הבנת הקשיים במציאת זוגיות 

אחד המסרים העיקריים המוצגים בתקשורת בחברה המערבית המודרנית הוא חשיבות מציאת זוגיות יציבה ואינטימית, זוגיות שאפשר באמצעותה לממש הורות ולהקים משפחה חדשה . עם זאת, ניכר שככל שהזוגיות מקבלת יותר דגש תרבותי, כך יותר ויותר אנשים מתקשים להתבסס בזוגיות שמתאימה לצרכים שלהם, וכן לדבוק בה, על כך יעידו שיעורי הגירושין הגבוהים. משיחות עם אנשים המתקשים ביצירת זוגיות עולה כי למרות שהם ממשיכים לחפש אחר בני זוג פוטנציאלים, הם סבורים כי לא יתאפשר להם באמת להיות ביחסים זוגיים יציבים ואינטימיים שיאפשרו הקמת משפחה. מסיבה זו, רבים האנשים שפונים למימוש הורות ללא קשר לזוגיות בהתאם למודל של הורות יחידנית או מודל הורות משותפת.

טכנולוגיות חדישות של פריון וליברליזציה, המובילות לאימוץ מודלי הורות אחרת בתרבות, מאפשרות לאנשים רבים לגדל ילדים שלא דווקא במסגרת הזוגית. אין ספק שתופעה זו הינה מבורכת וחשובה, עם זאת לא מחוייב המציאות שמי שמגדל ילדים שלא במסגרת זוגית, לא יהיה בהמשך חייו בזוגיות מספקת. ניכר כי אנשים שמגדלים ילדים במודל של הורות משותפת עדיין מחפשים בן זוג לחלוק איתו את חייהם. מדוע כל כך קשה למצוא זוגיות? האם זו משימה בלתי אפשרית בעולם של ימינו?

סיפוק צרכים סותרים

לפני מאות שנים זוגיות ומוסד הנישואין היו הסדרים חברתיים בעלי משמעות כלכלית. אנשים היו מתחתנים על מנת שיוכלו להקים משק כלכלי משותף, בו כל אחד תרם את חלקו. אפילו הילדים מגיל מאוד צעיר נחשבו לכוח עבודה, והיו מתייחסים אליהם כמבוגרים קטנים ולא כאל ילדים בעלי צרכים התפתחותיים ייחודיים. באופן נורמטיבי, זוגיות ממוסדת לא נחשבה כביטוי לרגשותיו של הפרט, אלא הסדר נבון שהוביל לשיפור מעמדי חברתי וכלכלי, והרומנטיקה היתה ממוקמת מחוץ למוסד הנישואין. החל מהמאה השבע עשרה לאור צמיחת המושג המודרני של 'העצמי האישי', המושגים של נישואין ואהבה נעו זה לקראת זה, והיה נהוג לצפות שנישואין יובילו לרומנטיקה. מהמאה התשע עשרה עד ימינו המגמה הפוכה ונהוג כי רומנטיקה ותשוקה מינית מובילות ומתממשות בנישואין.

לדידו של הפסיכואנליטיקאי סטיבן מיטשל, נישואין בימינו מכילים תשוקה לצד מחוייבות, ומאחר ואלו צרכים מנוגדים של הנפש, יש לשמור על האיזון העדין בינהם על מנת להמשיך להינות מיחסים מתמשכים. הדיאלקטיקה העדינה בין התשוקה למחויבות דורשת עבודה עצמית וזוגית רבה, ולעיתים אנשים נוטים לחשוב כי זוגיות טובה, אמורה לספק את כל הצרכים של הפרט מעצמה, בלי שבני הזוג לוקחים אחריות אקטיבית על כך.

מגוון אפשרויות בחירה בעולם טכנולוגי

אחת הסיבות לכך שאנשים זונחים במהרה יחסים זוגיים, בין אם הם רק בתחילתם או אפילו בשלב מתקדם יותר, היא האידיאליזיציה של הרומנטיקה בתקשורת ואשלית הבחירה ומגוון האפשרויות. בסדרות ובתוכניות טלוויזיה אנחנו לומדים על המושלמות האופציונלית של זוגיות, ואנחנו מתמלאים ציפיות לעיתים לא ריאליות כלפי הזוגיות שלנו. כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, אנו ממהרים לעזוב את הזוגיות הקיימת ולחפש אחר אידיאל, שלרוב לא יתאפשר במציאות. אנו מרגישים כי יש לנו אפשרויות בלתי מוגבלות- אנחנו יכולים להכיר בני זוג פוטנציאלים באמצעות אתרי הכרויות, רשתות חברתיות ואמצעי תקשורת נוספים. אם בעבר אנשים היו מתחתנים עם אנשים מהכפר שלהם כי לא היו אמצעי תחבורה רבים או אמצעי תקשורת, כיום אנחנו מודעים לכך שהעולם קטן מתמיד, ומתמלאים בתחושה לא מציאותית שאם רק נחפש מספיק נמצא את האחד בשבילנו. האמת היא הרבה פעמים שונה: על מנת שמישהו יהיה האחד שלנו אנחנו צריכים לעבוד קשה על הזוגיות ועל התפיסה שלנו את הזוגיות, אנחנו צריכים להתחשב באחר ולא רק לצפות לממש את עצמנו דרך הזוגיות.

