ה- PCL-R הוא כלי דיאגנוסטי המשמש להערכת פסיכופתיה במסגרות קליניות, מחקריות ומשפטיות (Samuels, O'driscoll & Bazaley, 2005). הוכח מחקרית כי כלי זה, שפותח ע"י R.D. Hare ב-1985, הינו הכלי התקף והמהימן ביותר למדידת פסיכופתיה (Laurell & Daderman, 2007).
על-פי (Hare, Clark, Grann and Thornton (2000 ברמה הבינאישית אנשים עם הפרעה פסיכופטית מתאפיינים בהתנהגות גרנדיוזית, יהירה, קשוחה, דומיננטית, שטחית ומניפולטיבית. ברמה הרגשית הם נוחים-להתרגז, חסרי יכולת ליצור קשרים רגשיים חזקים עם הזולת ולוקים בחוסר באמפתיה, אשמה, חרטה או רגשות עמוקים. המאפיינים הבינאישיים והרגשיים הללו חוברים לסגנון התנהגות סוטה-חברתית שכולל התנהגות אימפולסיבית ובלתי-אחראית ונטייה להתעלם או להפר מוסכמות חברתיות ומוסריות. למרות שלא כל הפסיכופטים באים במגע עם רשויות החוק, מאפייניהם שמים אותם בסיכון גבוה לביצוע מעשי פשע ואלימות.
ה- PCL-R מתבסס על ראיון חצי-מובנה (שאורך בין 90 ל-120 דקות) ועל מידע אנמנסטי על מנת לדרג 20 פריטים על סולם של שלוש נקודות (0 = הפריט לא מתאים לנבדק, 1 = הפריט מתאים במידת-מה לנבדק, 2 = הפריט בהחלט מתאים לנבדק) כאשר כל פריט מייצג סימפטום או מאפיין שונה של פסיכופתים. הציון הכולל יכול לנוע מ-0 ל-40 והוא משקף את המידה בה הנבדק תואם את האבטיפוס של פסיכופתים; ציון השווה או גדול מ-30 נחשב לרוב כמעיד על הימצאות פסיכופתיה, אך יש לציין כי מספר חוקרים הציעו נקודות חיתוך נמוכות יותר (Grann, Langstrom, Tengstrom & Stalenheim, 1998). סטיית התקן של הכלי שווה לכ-3 נקודות (Hare, 1998).
חשוב לציין כי הפריטים מוערכים על בסיס תיפקוד הנבדק לאורך חייו ולא רק על בסיס מצבו בהווה ומשמעות הדבר היא שלא ניתן למדוד בעזרת כלי זה שינויים בסימפטומים פסיכופתיים לאורך זמן (Esposito, 2005).
ממצאים אמפיריים מעידים כי באוכלוסיות עברייניות הפריטים ב PCL-R מודדים מבנה אחיד המורכב לרוב משני גורמים. גורם 1 מבטא את המאפיינים האפקטיביים והבינאישיים של פסיכופתיה והוא תוייג כ"שימוש אכזרי ואנוכי בזולת". הפריטים הקשורים בגורם זה מתייחסים לרשמים ומסקנות לגבי תהליכים בינאישיים ובד"כ ציונם מתבסס הן על מידע מתיקו האישי של הנבדק והן על רשמים שנוצרו במהלך הראיון.
גורם 2 מבטא התנהגויות הסוטות חברתית והוא תוייג כ"סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני". הפריטים הקשורים בגורם זה מסתמכים בעיקר על זיהוי התרחשותן של התנהגויות ספציפיות ובד"כ מידע זה מגיע מתיקו האישי של הנבדק (Hare, Clark, Grann and Thornton, 2000).
להלן הסבר קצר על הפריטים המרכיבים את ה-PCL-R ((O'connor, 2005 :
- קלות-לשון וקסם שטחי (גורם 1)- הנטיה להיות מקסים, כובש ובעל לשון חלקלקה. פסיכופתים אינם ביישנים או בעלי מודעות-עצמית.
