השפעת איפור קבוע על העור, מערכת החיסון והדם 

העור הינו האיבר הכי גדול בגוף, הוא המעטפת העוטפת את גופנו, המגנה על אברי הגוף הפנימיים מפני מכות מכאניות חיצוניות, אחראי על חימום וקירור הגוף, מונע התייבשות של אברים ורקמות, מאגר לחומרי מזון וחומת המגן הראשונה מפני חדירת חיידקים וזיהומים לגוף.

כדי להבין מה קורה לשכבות העור, ומה מתעורר תוך כדי חדירת הצבע בפעולת האיפור הקבוע אנו נערוך סקירה כללית על שכבות העור, הדם ומערכת החיסון. 

העור מחולק ל-3 שכבות עיקריות, השונות במבנה שלהן. 

שכבה עליונה- אפידרמיס

החלק העליון של העור בנוי כאפיתל רב שכבתי והוא רקמה שנחשפת לסביבה החיצונית, כגבול בין חלקו הפנימי של הגוף והסביבה החיצונית, ותפקידו למנוע מגופים זרים להיכנס לתוך החלקים הפנימיים וליצור זיהום.

העור מאפשר מטאבוליזם (חילוף חומרים) כלומר, כניסת החמצן ופליטת פחמן דו חמצני.

רוב התאים באפידרמיס  הם תאי קרטין / עור הנוצרים בחלקו התחתון של האפידרמס בתהליך הנקרא התקרנות.

התאים נדחפים כלפי מעלה ובמקביל עוברים תהליך גסיסה בו הם הופכים פחוסים יותר ומתמלאים בחלבון חזק וגמיש והוא הקרטין.

תהליך ההתקרנות אורך 28 ימים מהרגע שבו התאים  נוצרים בחלק  התחתון של האפידרמיס ועד שהם  מגיעים לשכבה העליונה ביותר ועוזבים את הגוף תוך כדי שפשוף וניקוי (לעור מבוגר עד 45 יום). לאפידרמיס ישנם 5 תת שכבות שהתחתונה מביניהם הינה השכבה הבזלית. שכבה זו מקבלת אספקת דם גדולה מהדרמיס שמתחתיה, כדי שתוכל ליצור תאים חדשים אשר ידחקו למעלה את התאים הישנים.

השכבה האמצעית - הדרמיס

תת עור- שכבה זו מורכבת מרקמת החיבור רוויה בכלי דם ועצבים.

החלק העליון של הדרמיס (פפלארי) בנוי כפפילות שתפקידן להזין את השכבה הבזלית שבאפידרמיס.

בנוסף ניתן לראות בשכבה התחתונה של הדרמיס (רטיקולרי) את תאי הקולגן והאלסטין האחראיים על גמישות העור.

נזהה גם את תאי המסת והמקרופאגים האחראיים על המערכת החיסונית של העור.

השכבה השלישית היפודרמיס

השכבה התחתונה בעור המורכבת מרקמת חיבור עשירה בתאי שומן.

תאי השומן הם מחסני מזון לעת הצורך לתאי העור וסביבתם,

יוצרים בידוד תרמי ומאזנים את טמפרטורת הגוף.

הרכב התאים בדם והמערכת החיסונית

הדם, מערכת ההובלה של הגוף, מוביל חומרים שונים, כגון מזון וחמצן, לכל חלקי הגוף ומצד שני חומרים אחרים כמו פחמן דו-חמצני ופסולת, אל מחוץ לגוף.
הדם מורכב מנוזל צהבהב (הפלסמה) ומתאי-דם שונים תאי דם אדומים (המעניקים  צבע אדום לדם), תאי דם לבנים ולוחיות דם.

*תאים מהשורה האדומה:

אירתרוציטים – כדוריות דם אדומות מכילות המוגלובין הנקשר לחמצן הנשא במחזור הדם.

תרומבוציטים – כדוריות דם אדומות ואחריות על חתכים פצעים ודליפת דם והם מזעיקים את חלבוני הקרישה מהכבד המייצר תהליך הקרישה. 

*תאים מהשורה הלבנה / מערכת החיסונית של הגוף:

לימפוציטים מסוג  T- שתפקידם להלחם בוירוסים וחיידקים.

לימפוציטים מסוג B - המזהים את "הפולשים" למערכת הגוף.

נויטרופילים – תאים רבי-גרעיניים המגיעים לאזור הלוקה בדלקת חריפה נגד חיידקים.

