כמה מהחיים שלנו מתבזבזים על הצורך בשליטה?
שליטה בחומר, שליטה במצב, שליטה בשטח שליטה בעניינים...
אבל מה שאפייני ובדרך כלל קורה שבכל המאבק הזה לשליטה מה שאנחנו באמת מנסים להגיע אליו זה שליטה בעצמנו.
בטח, את/ה חושב/ת אני שולט/ת בעצמי, אני לא צריך שליטה באחרים כדי להרגיש טוב,
אבל אני שואל אותך האם זה באמת תמיד ככה?
שאני במודעות למה שאני מרגיש עכשיו אני שלם עם המחשבות והרגשות שלי,
מאזן בין ההסתכלות שלי פנימה והחוצה ומאפשר לעצמי להיות בהווה.
כל זה מקרב אותי יותר ויותר למצב של שלוה.
במצב זה אני פנוי להחליט מה אני רוצה לעשות : לדעת מה בא לי לעשות , באופן נקי יותר.
נקי מרגשות שליליות כמו אשמה כעס ופחד. נקי משיקולים ותפיסות חיצוניות.
בעצם רק שאני מוכן לוותר על השליטה כלפי חוץ, שליטה בגורמים ואנשים בסביבתי, ולהתחבר לרגש הפנימי, הגולמי שלי,
רק אז אני מתחיל להחזיר לעצמי את השליטה בחיים שלי.
ובאותם רגעים של הבנה ותובנה פנימית אני יכול להיות צופה במשחק של החיים שלי ולוותר על תפקיד של קפטן הקבוצה
לכמה זמן במטרה לחזור להיות בעל הנבחרת.
שאני מדבר עם המתאמנים שאני עובד איתם על היכולת שלהם לשלוט ברגש אני לא מתכוון שאם למשל
התעוררת בבוקר עם הרגשה של פחד תוכל/י ללחוץ על כפתור כלשהו ולשנות את הרגש הזה מיד למשהו נעים יותר.
הצורך הזה לשלוט בפחד הרבה פעמים מוביל לכאב ולחוסר איזון פנימי. אפשר להכיר את הפחד,
להבין אותו ולנתב אותו למקום שהוא יכול לשמש אותנו. הפחד הזה יכול להפוך להיות דחפ עבורנו ברגעים מסויימים
ולפעמים להזהיר אותנו מסכנות מיידיות. אבל המלחמה בפחד, וההימנעות מלהסתכל אליו ועליו בעיניים,
היא בריחה מהנושא העיקרי שמפחיד אותנו וגוזל מאתנו המון אנרגיות.
לרוב אנו מגלים שהדברים שהכי פחדנו מהם - הם הדברים שהכי ייכלנו לעצמנו להשיג.
נתתי את הפחד כדוגמא לסוג של מאבק שליטה פנימי נפוץ בתוכנו. כשאדם עובר עם עצמו תהליך,
ומגדיר לעצמו את הכיוון בחיים הוא כבר עשה דרך חשובה להתחברות פנימית עמוקה עם התשוקות והיכולות שלו.
ההגדרה פנימית שלי של לאיפה אני רוצה להגיע בחיים, בשלב זה בכל מקרה, היא חשובה
ונותנת בהירות ברגעים של חוסר בהירות. עם זאת זה לא תמיד מספיק.
כדי לעשות עכשיו את מה שאת/ה רוצה לעשות, נטו ללא תפיסות קודמות, המושפעות מאנשים אחרים,
וכדי להיות בשליטה בעצמך ומחובר לעצמך הדבר הראשון שאני ממליץ זה לאבד שליטה.
יותר נכון לוותר על השליטה בכל דבר קטן שקורה לי ביום יום לטובת שיחה אינטימית עם האדם מספר אחד בעולם, אני.
אם לרגע תאפשרו לעצמכם לשחרר את הצורך הזה לשלוט במצב תוכלו לגלות עולם רחב יותר.
אפשר לראות יותר ולשמוע יותר ממה שמתרחש סביבנו. אפשר להיות נוכח בהווה ולהריח את המציאות ,
מתוך וויתור והרפיית שריר השליטה. ומתוך הוויתור על השליטה ניתן להתחבר לרגש
ולהבין את הקשר בין הרגש והמחשבות שאני חווה.
אז ורק אז אתם בדרך באמת לשלוט בחיים שלכם.
לבחור את התגובות לאירועים סביבכם במקום רק להגיב.
מן הבלבול באה הבהירות ומהרפיית השליטה חוזרת השליטה ,
ובעיקר להיות מחוברים לרגש ולייצר הפנימי הבסיסי שיודע, ותמיד ידע למה אנחנו פה ומה יש לנו לתת לאחרים.
בהצלחה.
ערן רוטר
מאמן אישי ועסקי לבריאות
שליטה בחומר, שליטה במצב, שליטה בשטח שליטה בעניינים...