- ערך עצמי גרנדיוזי (גורם 1)- הערכה מופרזת של יכולות ושל הערך העצמי. פסיכופתים הם אנשים יהירים המאמינים שהם בני אנוש נעלים.
- צורך בגירויים או נטיה לשיעמום (גורם 2)- צורך מוגזם בגירויים מלהיבים ומרגשים. פסיכופתים מתקשים להשלים משימות עד תומם או להחזיק במשרה קבועה משום שהם משתעממים בקלות.
- שקרנות פתולוגית (גורם 1)- יכולה להיות מתונה או גבוהה; במקרה הראשון תתבטא בערמומיות ופיקחות, בצורה הקיצונית תתבטא במניפולטיביות, חוסר-מצפון וחוסר-יושר
- הונאה ומניפולטיביות (גורם 1)- השימוש במרמה כדי להונות את הזולת למטרת רווח אישי. פריט זה נבדל מפריט 4 במידה בה ניצול ואכזריות קיימים, כפי שהם מתבטאים בחוסר התייחסות לרגשות ולסבל של קורבנות הנבדק
- חוסר בחרטה או אשמה (גורם 1)- חוסר ברגשות או בהתייחסות ללאבדות, הכאב והסבל של הקורבנות והנטייה להיות חסר-אמפתיה וקר-לב. פריט זה מתבטא בד"כ בבוז שמפגין הנבדק לקורבנותיו.
- אפקט שטוח (גורם 1)- דלות רגשית או טווח או עומק רגשי מוגבל
- קשיחות וחוסר אמפתיה (גורם 1)- חוסר ברגשות כלפי אנשים באופן כללי
- סגנון חיים פרזיטי (גורם 2)- תלות פיננסית מכוונת, מניפולטיבית, אנוכית ונצלנית בזולת המשתקפת בחוסר מוטיבציה, משמעת-עצמית נמוכה וחוסר להתחיל או להשלים מחויבויות
- שליטה עצמית נמוכה (גורם 2)- תגובות של עצבנות, חוסר-סבלנות, איום, אגרסיביות ואלימות מילולית ושליטה בלתי מספקת על כעס
- התנהגות מינית בלתי-מובחנת- מגוון יחסים קצרים ושטחיים ובחירה בלתי מובחנת של פרטנרים מיניים; קיום מספר מערכות יחסים באותו זמן; היסטוריה של ניסיונות לאלץ אחרים לבצע פעילות מינית
- בעיות התנהגות מוקדמות (גורם 2)- מגוון התנהגויות לפני גיל 13 הכוללות שקרים, גניבות, ונדליזם, בריונות, פעילות מינית, הצתה, שימוש באלכוהול ובריחה מהבית
- חוסר במטרות ריאליסטיות ארוכות-טווח (גורם 2)- חוסר יכולת או כישלון מתמיד בפיתוח תוכניות ומטרות לטווח הרחוק; קיום נוודי וחסר כיוון
- אימפולסיביות (גורם 2)- ביצוע משעים ללא מחשבה מוקדמת וללא תיכנון; חוסר יכולת לדחות פיתויים ודחפים; התנהגות בלתי צפויה ונמהרת
- חוסר-אחריות (גורם 2)- כישלונות חוזרים לעמוד בהתחייבויות. לדוגמא: אי תשלום חשבונות, אי החזרת הלוואות, היעדרות או איחור לעבודה
- קושי לקחת אחריות על מעשים (גורם 1)- מתבטא במצפוניות נמוכה, חוסר צייתנות, התכחשות לאחריות ומאמץ לבצע מניפולציה בזולת ע"י התכחשות זו
- ריבוי קשרי נישואין קצרי-טווח- חוסר יכולת להתחייב לקשר ארוך טווח המשתקף בהתחייבויות בלתי עקביות ובלתי-מהימנות, כולל התחייבויות נישואין
- עבריינות נוער (גורם 2)- בעיות התנהגות בין גילאי 13-18; לרוב התהגויות שהן פשעים או שמערבות באופן ברור אנטגוניזם, ניצול או אגרסיביות
- הפרת תנאי שיחרור (גורם 2)
- ורסטיליות קרימינלית- מגוון סוגי עבירות פליליות; גאווה רבה על כך שהנבדק לא נתפס על ביצוע עבירות
מהימנות
במחקר שערכו על מדגם של 925 אסירים מחמישה בתי-כלא שונים בצפון אמריקה מצאו Hare et al. (1990) שהמהימנות בין שופטים נעה בין 0.78 ל-0.94 והמהימנות הפנימית נעה בין 0.87 ל-0.97. ממצאים אלו מעידים על כך שה-PCL-R הוא מדד הומוגני וחד-מימדי.
