דין המדינה לעניין הליך, כדין כל אדם. 

דין המדינה לעניין הליך, כדין כל אדם.

הרי קצין התגמולים כמו בא-כוחו, הוועדות הרפואיות והממונה עליהן  אינם מעל החוק, ואינם בעלי סמכות עליונה שכזאת, אשר מחליפה את ביהמ"ש העליון לגבי מה שנראה בעיניהם כטעות ו/או משגה בפסיקה של ביהמ"ש, בזה כי לא מקיימים ומתעלמים, מהחוק,מחוק הנכים, מפסק דין חלוט, מההלכה הפסוקה ומהצהרה בשבועה לבג"צ, על כל המשתמע מכך, ונוטלים לעצמם סמכויות לא להם בדרך לא דרך. 

"... אי כיבוד פסק דין של בית משפט על-ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק-דין על-ידי רשות מרשויות השלטון. אכן, "החובה לכבד פסק דין של ערכאה מוסמכת, החלה על כל אדם, חלה ביתר שאת על רשויות השלטון" (הנחיה 6.1003 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה (מיום 15.6.03)).

הימנעות רשות שלטונית מציות לפסק-דין של ערכאה שיפוטית הינה מן החמורות ומן המדאיגות שבסכנות האורבות לשלטון החוק במדינה דמוקרטית (א' רובינשטיין וב' מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, (כרך א', עקרונות יסוד, תשס"ה), עמ' 271-274). העיקרון המהותי של שלטון החוק בנוי על התודעה כי השלטון עצמו, ככל אזרח, כפוף לחוק ואינו מורם מעליו. "שלטון החוק במובנו הפורמאלי משמעו, שכל הגורמים במדינה, בין הפרטים כיחידים וכהתאגדויות, ובין זרועות המדינה, חייבים לפעול על פי החוק, ופעולה בניגוד לחוק צריכה להיתקל בסנקציה המאורגנת של החברה" (דברי השופט ברק בבג"ץ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505, 621 (1986)).

מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה - ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו, היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה, ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון כח ושרירות..."

(ראה בג"ץ 4805/07 - המרכז לפלורליזם יהודי - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נגד משרד החינוך)

עובדה היא כי קיים מצב מטריד ביותר על פיו רופאי הוועדה הרפואית מתעלמים מפסקי הדין של בית המשפט משום שהם סבורים שפסקי הדין אינם עולים בקנה אחד עם דעתם הרפואית של רופאי הוועדה, אולם משיקולים השמורים עימם, המשיב אינו מערער - לעניין זה ראה פס"ד ע"ו 2487/08 ש.ה נגד קצין תגמולים-אגף השיקום,משרד הביטחון – בפני כב' השופטת דליה גנות .

נכה צה"ל, מרגע פגיעתו בשירות הצבאי ועד ליום מותו, מצוי בעולם של חוקים ונהלים משמעותיים ביותר עבורו. ההתנהלות של נכה צה"ל - החל מהתביעה להיכלל תחת קטגוריית נכי צה"ל, דרך הקביעה של דרגת הנכות, המשתנה כמובן בין נכה צה"ל לחברו, ועל הזכויות להם זכאי כל נכה צה"ל באופן פרטני, וכמובן נכי צה"ל באופן גורף – נעשית מול אגף השיקום במשרד הביטחון. זוהי התמודדות מורכבת, הנעשית בכלים אותם מן הסתם לא הכיר אף נכה צה"ל, עד לרגע פציעתו. על ההתמודדות הזאת של נכה צה"ל עשוי להקל ארגון נכי צה"ל, ששם לעצמו מטרה לארגן ולשפר את התנאים הכלכליים, הרפואיים, החברתיים, התרבותיים והרוחניים של נכי צה"ל. 

