כמו ניצן חדש על גזע עץ שנכרת...- התמקדות בריפוי טראומה 

כמו "ניצן חדש על גזע עץ שנכרת..." - תהליך התמקדות בריפוי שכול ואובדן

אינך יכול למנוע את ציפורי היגון מלרחף מעל ראשך -

אבל יכול אתה למנוע אותן מלבנות קינים בשערותיך.

                                                                      פתגם סיני

טראומת השכול הינה אירוע קיצוני שבני אנוש חווים במסע חייהם ואינם ערוכים לו מראש.

שכול ומוות הופכים את החיים מן הקצה אל הקצה, כל המוכר והידוע משתנה, וחיי היומיום לרוב מלווים בתחושות קשות של חוסר אונים, שברון לב, כאב מפלח, תחושות אשם ושאלות לגבי משמעות החיים...

אובדן אדם יקר הוא אירוע קשה מנשוא לגוף וגם לנפש האדם. האדם המתמודד עם השכול, נותר עם הזיכרונות שנגדעו וגירויים רבים בחיי היום יום ממשיכים להזכיר את האובדן והופכים את התפקוד היומיומי לקשה מנשוא. 

התמקדות היא טכניקה עדינה ועוצמתית, המלמדת כיצד להקשיב לתחושות הגוף הבלתי מילוליות. היא מציעה "צרור מפתחות" שעוזר להגיע פנימה, להיות בקשר ישיר עם המקומות בגוףנפש הדואב המשדרים מצוקה ובקשה לריפוי ולארגון מחדש של החיים בצל האובדן.

יחסי מטפל מטופל-

התחושה המורגשת,  ,FELT SENSEלב ליבו של תהליך ההתמקדות, היא זו שמובילה את התהליך הטיפולי, את התפתחות הדיאלוג והאינטראקציה בין המטפל והמטופל. המטופל הופך להיות המגשר בין החוויה הפנימית הקשה והמטפל. המטופל והמטפל מקבלים על עצמם מחויבות ושותפות לעבוד עם חכמת הגוף שכוללת הקשבה אמפתית, איכפתית ומדויקת.

בתהליך ההתמקדות המטופל לומד לזהות את התחושות המורגשות שהוא חווה בעקבות הטראומה, למפות אותן (למצוא את המיקום הפיסי לתחושות הגוף), לתת להם שם המתאים במדוייק למאפיינים הייחודיים הסובייקטיביים שלהם ולהכיל אותם ממקום נוח ובטוח. משמע, הוא לומד מערך של צעדים ואסטרטגיות המאפשרים לווסת את הסימפטומים הפיסיים שמתרחשים בגופו או ברגשותיו ומאפשרים לו להתמודד טוב יותר בחיי היום יום.  חכמת הגוף והתגובה של הגוף לכל צעד וצעד הם המצפן המוביל בתהליך הריפוי. 

הקריטריון להצלחת הטיפול הינה המידה בה המטופל מצליח לבנות מערכת יחסים חדשה עם הטראומה. מערכת יחסים אמפתית המשולבת בהבנה עמוקה של הטראומה כפי שהגוף חווה אותה במקביל למחשבות, לרגשות ולהתנהגויות. ככל שהמטפל והמטופל מתקדמים בתהליך הריפוי יחווה המטופל אנרגית חיים חדשה המופיעה מן הפנים ברבדים העמוקים של התחושות המורגשות וללא מאמץ מכוון ועם תחושת העצמה אישית.  

כמו "ניצן חדש על גזע עץ שנכרת"

"הגעתי עם תחושת אבל כבדה, תחושה של האובדן הגדול של אשה וחברה לחיים.  אף שעברתי שעות רבות של שיחות על האובדן במסגרות שונות, זה מופיע שוב ושוב בחיי"... כך הסביר דן את הסיבה לפניה לטיפול. באחד המפגשים ביקשתי ממנו לבדוק איך החוויה הזו נחווית בכאן ועכשיו במפגש.

מטפלת: אתה חווה את האבל והאובדן כאן ועכשיו...בוא ניקח את הזמן להיות רגע בשקט עם התחושה ...בדיוק כמו שזה מורגש עכשיו..., בוא נהיה איתה בהתייחסות מקבלת, לא ננסה להרחיק אותה...ננסה להביא אמפתיה ונוכחות אל החוויה הזו בגוף...  דמיין שחבר טוב מספר לך על האובדן שלו...מה היית אומר לו מהלב...איזה משפט אמפתי היית אומר לו?