מהימנות מבחן-חוזר של הPCL נמצאה גבוהה והינה שווה ל-0.89 (Schroeder, Schroeder, & Hare, 1983).
תוקף
תוקף ניבוי- נמצא כי הציונים ב-PCL-R מנבאים מגוון של התנהגויות אנטי-חברתיות הכולל פשיעה אלימה (Cooke & Michie, 1997), חזרה על התנהגות אלימה לאחר שיחרור מהכלא או מביה"ח (Harris, Rise & Quinsey, 1993) ותגובתיות טיפולית נמוכה לתוכניות טיפול שיקומיות (Ogloff, Wong, Greenwood, 1990).
תוקף תוכן- הפריטים המרכיבים את ה-PCL-R תואמים באופן כללי את ההשקפות המסורתיות והעכשוויות על תכונות האישיות וההתנהגויות המגדירות את המבנה של פסיכופטיות. דפוס הציונים הכוללים של ה-PCL-R תואם את התיאורים הקליניים של הפסיכופת כשטחי, קשוח, נצלן, אגוצנטרי, בעל אפקט שטוח, חסר-חרדה ונעדר סימפטומים פסיכוטיים (Esposito, 2005).
תוקף מבנה- ל-PCL-R תוקף מבנה טוב. Hart and Hare(1989) בדקו את המתאם בין פסיכופתיה להפרעות נפשיות אחרות ומצאו מתאם חיובי בין הציונים הכוללים של ה-PCL-R לבין הפרעות אישיות אנטי-חברתית, היסטריונית ונרקיסיסטית ומתאם שלילי בין ציוני PCL-R לבין הפרעת אישיות נמנעת.
תוקף מתכנס- התוקף המתכנס של ה-PCL-R הוכח ע"י הקשר החזק שלו (בין 0.7 ל-0.83) לאיבחון (על בסיס DSM) של הפרעת אישיות אנטי-חברתית (Hare, 1983).
תוקף מבחין- הקשרים בין פסיכופתיה למדדי ציר II ב-DSM, כפי שנמצאו במחקרם של & Hart Hare מ-1989, היו נמוכים מספיק בכדי לתמוך בתוקף המבחין של ה- PCL-R (Esposito, 2005).
מספר מחקרים שהשתמשו ב-PCL-R
Richell et al. (2003) ביקשו לבדוק האם קיים ליקוי ביכולת של פסיכופתים להבין את המצבים המנטליים של זולתם (ליקוי ב"תיאוריה של התודעה") וזאת בעקבות הצעת חוקרים רבים כי הבנה לקויה של מצבים מנטליים יכולה להוביל להתנהגות אנטי-חברתית ואגרסיבית ולפסיכופתיה בשל העובדה כי הבנה תקינה של המתרחש בראשו של הזולת עשויה להיות תנאי-מוקדם לתגובה אמפטית.