חוק הנכים  במקורו חוקק בשנת תש"ט-1949, בסמוך לאחר קום המדינה. הוא קשור קשר מושגי-ערכי לחוק שירות הביטחון, אשר נחקק ממש בסמוך לו, ונועד להשלים אותו ביצירת מחויבות המדינה לדאוג לחייליה אשר נפגעו במלחמות ישראל, תוך כדי השירות הצבאי ועקב שירות זה. כך הציג ראש הממשלה, ד. בן גוריון, את הצעת חוק הנכים בפני כנסת ישראל, בספטמבר 1949 (דברי הכנסת, כרך 2, תש"ט, עמ' 1572-3):

חוק הנכים מבוסס, אפוא, על אחריות המדינה כלפי בניה הנשלחים לשרת שירות חובה בכוחות הביטחון ונפגעים בגופם ובבריאותם בזמן השירות ועקב השירות. בשירותם הצבאי הם תורמים ממיטב כוחם לטובת החברה. תרומה זו מחייבת את הציבור לשאת בנזקי אלה שנפגעו בשירותם למען הכלל, כמידת פגיעתם (מילר, פרוקצ'יה, קרצ'מר, זכויות הנכים בישראל, הצעות לקראת רפורמה, 1979, עמ' 44). תודעת החובה החלה על החברה לשאת באחריות לאלה שנפגעו עקב נשיאתם בעול הלחימה וההגנה על המדינה מושרשת בתפיסות היסוד של החברה בישראל והיא מתפרשת גם על פני תקופה של טרם קום המדינה. היא החלה בדאגה לנכים מבין מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה ובמתנדבי הצבא הבריטי, ונמשכה בחוק הנכים הדן בנכי צה"ל ומלחמת העצמאות בשנת 1949, והתרחבה גם על פני נכי המלחמה בנאצים בשנת 1954, נכי המשטרה בשנת 1955, נפגעי הספר בשנת 1956 ועוד (ד. נדב, יובל למפעל השיקום – קווים לקורותיו, 50  שנות שיקום, הוצאת משרד הביטחון, 1998, עמ' 58 – 15). 

הסדר תגמולי הנכים למי שנפגעו בשירותם הצבאי מתאפיין ביסודות הבאים:  שוויון בין ציבור הזכאים לתגמולים, בלא הבדל דרגה, תפקיד או נסיבות הפגיעה בשירות הצבאי; הסדר זכאות אחיד המתבסס בעיקרו על נתון של שכר קובע המהווה בסיס תשלום אחיד שמתוכו נגזר התגמול כפונקציה של דרגת הנכות; ניתוק מערכת התגמולים מבדיקת מצבו הכלכלי של הנכה ומהיקף הכנסתו או אובדן כושר השתכרותו עקב הפגיעה, למעט במקרים מיוחדים בהם מדובר בנכה מחוסר פרנסה או נכה "נצרך" הזכאים לתגמולים מיוחדים, או נכים שבשל נתונים מסוימים או צרכים מיוחדים זכאים לתגמולים מיוחדים (סעיפים 6, 7, 7א ו-7ה לחוק). קו אפייני נוסף בחוק הנכים מצביע על צורך בהתאמת דרגת הנכות, ומכוחה גם התאמת שיעור התגמולים, למצב הנכות האמיתי של הנכה. לפיכך, דרגת הנכות לעולם אינה נתון קבוע ומגובש, אלא גורם הנתון לשינויים מעת לעת, על פי נסיבות משתנות (סעיפים 37 ו-35ג לחוק הנכים). באופן זה, מצד אחד, המדינה אחראית להעניק תגמולים למי שנפגע בשירות ההגנה על בטחונה. מצד שני, החוק מקפיד על כך כי כספי ציבור לא יוצאו לשווא, ולעולם ישתלמו רק בגין פגיעה ממשית, תוך עדכון התגמול המגיע על פי רמת הפגימה של הנכה, ולאור מצבו המשתנה מעת לעת.

