלמידי חטיבה ותיכון ואפילו סטודנטים) להפוך משפטי מפתח בחומר הלימוד לשאלות, ולענות גם את התשובות. כך מקבלים מעין סיכום, שהוא בסיס מצוין לללימוד החומר, בלי הטרחה הכרוכה בהכנת סיכום של ממש. זו אסטרטגית מצוינת להכנה למבחנים במקצועות ההומניים (רבי המלל): היסטוריה, אזרחות, מדעי החברה וכו'. השיטה לא מתאימה לתנ"ך וספרות.
חשוב מאוד: מי שקולט טוב יותר בשמיעה, כדאי לו להקליט את עצמו (או מישהו אחר) מקריא את השאלות והתשובות, ואח" כ לשמוע אותן בזמנו החופשי. כך החומר נקלט היטב במוח, וזה נעשה בקלילות, כי כבר לא צריך עוד להשקיע מאמץ לימודי וריכוז מרבי.
ראשי תיבות
תלמדו מרבי יהודה שהיה נותן בהם סימנים (במכות מצרים): דצ"ך עד"ש באח"ב. זו אסטרטגית למידה מצוינת לשינון פרטים או מילות מפתח. אם סדר הפרטים מחייב, כדאי לנסות לסדר את ראשי התיבות כך שהמילים המתקבלות יהיו בעלות משמעות. אם הסדר לא מחייב, יש יותר אפשרות תמרון להרכיב מילים בעלות משמעות. המוח האנושי קולט טוב יותר מילים "אמיתית" מאשר סתם צירופי אותיות. היצירתיים מוזמנים לשחק עם המילים המתקבלות, כך שירכיבו את הצירוף הכי קרוב למשפט. לצורך העניין אפשר להחליף אותיות בעלות צליל דומה, כמו: ח' ו-כ' א' ו-ע', וכך יהיה קל יותר לזכור. אפשר גם לצרף מין תמונה דמיונית להמחשת המילים או ה"משפט" שיצרנו מראשי התיבות.
סידור לפי הא"ב (אקרוסטיכון)
זו הרחבה של שיטת ראשי התיבות. בהגדה (וגם בהרבה פיוטים) מקובל צירוף ראשי התיבות בתחילת כל שורה לפי סדר אלפבתי, וכך כתוב שם: אדיר במלוכה, בחור כהלכה, גדודיו יאמרו לו...
אני לא יכולה לחשוב על חומר למידה שאפשר לסדרו לפי הא"ב, אבל אולי אתם תמצאו סידור אותיות שיקל על הזכירה: חתימת שמכם, שם הנושא הנלמד וכו'. כאן נדרשת יכולת לשונית טובה, כי צריך להחליף את האותיות הראשונות, ובהכרח גם את מילות המפתח שאותן צריך לשנן. למשל במשפט "כל בני האדם נולדו שווי זכויות" , אפשר לקחת כמילת מפתח את הצירוף "שווי זכויות", אבל אפשר גם להפוך אותו ל"זכויות שוות", וכך אפשר להתמש או באות ש' (שווי זכויות) או באות ז' (זכויות שוות) לפי הנוחיות.
צעד קדימה, וחזרה אחורה
השיר "אחד מי יודע" הוא דוגמה לשיטה הזאת. היא יעילה מאוד לשינון פרטים שהסדר שלהם ממש חשוב. אם תרצו לשנן את אותיות הא"ב לפי הסדר את חודשי השנה או את אותיות ה-ABC (הופתעתי לגלות שהרבה מתלמידי, ביניהם תלמידי תיכון ואף סטודנטים, לא יודעים זאת) כדאי לכם להוסיף כל פעם עוד פרט ולחזור אחורה עד ההתחלה. כך לא צריכים לשיר את כל השיר של ה-ABC כדי להגיע למשל לאות Y.
אני מאמנת את תלמידי להשתמש באסטרטגיות הללו. אני מאמינה שגם אתם תוכלו להיעזר בשיטות הללו וגם באחרות, המתאימות למטלות למידה אחרות. בהצלחה רבה,
טלילה שחר, מוסמכת בהוראת אסטרטגיות למידה, מחבברת הספר "מהורה למורה" - למד את ילדך איך ללמוד בקלות ולהשיג תוצאות מעולות. הירשמו באתר שלי וקבלו טיפים שבועיים לשיפור היחסים בין הורים, ילדים ומורים. ועוד בחינם: תקבלו פרק מהספר שלי: שיטה מדהימה בפשטותה ללימוד מילים בשפה זרה ומושגים.