מסרים של התרבות הקפיטליסטית

בלי שנשים לב, הפנמנו את ערכי החברה הקפיטליסטית, לפיה כל דבר הוא מוצר עם איכויות שונות, וכצרכנים עלינו לרכוש את המוצר לפי צרכינו. בעקבות כך, אנחנו נוטים לראות את הרומנטיקה והזוגיות מתוך פריזמה כלכלית: מה אנחנו מקבלים תמורת מה שאנחנו נותנים. אם זוגיות היא מוצר, אז משתמע מכך שאם היא לא מספקת את צרכינו די, אז ניתן להחליפה במוצר אחר. צורת חשיבה זו מרדדת במידה רבה את האינטימיות והקשר הנוצר בין אנשים, והופכת את כולנו לצרכנים לא ביקורתיים במיוחד של תרבות הרומנטיקה. אנחנו מאמצים אידיאלים לגבי איך רומנטיקה אמורה להיות, ומנסים ליישמם על הזוגיות שלנו. במידה והזוגיות לא מתאימה לתבנית הזוגיות המוכרת לנו, אנו חשים כי הופר האיזון בין עלות לתועלת, ואנו פונים לחפש אחר הקשר הבא.

דפוסי יחסים מופנמים

לכל קשר זוגי אנחנו מגיעים עם דפוסי יחסים שהופנמו במהלך חיינו. לרוב, תבניות ההתנהגות, הקוגניציה והרגש שלנו בקונטקסט הבינאישי מושפעות (אם לא מכוננות) על ידי היחסים עם הורינו בילדות. למשל, אם התרגלנו שהדמויות המטפלות העיקריות שלנו בילדות חדרו לנו למרחב האישי, וודאי נשחזר דפוס יחסים זה של חודרנות וקשיים במרחב האישי בתוך קשר, אפילו אם ננסה להמנע מכך. אנשים שחווים מספר קשרים זוגיים מעידים על כך שבכל הקשרים שלהם, המחלוקות העיקריות נסובו סביב אותם הנושאים, וזאת למרות שבתחילת הקשר הם נטו להאמין שהפעם המצב יהיה שונה. לאור הניסיון שלנו לשחזר ולתקן את יחסינו עם הדמויות הדומיננטיות בחיינו, אנו נוטים להקלע (או לקלוע את עצמנו) למצבים זוגיים דומים. כל עוד לא נשנה את אסטרגיית בחירת בן הזוג ולא נהיה מודעים לאיך הבחירות שלנו בבני זוג וההתנהגות שלנו בקשר משפיעים על איכותו, לא נוכל לחוש מסופקים ואותנטיים ביחסינו.

?כיצד ניתן להתמודד עם הקשיים ביצירת זוגיות

הצעד הראשון בהתמודדות עם הקשיים שיש לנו ביצירת זוגיות יציבה, אינטימית ומספקת הוא המודעות אליהם. חשוב שנבין את הצרכים השונים והמנוגדים לעיתים שאנו מנסים לספק בקשר זוגי, שנבין את הקונטקסט החברתי והתרבותי שאנו מושפעים ממנו, וכן נקבל אחריות על הקשיים בזוגיות לאור דפוסי היחסים המופנמים אצלנו. מודעות היא כלי נהדר לשנות תפיסות עולם ולערער על מוסכמות, אך היא לבדה אינה מספיקה. מומלץ להתמודד עם הקושי כל אחד בדרכו: בין אם בשינוי דפוסי התנהגות או שכלול התקשורת הזוגית באופן עצמאי, ובין אם בהתחייבות לטיפול פסיכולוגי סביב נושאים בינאישיים. מומלץ לאנשים שמתקשים ביצירה או בשימור של קשרים בינאישיים בכלל ורומנטיים בפרט לפנות לטיפול קבוצתי. באופן זה, ניתן לראשונה להתמודד במרחב בטוח ומכיל עם הקשיים שמתעוררים ביחסים בינאישיים באופן מיידי וחי- כאן ועכשיו. שילוב של התייחסות לתחושות גופניות שעולות בנו בקשר עם האחר כמו למשל זה הנעשה בתהליך ההתמקדות, יכול לחדד את הקשיים בקשר בינאישי ולהאיץ תובנות ושינוי דפוסי התקשרות.