אבל מה שאפייני ובדרך כלל קורה שבכל המאבק הזה לשליטה מה שאנחנו באמת מנסים להגיע אליו זה שליטה בעצמנו.
בטח, את/ה חושב/ת אני שולט/ת בעצמי, אני לא צריך שליטה באחרים כדי להרגיש טוב,
אבל אני שואל אותך האם זה באמת תמיד ככה?
שאני במודעות למה שאני מרגיש עכשיו אני שלם עם המחשבות והרגשות שלי,
מאזן בין ההסתכלות שלי פנימה והחוצה ומאפשר לעצמי להיות בהווה.
כל זה מקרב אותי יותר ויותר למצב של שלוה.
במצב זה אני פנוי להחליט מה אני רוצה לעשות : לדעת מה בא לי לעשות , באופן נקי יותר.
נקי מרגשות שליליות כמו אשמה כעס ופחד. נקי משיקולים ותפיסות חיצוניות.
בעצם רק שאני מוכן לוותר על השליטה כלפי חוץ, שליטה בגורמים ואנשים בסביבתי, ולהתחבר לרגש הפנימי, הגולמי שלי,
רק אז אני מתחיל להחזיר לעצמי את השליטה בחיים שלי.
ובאותם רגעים של הבנה ותובנה פנימית אני יכול להיות צופה במשחק של החיים שלי ולוותר על תפקיד של קפטן הקבוצה
לכמה זמן במטרה לחזור להיות בעל הנבחרת.
שאני מדבר עם המתאמנים שאני עובד איתם על היכולת שלהם לשלוט ברגש אני לא מתכוון שאם למשל
התעוררת בבוקר עם הרגשה של פחד תוכל/י ללחוץ על כפתור כלשהו ולשנות את הרגש הזה מיד למשהו נעים יותר.
הצורך הזה לשלוט בפחד הרבה פעמים מוביל לכאב ולחוסר איזון פנימי. אפשר להכיר את הפחד,
להבין אותו ולנתב אותו למקום שהוא יכול לשמש אותנו. הפחד הזה יכול להפוך להיות דחפ עבורנו ברגעים מסויימים
ולפעמים להזהיר אותנו מסכנות מיידיות. אבל המלחמה בפחד, וההימנעות מלהסתכל אליו ועליו בעיניים,
היא בריחה מהנושא העיקרי שמפחיד אותנו וגוזל מאתנו המון אנרגיות.
לרוב אנו מגלים שהדברים שהכי פחדנו מהם - הם הדברים שהכי ייכלנו לעצמנו להשיג.
נתתי את הפחד כדוגמא לסוג של מאבק שליטה פנימי נפוץ בתוכנו. כשאדם עובר עם עצמו תהליך,
ומגדיר לעצמו את הכיוון בחיים הוא כבר עשה דרך חשובה להתחברות פנימית עמוקה עם התשוקות והיכולות שלו.
ההגדרה פנימית שלי של לאיפה אני רוצה להגיע בחיים, בשלב זה בכל מקרה, היא חשובה
ונותנת בהירות ברגעים של חוסר בהירות. עם זאת זה לא תמיד מספיק.
כדי לעשות עכשיו את מה שאת/ה רוצה לעשות, נטו ללא תפיסות קודמות, המושפעות מאנשים אחרים,
וכדי להיות בשליטה בעצמך ומחובר לעצמך הדבר הראשון שאני ממליץ זה לאבד שליטה.
יותר נכון לוותר על השליטה בכל דבר קטן שקורה לי ביום יום לטובת שיחה אינטימית עם האדם מספר אחד בעולם, אני.
אם לרגע תאפשרו לעצמכם לשחרר את הצורך הזה לשלוט במצב תוכלו לגלות עולם רחב יותר.
אפשר לראות יותר ולשמוע יותר ממה שמתרחש סביבנו. אפשר להיות נוכח בהווה ולהריח את המציאות ,
מתוך וויתור והרפיית שריר השליטה. ומתוך הוויתור על השליטה ניתן להתחבר לרגש
ולהבין את הקשר בין הרגש והמחשבות שאני חווה.
אז ורק אז אתם בדרך באמת לשלוט בחיים שלכם.
לבחור את התגובות לאירועים סביבכם במקום רק להגיב.
מן הבלבול באה הבהירות ומהרפיית השליטה חוזרת השליטה ,
ובעיקר להיות מחוברים לרגש ולייצר הפנימי הבסיסי שיודע, ותמיד ידע למה אנחנו פה ומה יש לנו לתת לאחרים.
בהצלחה.
ערן רוטר
מאמן אישי ועסקי לבריאות
ערן רוטר: מאמן אישי ועיסקי המתמחה באימון לבריאות. מנהל שיווק בינלאומי ומגשר. מלווה מתאמנים בדרך ללמידת ריפוי עצמי ואורח חיים בריא.