תכלית חוק הנכים היא, איפוא, ביצירת מערכת תגמולים שוויונית שנועדה להיטיב עם מי שנפגעו עקב שירותם למען בטחון המדינה. כשם שאין החוק מבחין בין חיילים על פי דרגותיהם או תפקידיהם בצבא והכול שווים בפניו, כך, הדעת נותנת, כי במסגרת השגת תכלית השוויון, יבקש החוק להימנע מאפליה בין אוכלוסיית הנכים הותיקה לאוכלוסיית הנכים החדשה, ויחתור להשוואת מערכת התגמולים של נכים שפגיעתם זהה. תכלית זו מניחה יסוד להחלת שינויים בתקנות מבחני הנכות, המתרחשים מעת לעת, לא רק על נכים חדשים שטרם נקבעה להם דרגת נכות, אלא גם על נכים ותיקים שנקבעה להם בעבר דרגת נכות על פי מבחנים שבינתיים שונו. יישום עקרון השוויון על אוכלוסיית הנכים כולה – ותיקים וחדשים כאחד - מתיישב עם תכליתו של החוק ועונה על מגמותיו היסודיות, והדברים יובהרו בהמשך. - ( ראה פס"ד ברע"א 7678/98 קצין התגמולים נ ג ד גלעד דוקטורי ואח' בית המשפט העליון )

בקשה להכרה בנכות בחוק הנכים מורכבת משני שלבים

(ראה סעיף  30, 31 לחוק הנכים):

שלב ראשון:

הינו מסלול הדיונים לקביעת והכרה בנכות בקשר הסיבתי לשירות בהתאם להגדרת "נכות" בסעיף 1 לחוק הנכים - אותו קובע המשיב (ראה סעיף 30 לחוק הנכים) ההודעה על הכרה בנכות ו/או בנכות נוספת מתבצעת על-ידי קצין התגמולים  בדואר רשום לתובע (ראה סעיף 31(ב)  לחוק הנכים).

שלב שני:

הוא המסלול קביעת גובה דרגת הנכות על ידי הוועדה הרפואית לנכות המוכרת (בהתאם לסעיף 10(א) לחוק הנכים).

זאת רק לאחר "הודעה" על "ההכרה" "בדואר רשום" על קיומה של פגימה/נכות או פגימה נוספת/נכות נוספת (הקשר הסיבתי) על-ידי קצין התגמולים (בהתאם לאמור ב-סעיף 31(ב) לחוק הנכים).

לעניין מצב של ניגוד אינטרסים וחשש למשוא פנים  - אין לכלול אדם המחווה דעתו תמורת שכר לקצין התגמולים בעניינים הנוגעים להפעלת חוקים אלה –  ראה לעניין זה בפסה"ד המנחה רע"א 2625 - 5258/90  ק"ת נ' אדי אינברג פד"י מה(3)  396.  –  

לעניין תיקון פרוטוקול הועדה רפואית (מחיקת החלטה מהותית בפרוטוקול) - על כל האמור מעלה מצר התובע על דבר נוסף וחמור מאד לעניין רופא בוועדה רפואית בהתאם לסעיף 10(א) לחוק הנכים החובש שני כובעים ומשמש גם כיועץ רפואי לקצין התגמולים בהתאם לסעיף 28 לחוק הנכים ומבצע גם – דיון חוזר מחיקת החלטה מהותית בפרוטוקול. לעניין זה ראה ע"א 4153/97  חיים יהודה נגד קצין התגמולים  בפני כבוד השופטת יהודית צור - (מצ"ב, צילום פרוטוקולים ועדה רפואית, מסומן לח' +ועדה רפואית מסכמת מסומן מ' + ועדה רפואית מסכמת את הועדה הרפואית המסוכמת תיקון פרוטוקול - מחיקת החלטה מהותית בפרוטוקול, מסומן מ')

לעניין פרוטוקול ועדה רפואית עליונה לא תקין, משוכתב, חסר,  מזויף, מחיקת החלטה מהותית בפרוטוקול -  חמור שבעתיים הינה החלטה שגויה של קצין התגמולים, בעקבות פרוטוקול לא תקין, משוכתב, חסר ומזויף של הועדה הרפואית העליונה, (מתאריך- 12/7/99 – 10/4/00 – 5/6/00) כמפורט בהודעה מטעם העותר + תצהיר בשבועה שהוגש לבג"צ 7159/10 בתאריך 30/11/2010 בשעה 9:03 (מצ"ב - מסומן ת50) - ראה גם (הוראה חדשה אגף שיקום נכים מס' 30.05, מסומן ת70').