אאוזינופילים ובאזינופילים – תאים הנלחמים באלרגיה.

תאי לנרגהנס – מאקרופאגים תאים בולעניים המאתרים תאים זרים לגוף והמנקים את "שדה הקרב"  דרך המערכת הלימפטית. 

*תאי פלאזמה של הנוזל הבין-תאי. 

*מערכת הלימפה -

מחזור צינורות המקביל למחזור הדם ותפקידו לנקות ולטהר את מחזור הדם הורידי מזיהומים.

הנוזל הלימפטי מכיל לימפוציטים ותאים נוספים והוא עובר דרך בלוטות הלימפה. הניקוז הלימפטי מתבצע כאשר הנוזל הלימפטי זורם אט אט בצינורות הלימפה וככל שהוא מתקדם כך הוא מגיע לתחנות האיסוף הגדולות יותר.

מה קורה בזמן החדרת הצבע לעור והחלמתו?

חשוב להבין כי בזמן החדרת הצבע לעור אנו גורמים לפציעה מכוונת, בדרגת שפשוף, והנזק הוא לרקמת העור בלבד עד לשכבה העליונה של הדרמיס ,השכבה הבזלית.

*יש לזכור שחדירה לשכבה עמוקה יותר של העור עלולה לגרום לצלקת באזור.

לאחר הפציעה העור עובר תהליך של שיקום בשלושה שלבים.

שלב ראשון - תגובה דלקת.

שלב שני - התפשטות / ריבוי.

שלב שלישי - שיפוץ ועיצוב מחדש. 

בפציעה ראשונית ניתן להבחין בנקודות דימום ולעיתים נוזל הפלאסמה. בזמן דימום התאים הלימפוציטים נקראים לעזור על מנת לעצור דימום חיצוני מקומי. בדימום הפנימי של העור נוצרת תגובה של הגוף "לדלקת מקומית"  עד שעות לאחר חדירת המחט. "דלקת מקומית" הינה מקום שבו יש ריבוי של תאי דם ותאים פיברובלאסטיים אשר גורמים לשחרור חלבון PDGF המעניק שיקום וגדילה.

לאחר תגובה זו מתחיל תהליך השיקום (התפשטות וריבוי)  שבו נוצרים ומתרבים תאי הקולגן והאלסטין האחראיים לגמישות העור. תהליך ההחלמה ועיבוי האפידרמיס נוצר לאחר יום יומיים מפציעתו. לאחר 5 עד 7 ימים עקב ירידה ברמת החמצן ברקמה, ישנה הגברה ביצירת הקולגן מסוג 3 , הנחשב לדומיננטי ביותר, מתחת לשכבה הבזאלית, המעצבת מחדש את העור  על כן שכבה זו חייבת להיות פעילה.

תהליך העיצוב מחדש ממשיך עד ל 3 שבועות להחלמה מלאה של העור מרגע הפציעה.

במקביל לתהליך הריפוי של העור נוכל לראות כיצד הגוף מטפל בחומר הזר המוחדר לעור הלוא הוא הצבע של האיפור הקבוע.

שכבת הדרמיס עשירה בכלים לימפטיים שתפקידם לסלק נגיפים, זיהומים או חומרים זרים שהגוף נחשף אליהם, באמצעות המערכת הלימפטית.

במערכת הלימפטית קיימים שני סוגים של תאים שאחראיים על סילוק תאים שלא שייכים. במקרה של וירוסים יגיבו תאים לימפוציטים מסוג T ובמקרה של צבע / חומר זר יגיבו תאי הלימפוציטים מסוג B ,התאים המקרופאגים.

תאים אילו עוטפים את התאים "הזרים" הידועים לנו כתאי צבע ועוברים דרך שכבת היפודרמיס באמצעות המערכת הלימפטית למחזור הדם.

במקרה של חדירת עודף פיגמנט לשכבת הדרמיס אותם תאים  מקרופאגים בולעים יותר מידי צבע והופכים לגדולים מידי בכדי לעבור דרך המערכת הלימפטית ולהתנקות מהגוף.

ועל כן הם נשארים בדרמיס כאיפור קבוע או קעקוע.

יש לזכור שאנחנו עובדים על העור ובתוכו ולכן יש להיות רגישים לפציעתו. יש להבין מה קורה בזמן האיפור הקבוע ולהיות ערים להתרחשויות יוצאות דופן משום שבסופו של דבר זוהי פציעה מכוונת ועל כן עליה להיות מבוקרת.