שיחותי עם מועמד מחוזר 

הסיפור הבא הוא דמיוני וכל קשר
בינו לבין המציאות, הוא על אחריות
הקורא.

לפני זמן מה, קיבלתי טלפון מפתיע,
מאדם מפורסם, עתיר הישגים, בעל מעמד
מכובד , בקהילת העסקים, שביקש להפגש איתי.
בזמני, היה לי הכבוד לשמש לו כיועץ איסטרטגי.
לימים אני פרשתי מהענף, הוא המשיך בשלו
וכך נפרדו דרכינו.

מאוד התפלאתי על ההזמנה והגעתי לפגישה
בסקרנות רבה.
לאחר מילות הנימוסין המקובלות הוא חתך, כדרכו,
ישר לסיבת הפגישה. "קיבלתי הצעה, מהסמכות
הגבוהה ביותר במדינה, לקבל עלי תפקיד ממלכתי
חשוב.

כל ידידי ומכרי דוחקים בי לקחת את התפקיד, אפילו
פרשנים מכובדים בעתונים תומכים במינוי שלי
אבל, אם אתה זוכר, אני בוגר ישיבה, וככזה אני
סולד מתמימות דעים וכיוון שאתה תמיד
הצגת דעות מיעוט הזמנתי אותך כדי לשמוע
את האיפכא מסתברא. מה אתה חושב?"

הסתכלתי עליו, בתמיהה רבה ואמרתי :" הגעת
למעמד ועמדה ציבוריים שאחרים יכולים
רק לחלום עליהם, השגת כל מה שיכולת לרצות
אז לשם מה אתה צריך את זה?"

"דווקא, לכן, הגיע הזמן שאחזיר לקהילה ולמדינה"
ענה לי בשמחה, כמו בפלפולי הגמרא " אני מכיר היטב
את התחום, אני יודע בדיוק מה צריך לעשות
ואין לי ספק בכלל שאוכל לעשות, שם, גדולות ונצורות"

"מוטב לך שלא תשלה את עצמך" עניתי לו " מה שראש
הממשלה ושר האוצר יתנו לך לעשות הפקידים
לא יתנו לך ומה שהפקידים יתנו לך לעשות ראש הממשלה
ושר האוצר לא יתנו לך ועוד לא דיברנו על הפוליטיקאים,
על היועץ המשפטי לממשלה ועל התקשורת".
והוספתי
" אם זכרוני אינו מטעני אתה תמיד אהבת לשמוע את
דעותי ולא תמיד קיבלת אותן. לכן לפני שאתה מחליט
להשיב בחיוב, אני ממליץ לך לנקוט את הצעדים
הבאים:
עשה חשבון נפש נוקב ותוודא שאין לך שלדים ישנים
בארון או חטאי עבר כאלה ואחרים שלא היית רוצה
לחשוף. היה אם תזכר ולו בחטא הקל שבקלים,
אל תקח את התפקיד. החטא יתגלה ויהיה
לך לרועץ, שמך הטוב יוכפש וייגרר לביבים.

תבדוק היטב אם לא פגעת, אי פעם, במקרה או במזיד,
במי מעובדיך, ספקיך, לקוחותיך או מתחריך.
אם תגלה מקרה כזה, דע שאתה צפוי למתקפות נקם.

בדוק עם רואה החשבון שלך שכל הצהרות המס שלך,
במשך כל חייך, היו תקינות וחוקיות . אם התשובה
איננה חיובית מוחלטת, הסר את מועמדותך.

אם יש או היו לך יחסים, חשאיים, מחוץ לנישואין
ואינך רוצה שיתגלו. הסר את מועמדותך.

אם וכאשר תוודא שאין בעברך שום רבב שלא
היית רוצה שיתגלה ואתה עדיין מעוניין בתפקיד
חשוב על הדברים הבאים:

מיום כניסתך לתפקיד תהיה מנוע מלעזור לחבריך
ולמשפחתך בכל דבר ועניין שיש להם קשר ישיר
או עקיף לתחום עיסוקך.

ייאסר עליך לקבל שום טובת הנאה. אם חבר שלך יזמין
אותך לקפה, הקפד לשלם את חלקך בחשבון ושמור
את הקבלה.

כל רכישה שתיעשה על ידך או בני ביתך, חייבת להיעשות
במחיר מלא. ללא הנחות וללא מיקוח. זכור לשמור
את הקבלות.
ביום שיגיעו אליך אנשי מבקר המדינה או המשטרה
הקבלות ששמרת, יצילו אותך.

אל תתקרב לשום עסקה שמתבצעת במסגרת עבודתך.
תן לכפיפים שלך לעסוק בזה..
אל תחתום על שום מסמך! בשביל זה יש לך סגנים.
בכלל, אל תקבל החלטות בעצמך. תפקידך הוא לגבש
את החזון, להציב יעדים ולהראות לאנשים את הכיוון
אבל בשום אופן לא להחליט.
כמו שנאמר : כל החלטה תוכל לשמש נגדך בבית המשפט!

כמובן, מותר ואף רצוי להופיע בתקשורת ,להצהיר
הצהרות ריקות ולהשמע מאוד ממלכתי ואחראי אבל הזהר
מלאמר דברים בעלי תוכן ממשי.

אתה איש חם הנוהג לגעת, להתחבק ולהתנשק
עם כל העולם. יהיה עליך לחדול מזה. המגע היחידי
המותר הוא לחיצת יד, לא ארוכה מדי.
נכון להיום, איש עוד לא נתבע על לחיצת יד.

ועוד פרט חשוב. את חוש ההומור שלך תשמור לעצמך.
יש אנשים ובעיקר נשים, שלא יאהבו אותו. והיום זה מסוכן.

רק אחרי שהבנת והפנמת את כל אלה ורק אם אתה בטוח
ומשוכנע שתוכל לעמוד בהם, תוכל לקבל החלטה
מושכלת."

האיש הודה לי, בחצי פה והבטיח לחשוב על זה.
למחרת, הוא טילפן אלי שוב ואמר לי " תשמע, חשבתי
על מה שאמרת והדברים לא נשמעים מופרכים , לחלוטין,
אז מה שאתה רוצה להגיד לי, בעצם, שתפקידים ציבוריים בכירים
נועדו רק לקדושים ולריקים?"
בתשובה, הפניתי אותו למשפט השדוף " חכמים לא
נכנסים למלכודות שפקחים יודעים לצאת מהן"
והוספתי ואמרתי לו " לא ראיתי יותר מדי פקחים
בצמרת השרות הציבורי שלנו. כל אלה שנלכדו
ונחשפו, רק הסתבכו ונפלו"
וסיימתי במשפט הזכור לו היטב מימי הישיבה שלו
"ואידך זיל גמור" (ומכאן, צא ולמד)
"ואם אחרי כל השיקולים וכנגד כל הסיכויים, תחליט בכל זאת לקבל עליך את התפקיד
אני מציע שתגייס לצידך את הטוב שביועצים האיסטרטגיים
ויועץ משפטי מהשורה הראשונה, שישמרו עליך מכל צרה וצוקה"

האיש שתק ושתק ובסוף אמר "עכשיו אני נזכר למה כל
כך קשה להקשיב לעצות שלך" והודה לי על זמני.
מה דעתכם, האיש לקח את התפקיד, או וויתר עליו?