בעקבות בג"ץ 1291/04 ארגון נכי צה"ל נגד שר הביטחון ואח' יצאה הוראה חדשה מאגף שיקום נכים מס' 30.05 לעניין דרכי הטיפול בהחזרת תיק לוועדה רפואית לצורך דיון נוסף ו/או תיקון כלשהו. הוראה זו מתבססת על:

א.           תקנות הנכים (ועדות רפואיות) תשכ"ו -1966 – סעיפים 6א', ב',  12א', ב', ג', ד'.

ב.           תקנות הנכים(ועדות  רפואיות עליונות) תשכ"ד-1964-סעיפים 5ד',ה',ו',  7ג',ד',3.

 ג.           החלטת בג"צ 1291/04 שניתנה ב-27/1/05 בעניין הוועדות הרפואיות.

עקרונות – ראה סעיף 8 בהוראה מס' 30.05.

בהחלטת הועדות הרפואיות קיימים כשלים הניתנים לחלוקה גסה על פי מהותם:

.ד.    החלטות שהתקבלו בחוסר סמכות כגון: הועדה קבעה דרגת נכות לפגימה שלא  הוכרה ע"י קצין התגמולים, הועדה דנה בנכות מוכרת שונה מזו שהתבקשה.

.ה.  החלטת הוועדה שהתקבלה בניגוד להנחיית התקנות, כגון מתן נכות כפולה על אותה פגימה. - (ראה הוראה חדשה מאגף שיקום נכים מס' 30.05, מסומן ת70').

לעניין התעלמות מוחלטת מטעם קצין התגמולים מתצהיר בשבועה שהגיש לבג"צ 2332/96  בתאריך  8/12/1996 אשר הוגשה הודעה בשבועה מטעם המשיב (בג"צ 2332/96). בזו הלשון בסעיפים 30 ו-18 להודעה בשבועה מטעם המדינה –  (מצ"ב צילום הודעה בשבועה לבג"ץ, הודעה בשבועה + תצהיר  בשבועה מטעם המשיב מסומן ד' + ה'). 

,בסעיף 30 להודעת בג"צ 2332/96 מתאריך 12/12/1996 נאמר:

"...החלטת ועדת הערעורים הינה חד משמעית: 'למערער הגבלת שדה ראייה. הגבלה זו הינה   איבוד כושר. יש לראות איבוד כושר זה כפגימה נוספת מן הפגימות המרכיבות את נכותו של המערער..." (מצ"ב צילום הודעה בשבועה טעם המשיב לבג"צ ,2332/96 מסומן ד' + ה'+ סעיף 30 להודעה בשבועה מטעם המשיב מסומן ש18').  (ההדגשה שלי ג.ב)

 וסעיף 18 להודעת לבג"צ 2332/96 מתאריך 12/12/1996  נאמר: 

"...כי הוועדה הרפואית לא תדון בקשר הסיבתי שכן שאלה זו נדונה והוכרעה ע"י ועדת הערעורים בחיוב וכי הוועדה הרפואית תדון בדרגת הנכות אותה יש לקבוע בגין ההגבלה בשדה הראייה..." (מצ"ב צילום הודעה בשבועה טעם המשיב לבג"צ ,2332/96 מסומן ד' + ה'+ סעיף 18 להודעה בשבועה מטעם המשיב מסומן ש17').  (ההדגשה שלי ג.ב)

כמו כן יוסיף, יציין וידגיש התובע כי ב"כ קצין התגמולים אינו יועץ של הועדה הרפואית, אלא הוא יועץ של קצין התגמולים , וקצין התגמולים הוא מתדיין בפני הועדה הרפואית כפי שהנכה מתדיין