בעזרת ה-PCL-R בדקו החוקרים קבוצת אסירים ואלו מהאסירים שציונם היה 30 ומעלה שויכו ל"קבוצת הפסיכופתים". יתר האסירים שויכו ל"קבוצת הביקורת". האסירים ענו על מבחן ("Reading the Mind in the Eyes" test) שבו הוצגו להם תמונות של איזור העיניים של בני-אדם ועל בסיס מידע זה בלבד היה עליהם לייחס מצב מנטלי מסוים (מתוך רשימה מצומצמת) לאדם בתמונה. במחקר לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת הפסיכופתים לקבוצת הלא-פסיכופתים, דבר המלמד על כך שככלל אין לפסיכופתים ליקוי בכושר ה"תיאוריה של התודעה".
Herve, Hayes and Hare (2003) מאמינים כי הדרך שבה פסיכופתים מעבדים ומשתמשים בשפה מספקת רמזים בנוגע לטבעו של עולמם הקוגניטבי והרגשי ולכן הם בחרו לחקור את יכולתם של פסיכופתים להבין את המשמעויות המילוליות והרגשיות של מטאפורות ואת יכולתם להחליט החלטות על בסיס הערכיות הרגשית שלהן. לצורך המחקר פיתחו Herve et al. מטלת Q-Sort שבה היה על הנבדקים להסביר את את המשמעות המילולית של 60 אמירות מטאפוריות ולאחר מכן למיינן לשש קבוצות ע"פ ערכיותן ועוצמתן הרגשית. החוקרים ניבאו כי פסיכופתים יבינו את המשמעות המילולית של האמירות אך יבצעו יותר טעויות במיון מאשר אנשים שאינם פסיכופתים. לצורך חלוקת המדגם ל-3 קבוצות (קבוצה גבוה במימד הפסיכופתיות, בינונית ונמוכה) השתמשו ב-PCR-L . פי שניבאו החוקרים, הממצאים מלמדים כי פסיכופתיה אינה קשורה עם בעיות בהבנה המילולית של מטפורות. עם זאת, נבדקים שציון ה- PCL-R שלהם היה גבוה הראו קושי משמעותי במיון האמירות על בסיס ערכיותן הרגשית. לדוגמא: מטפורות שדורגו ע"י אחרים כחיוביות מאוד (3+) מוינו על ידי פסיכופטים כשייכות לקוטב השלילי של הרצף (-3) ולהפך. החוקרים הסבירו ממצאים אלה בכך שיתכן כי פסיכופתים מתמקדים במימד אחר מערכיות (למשל עוררות) כאשר הם מעריכים חומר רגשי. אפשרות אחרת היא שפסיכופתים מושפעים יותר מחוויות אידיוסינקרטיות מאשר ממשמעויות רגישות משותפות-תרבותית והדבר מוביל לטעויות שנראו במחקר.
Louth, Williamson, Alpert, Pouget, and Hare (1998) יצאו מההנחה כי היכולת להימנע מגילויים של עוררות רגשית תורמת ליכולת לשקר באופן "מוצלח". בעבר הוצע כי לפסיכופתים, שבד"כ נוטים להצליח מאוד בהולכת-שולל, יש השקעה רגשית מועטה מאוד במילים בהן הם משתמשים והחוקרים החליטו לבחון האם אמפליטודת הקול של פסיכופתים שונה מזו של אלו שאינם פסיכופתים, כאשר הנושא המדובר הוא רגשי במהותו. לצורך כך חילקו קבוצת אסירים לשתי קבוצות על בסיס ציונם ב-PCL-R וקיימו איתם ראיון בנושאים שונים, בחלקם רגשיים. הראיונות המוקלטים נותחו מבחינה קולית בעזרת מחשב.
החוקרים גילו כי פסיכופתים נוטים לדבר בקול נמוך יותר מאחרים, דבר שיכול להיות אפקטיבי בשיכנוע המאזין כי הדובר כנה בדבריו. כמו כן, התגלה כי בניגוד לקבוצת הביקורת, הפסיכופתים לא הראו הבדל ברמת הקול כאשר ביטאו מילים ניטרליות או מילים רגשיות, דבר המעיד על כך כי פסיכופתים אכן מתייחסים למילים רגשיות כאילו הן משוללות כל רגש.
