ב"עיתון של המדינה", מופיעה כתבת עמוד,עמוד שלם,בענין הגדלות חזה אצל נשים.ועל מה הדיון? הרצון להגביל על פי חוק, את האוטונומיה של נשים,עד גיל 22 לבצע ניתוח קוסמטי בגופן. ומדובר בהגדלת חזה.
אין זו הפעם הראשונה שאני נתקל במצב בו חבר, או חברת כנסת עלומים, מעלים הצעה לחוק אשר הוא הזוי וטיפשי לחלוטין. ולומר את האמת , לא שמעתי עד היום, על פרלמנטריסטית,יוזמת ההצעה אשר שמה יוליה שמאלוב ברקוביץ.
אבל כך זה בדרך כלל. חברי כנסת עלומים ואפורים מעלים הצעות פרובוקטיביות חסרות שחר על מנת ששמן יופיע ליום ,יומיים בכותרות ובהמשך שוקעים שוב באלמוניותן/ם.
במדינת ישראל נקבע על פי חוק כי המגיע לגיל 18 הוא בגיר.כמובן זה כולל גם נשים. בגיר פירושו שחלים עליו חוקים,חובות וזכויות אשר לא חלו עליו/עליה לפני כן. לדוגמא,חוק גיוס חובה עם כל הסכנות אשר כרוכות בו. הזכות להצביע לכנסת,דין פלילי ואזרחי עם כל המשתמע מכך ובודאי אוטונומיה מלאה על הגוף.
עד גיל 18 נערות ונערים כפופים לאפורופוס/הורה וכמובן אינם רשאים להחליט או לחתום על כל פרוצדורה רפואית גם באם מחויבת מציאות עקב מחלה וגם קוסמטית.
וכאן מגיעה הפארסה של ברקוביץ,אשר מציעה לא לאפשר לנערות לבצע ניתוח זה אלא,כפי שקראתי,"להפגש עם אנשי מקצוע כמו רופא", מענין מאד-לא שמעתי כי לקראת ניתוח נפגשים עם סניטר,עובד סוציאלי- הצעה גם מענינת.מה הבנתו והכשרתו של עובד/עובדת סוציאלית בנידון?היא מציעה כי הנערה תפגש אולי עם פסיכולוג (באופן גורף)- האם מדובר בבעיה פסיכולוגית אצל נערה אשר מעוניינת להגדיל דדיה?
וההצעה ההזויה ביותר של ברקוביץ היא להקים פורום חינוכי וצבאי,-(מענין מה הצבא קשור לכך?),על מנת "להסביר" לנשים מה זה דימוי עצמי גבוה. מעולם לא שמעתי כי קיימת "פורמולה" לדימוי עצמי גבוה. מה , לצבא או למערכת החינוך יש מנדט לפורמולות של דימוי עצמי?
בקיצור ,שטות ממדרגה ראשונה.
ומוסיפה ברקוביץ ואני מצטט "אידאל היופי הנשי הופך להיות חזה גדול.בני הנוער חיים במציאות מדומה ועלינו לדאוג לשלומם".
אינני מבין מעין לח"כ ברקוביץ האובססיה לגבי שדיים? האם אין נשים,גם בגיל 18 המגיעות לניתוחים עקב אוזניים בולטות,אף נישרי או גבנוני, בליטת שומן גדולה בירכיים אשר מגבילה אותן ללבוש מכנס הדוק או אפילו שומה שחורה על קצה האף, אשר מביישת אותן.מדוע השדיים מעצבנות את גב ברקוביץ? יתכן ובאמת יש כאן ענין לפסיכולוג.הפעם בעבור חברת הכנסת הנכבדה.
חזה האישה מתייצב פחות או יותר בגודלו הקבוע בגיל 18 שנה.הוא יכול להשתנות במעט ולהיות מושפע מהמערכת ההורמונאלית ובודאי מהריון ולידה.ישנן לא מעט נערות מגיל 18 ומעלה אשר החזה שלהן יחסית קטן לגופן וזה גורם להם עוגמת נפש לא קטנה, מביא להסתגרות ולהתפתחות חברתית לקויה. ישנן נערות אשר שדיהן בגודל בינוני ודי מתאים לגוף ,אשר משאלת ליבן היא להגדילו וגם זה בסדר. וכמובן מי הוא זה שישפוט מהו "קטן" ומהו "גדול"?. האם זו חברת הכנסת?,העובדת סוציאלית?, פורום צבאי-חינוכי?
האישה עם הרופא אשר בחרה בו לצורך ניתוח, היא זו שתדון בענין זה וההחלטה תהיה משותפת.
אני יודע במפורש וכך גם אני נוהג, כי המנתחים הפלסטיים אשר מומחיותם כירורגיה פלסטית הם אנשים רציניים,בעלי אחריות ומסננים היטב את הפונות לניתוחים. הם לא זקוקים "לעובדת סוציאלית". במקרים גבוליים בהם יש ספק, הם מפנים מיוזמתם להתיעצות עם גורמים נוספים כגון פסיכולוג ,על מנת להעריך בצורה טובה יותר את הבגרות הנפשית של המועמדת ולהחליט באם לנתח או לדחות.
הניסיון לבצע משפטיזיה ולקבוע חוקים בענין כה עדין ואישי של האישה הוא אנטי-דמוקראטי,מהדר נשים ומעמיד אותם כבני ערובה ולדעתי נוכח חוסר הההגיון בו, לא יעבור במליאה. ובאם זה יקרה, אוי לנו כי זהו שלב בפיקוח של "האח הגדול" בענינינו האישיים ביותר.
כותב הכתבה הוא מנתח פלסטי בכיר. http://www.dr-teman.co.il