אלו הם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין ביצוע פסקי דין של בתי משפט נגד המדינה. – משפט אזרחי – הליכים משפטיים שהמדינה צד להם.תאריך: כ"א אב תש"ע, 1 אוגוסט 2010  - מס' הנחייה: 6.1006

"... ביצוע פסקי דין של בית משפט המטילים על המדינה חיוב לבצע פעולה מסוימת, בין כסעד זמני ובין כסעד סופי בפסק הדין, הינו חובה המוטלת על המדינה. הציות לפסקי דין הינו חובה המוטלת לא רק על תושבי המדינה וכל הבאים בשעריה, אלא בראש ובראשונה על המדינה עצמה, כמאמר חז"ל – "נאה דורש נאה מקיים""…  

הוראותיו של חוק הנכים והתקנות שהותקנו מכוחו

חוק הנכים מסדיר את סוגיית תשלום התגמולים לנכים אשר נכותם נגרמה בתקופת שירותם בצה"ל ועקב שירות זה (ראו הגדרת המונח "נכות" בסעיף 1 לחוק). על-פי החוק, נדרש אדם המבקש הכרה בנכותו להגיש בקשה לקצין התגמולים, אשר ממונה על-ידי שר הביטחון (סעיפים 25(א) ו-30 לחוק). עניינה של הכרה זו הינו הקשר הסיבתי שבין הפגיעה לבין השירות הצבאי, כלומר קצין התגמולים הוא המוסמך לקבוע דבר קיומו של קשר סיבתי. החוק מאפשר לקצין התגמולים להיעזר לצורך קבלת החלטתו בחוות-דעתה של ועדה רפואית על-פי חוק הנכים (להלן – ועדה רפואית) או של ועדה עליונה (סעיפים 28 ו-28א לחוק). משמוכר פלוני כנכה נקבעת דרגת נכותו על-ידי ועדה רפואית (סעיף 10(א) לחוק). משמע, תנאי מוקדם לקביעתה של דרגת נכות על-ידי ועדה רפואית הינו ההכרה בנכות על-ידי קצין התגמולים (אולם ראו סעיף 28א לחוק; לעניין חלוקת הסמכויות בין קצין התגמולים לבין הוועדה הרפואית ראו ע"א 140/89 קצין התגמולים נ' גולומבק [1]). דרגת הנכות נקבעת בהתאם לכללים הקבועים בתקנות שהותקנו על-ידי שר הביטחון (סעיף 10(ב) לחוק ותקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969). יצוין עוד כי חוק התגמולים מחיל, בתנאים מסוימים, את הוראותיו של חוק הנכים אף ביחס לפגיעות שאירעו לחייל בשירות סדיר (למעט בשירות קבע) בתקופת שירותו הצבאי, אך לא עקב שירות זה. -  (ראה רע"א 2907/02 גוטסדינר נ' קצין תגמולים, פ"ד נח(2) 481, עמ' 487-488).

וכך קבע בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק:

"מושכלות יסוד של שלטון החוק הן, כי 'משניתן פסק דין חובה לקיימו כלשונו וכרוחו' (דברי הנשיא שמגר בבג"ץ 5711/91 פורז נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מו(1) 299, 308 (1991)). חובת הציות לפסקי דין וכיבודם נמנים על תנאי היסוד עליהם מושתת משטר חוק במדינה דמוקרטית, חובה זו 'עולה מן הדין, והיא ביטוי להכרח להסדיר חייה של חברה לפי נורמות בסיסיות המאפשרות קיומה של מסגרת מאורגנת בה שולט החוק' (שם). בלא ציות לפסקי דין של בתי המשפט, מתערער עקרון שלטון החוק והמשפט, והסדר החברתי מתפורר. איש הישר בעיני יעשה, והמרחק בין שלטון המשפט לאנרכיה הוא כחוט השערה... אי כיבוד פסק דין של בית משפט על ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק-דין על-ידי רשות מרשויות השלטון..." (בג"צ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד החינוך, 27/7/08).

http://www.grbeny.co.il/דף1.html?v=2353213910