הסיפור שלנו.
בילינו ימים שלמים ויפים עם המשפחה. החופש כמעט נגמר, החג אף הוא מיד מאחורינו – אבל הנכדים עוד מצפים להפתעות ובעיקר לפעילויות.
אם נגמרו הרעיונות, חזרנו מכל הטיולים וגם חשבון הבנק כבר פחות מחייך אליכם, הנה דבר נחמד לבילוי משותף.
שבו במעגל עם כל הילדים. מומלץ בהחלט לצרף אליכם גם כמה מבוגרים – זה רק יעצים את השמחה וישפר את התוצאה.
ספרו לכולם שאתם הולכים לשמוע סיפור. הפעם, לשם שינוי, לא אחד מספר וכולם מקשיבים (וזה עוד במקרה הטוב, כשהם לא מרעישים ולא משתוללים...). ובכן, מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות? הפעם, לשם שינוי, כ-ו-ל-ם מספרים את הסיפור – ואת סופו מי ישער?
מכינים סטופר ומכשיר הקלטה.מבקשים מכל אחד לחשוב על רעיון שיכול לשמש כהתחלה לסיפור. מכינים גפרורים כמספר המשתתפים, כשגפרור אחד הוא ללא ראש. מחזיקים את הגפרורים כך שרק הקצה הלבן בולט מתוך כף היד. כל משתתף מושך גפרור. מי שמשך את הגפרור ללא הראש (של הגפרור, כמובן, לא של המושך!) הוא הראשון שמתכבד להתחיל בסיפור. הוא צריך לומר רק משפט אחד, אבל המשפט חייב להכיל לא פחות מארבע מילים.
קובעים מראש כמה דקות יארך הסיפור. אם , למשל, החלטתם על חמש דקות, מכוונים את הסטופר בהתאם.
מפעילים את הסטופר ואת מכשיר ההקלטה (מי שרוצה, יכול לבקש גם מתנדב שיצלם ויקליט במצלמת וידאו) ומבקשים מהמשתתף שמשך את הגפרור המדובר לספר את המשפט שחשב עליו.
אחריו, בסדר שקבענו מראש – לימינו או לשמאלו, ללא שום קשר לדעות הפוליטיות של המשתתפים שגילם הממוצע הוא 7, למשל – הבא בתור מוסיף משפט משלו. כך נמשכת השרשרת, עד שיגמר הזמן.
כמובן שכל משתתף חייב להקשיב לאלה שלפניו, משום שיהיה מעט מוזר אם ילד שלישי יספר, למשל:
- פתאום, מתוך הג'ונגל , הופיע לפניו נמר.
ואז הילדה שבמקום רביעי תגיד:
- כעסתי עליו כיון שהוא העליב אותי.
כאשר הסיפור נגמר משום שהזמן נגמר , ולא בשל מחסור בדמיון, מפסיקים את ההקלטה.
אז משמיעים – או מקרינים – את כל הסיפור מתחילתו ועד סופו. מומלץ לרוץ לשירותים להתפנות לפני כן, כדי שלא תעשו בושות מרוב צחוק!
אם נהניתם ועדיין נותר זמן, בהחלט אפשר לחזור על המשחק ולספר סיפור חדש. הפעם, מומלץ להחליף את מקומות הישיבה, כדי לגוון את אפשרויות שיתופי הפעולה בין המשתתפים.
חג שמח ובילוי נעים!
לרעיונות נוספים, גלשו נא לאתר:
קורה שורץ www.saba-sabta.co.il