ביבליוגרפיה
Cooke, D.J., & Michie, C. (1997). An item response theory analysis of the Hare Psychopathy Checklist-Revised. Psychological Assessment, 9 (1), 3-14.
Esposito, L. The Psychopathy Checklist - Revised (PCL-R). (2005). Retrieved May 10, 2007, from Swinburne University, Centre For Neuropsychology Website: http://www.swin.edu.au/victims/resources/assessment/personality/psychopathy_checklist.htm
Grann M., Langstrom N., Tengstrom A., & Stalenheim E. G. (1998). The reliability of file-based retrospective ratings of psychopathy with the PCL-R. Journal of Personality Assessment, 70, 416-426.
Hare, R.,D., (1983). Diagnosis of antisocial personality disorder in two prison populations. American Journal of Psychiatry, 140, 887-890.
Hart, S.D., & Hare, R.D. (1989). Discriminant Validity of the Psychopathy Checklist in a forensic psychiatric population. Psychological Assessment: Journal of Consulting and Clinical Psychology, 1 (3), 211-218.
Hare, R.D., Harpur, T.J., Hakstian, A.R., Forth, A.E., Hart, S.D., & Newman, J.P. (1990). The Revised Psychopathy Checklist: Descriptive statistics, reliability, and factor structure. Psychological Assessment: A Journal of Consulting and Clinical Psychology, 2, 338-341.
Hare, R.D., (1998). The Hare PCL-R: Some issues concerning its use and misuse. Legal and Criminological Psychology. 3, 99-119.
Hare, R. D., Clark, D., Grann, M., & Thornton, D. (2000). Psychopathy and the predictive validity of the PCL-R: An international perspective. Behavioral Sciences and the Law, 18, 623?645.
Harris, G.T., Rice, M.E., & Quinsey, V.L. (1993). Violent recidivism of mentally disordered offenders: The development of a statistical prediction instrument. Criminal Justice and Behavior, 20, 315-335.
Herve, H., Hayes, J. P., & Hare, R. D. (2003). Psychopathy and sensitivity to the emotional polarity of emotional statements. Personality and Individual Differences, 35, 1497-1507.
Laurell, J., & Daderman, A.M. (2007). Psychopathy (PCL-R) in a forensic psychiatric sample of homicide offenders: Some reliability issues. International Journal of Law and Psychiatry, 30 (2), 127-135.
Louth, S.M., Williamson, S., Alpert, M., Pouget, E.R., & Hare, R.D. (1998). Acoustic distinctions in the speech of male psychopaths. Journal of Psycholinguistic Research, 27 (3), 165-174.
O'connor T. (2005). Antisocial Personality, Sociopathy, and Psychopathy. Retrieved May 10, 2007, from North Carolina Wesleyan College Website: http://faculty.ncwc.edu/TOConnor/428/428lect16.htm
Ogloff, J., Wong, S., & Greenwood, A. (1990). Treating criminal psychopaths in a therapeutic community program. Behavioral Sciences & the Law, 8, 81-90.
Richell, R.A., Mitchell, D.G., Newman C., Leonard A., Baron-Cohen S. & Blair R.J. (2003). Theory of mind and psychopathy: can psychopathic individuals read the 'language of the eyes'? Neuropsychologia, 41 (5), 523-526.
Samuel, A., O'Driscoll, C. & Bazaley M. (2005). Combining clinical and actuarial methods to assess and manage risk in a New South Wales forensic psychiatric setting. Australian Psychiatry, 13 (3), 285-290.
Schroeder, M.L., Schroeder, K.G., Hare, R.D. (1983). Generalizability of a Checklist for assessment of psychopathy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51 (4), 511-516.
