ביהמ''ש בת''א לא נגיש לנכים 

כמעט עשור לאחר שהכנסת חוקקה את חוק 'שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות', וטרם נאכף החוק במלואו. מבדיקת מערכת "אומדיה", עולה כי אולמות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אינם נגישים לנכים. במקרים רבים, נודע שבעלי דין על כסאות גלגלים נאלצים לשבת הרחק מעורכי דינם, כמעט מחוץ לאולם בית המשפט. במקרים קיצוניים יותר, נדרש עורך דין, נכה בעצמו, לשבת בפתח האולם, ולצעוק לשופט את עיקרי טיעוניו.

עורך-הדין עומר יעבץ, נכה צה"ל ומרותק לכיסא גלגלים, הוא דוגמה עצובה לבעל מקצוע, הנאבק מידי יום עם המציאות הקשה של בית המשפט המחוזי בתל אביב. בשיחה עם "אומדיה", אומר עו"ד יעבץ כי "זו בושה וחרפה שבמדינת ישראל בית המשפט, מעוז הצדק, אינו נגיש לנכים". לדבריו, מעבר לכך, שאולמות בתי המשפט אינם נגישים, גם אין שירותי נכים בכל קומה, אלא רק בקומה הראשונה והחמישית".

"פשוט צעקתי לשופט מלמעלה"

"זה פוגע בי באופן אישי", הוא מדגיש. "אם יש לי דיון באותו יום באולם שאינו נגיש, אני למעשה בבעיה. איני יכול להגיע. אני חייב לבקש להעביר את התיק לאולם אחר, וזה כרוך בבקשה מסודרת שלוקחת זמן, או שעליי לדאוג שעורך דין אחר יחליף אותי בעבודה".

עו"ד יעבץ מספר עד לאיזה אבסורד הגיע המצב. "באחד המקרים נאלצתי לקיים דיון מקצה המדרגות באולם בית המשפט בתל אביב. נאלצתי לעמוד למעלה, בסוף האולם, ולצעוק לשופט את טיעוניי. פשוט לצעוק לשופט. זה משפיל ומביך", הוא מדגיש.

עו"ד יעבץ מוסיף ומספר על ההשלכות האישיות של המחדל: "משום שאין שירותי נכים בכל קומה, אני נדרש לחשב מראש כמה נוזלים אני שותה, ואם אני צריך לשירותים - אני שוב בבעיה. אני צריך לרדת חמש קומות במעלית, ולרדת במעלית של בית משפט, ובעומס של בתי המשפט - זה הרי סיוט אדיר".

"המצב בבית המשפט בת"א לא השתנה 20 שנה"

לדברי עו"ד יעבץ "אפשר לפתור את הבעיה". בשיחה עם "אומדיה", הוא מספר כיצד בית המשפט בפתח תקווה רכש מכשיר מיוחד, המסייע לכסא הגלגלים לרדת במדרגות האולם. אלא שלדבריו, אין זה פתרון של ממש, אלא פתרון חלקי בלבד. "בית המשפט בתל אביב לא עשה דבר בעשרים השנים האחרונות. חוק הזכויות לאנשים עם מוגבלויות הוא משנת 1998, זה כבר כמעט עשור שהם לא עושים כלום. עובדתית – הם לא עשו דבר. הם יכולים לספר מה שהם רוצים. המצב לא השתנה באולמות הללו בעשרים השנה האחרונות, למרות שהם שיפצו את הבניין בעבר".

עו"ד יעבץ מוסיף ושואל בכעס: "מדוע אי אפשר לעשות שירותים לנכים בכל הקומות? למה עשיתם רק בקומה החמישית ובקומה הראשונה? מה הבעיה? מה כל כך מסובך? צריך לקחת שני תאים, לפרק אותם, לאחד אותם, ולעשות מהם אחד. זה הרי לא יקר. כמה זה כבר עולה?".

מעבר לכך, הוא מדגיש, "הבניין לא נגיש לחרשים ועיוורים, המעליות מיושנות, ואינן אומרות בקול את מספר הקומה. הרי הם לא מתכוונים מחר להזיז את בית המשפט". לדבריו, אם אין בכוונת הרשויות להעביר את הבניין למקום אחר, "אז תעשו כבר דבר ומעשה. כמה שנים זה צריך להישאר כך?".

מטה מאבק הנכים: "אנחנו גרועים ממדינת עולם שלישי"

ישראל אבן-זהב, יועץ נגישות וחבר הנהלה במטה מאבק הנכים, מגיב גם הוא בחריפות לתופעה. בראיון ל"אומדיה" אומר אבן-זהב, כי "נכה הוא אמנם אדם מוגבל, אבל צריך להכניסו בדלת הראשית, ולא דרך אלתורים. אני רוצה להיכנס לאולם בית משפט כמו כולם". לדבריו, "מדובר בקטסטרופה". אנחנו גרועים יותר ממדינת עולם שלישי, הוא טוען. אבן-זהב מדגיש כי אין זה מסתכם אך בבתי-משפט. "נכים שיושבים על כסא גלגלים גם לא יכולים להתפלל בבתי כנסת. שלא לדבר על עזרת נשים".

כזכור, בשנת 1998 חוקקה כנסת ישראל את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. סעיף 1, עקרונות היסוד, קובע: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, ערך ההכרה בערך האדם שנברא בצלם, ועל עקרון כבדות הבריות".

הנהלת בתי המשפט: "מערכת בתי המשפט פועלת לשיפור תנאי הנגישות במבנים אלה"

בהנהלת בתי המשפט אומרים בתגובה לדברים, כי "בחלק מהמבנים הישנים דוגמת בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיימת בעיה של נגישות לאולמות לנכים בכיסאות גלגלים. מערכת בתי המשפט רגישה לצרכיהם של הנכים ופועלת לשיפור תנאי הנגישות במבנים אלה". לדבריהם, "במבנים החדשים קיימת נגישות מלאה לאנשים בעלי מוגבלויות תנועה, לרבות לאולמות הדיונים".