דן: (יושב בשקט מספר שניות)  הייתי אומר לו, אני כאן  בשבילך...תהיה אמיץ, תחזיק מעמד...

מטפלת: קח רגע לעצמך...היה בשקט והתבונן בתחושה הפנימית. קח את המשפט "אני כאן  בשבילך...תהיה אמיץ, תחזיק מעמד..." אמור זאת כשלוש פעמים.

דן: משהו התרכך מעט.  החוויה שהייתה בכל איזור הלב ועד הבטן נעשתה קטנה יותר.

מטפלת: קח את הזמן לשאול שם כמו מה מרגישה החוויה הזו בגוף? איזה דימוי עולה מתוך החוויה עצמה

דן- (אחרי שקט ארוך במיוחד) אני רואה עץ שנגדע...

מטפלת: אני מזמינה אותך לשבת עם הדימוי הזה בשקט...תן לו להיות...

דן- (מגיב בהפתעה) ...אני רואה ניצן חדש על הגזע שנכרת...אני מסתכל על הניצן ומרגיש עמוק, עמוק בתוכי איזו התרגשות קלה שמבצבצת עמוק מן הפנים...

מטפלת: שב עם כל החוויה הזו של הגזע שנכרת, עם הניצן החדש ועם ההפתעה שבאה ... קח מספר נשימות ....אפשר לעצמך להכיל את הצעד החדש לקראת ריפוי לחיים לצד האובדן.

דימוי כסמל וכמדד לאבחון ההתקדמות בריפוי

הגוף מדבר אלינו באמצעות התחושה המורגשת שם טמון המסר והמשמעות. דימוי וסמל מביאים לביטוי את עיקר התוכן והמשמעות של החוויה הכולית, "תמונה שווה אלף מילים". כאשר אנו מוצאים דימוי או סמל שמבטאים במדויק את לב לבה של החוויה,  אנו חווים תחושת תפנית פיסית והקלה גופנית.

השימוש בדימויים יכול להפוך גם כלי מאבחן חשוב ביותר בתהליך הריפוי. טוב יהיה שבמפגש הראשון או השני יתבקש המטופל לתת דימוי לאובדן כפי שהוא נחווה בתחושת הגוף.  ההשתנות בסמל ובדימוי שבתחושה יכול להיות מדד להערכת השינוי ולהתקדמות בנקודות זמן שונות בתהליך ריפוי הטראומה.

בדוגמה שלמעלה משמש הדימוי: "גזע שנכרת ועליו ניצן חדש..." צעד חדש, אינפורמציה מחכמת הגוף ואנרגיית החיים המדווחת שברמה הגופנית בזמן זה יש התחדשות ותחילת חיים חדשים. בהמשך הטיפול המטפלת עזרה למטופל לעבד את הדימוי שבא מן הפנים.  המטופל  קיבל "שיעורי בית" להחזיק בדימוי הזה לאורך היום ולהביא נוכחות מודעת לניצן הגדל על הגזע שנכרת. הוא התבקש להמשיך ולבדוק בהתעניינות כיצד הדימוי של הניצן גדל ומתפתח עם הזמן בין המפגשים.

בנוסף נדרש המטופל לזהות אירועים לאורך היום שבהם הגוף חווה תחושת "חיים זורמים" בכאן ועכשיו ולתת לעצמו לחוות זאת ללא רגשות אשמה.

הפילוסופיה של ההתמקדות אופטימית, היא תופסת את האדם כמי שנמצא בתהליך מתמשך של שינוי והתקדמות. היא מאפשרת צעדים קטנים של ריפוי, בקצב הסובייקטיבי של המתמודד עם אובדן ושכול. המתמקד לומד שפה ותהליך המאפשרים לו לבחור בחיים, להכיר בזכות שלו להמשיך לחוות את דופק החיים במקביל לחוויית הטראומה.

 המאמר נכתב על ידי ד"ר עצמאות פרלשטיין (פסיכולוגית קלינית) ובלהה פרולינגר (M.A) (פסיכותירפיסטית בעבודה עם טראומה)

המרכז הישראלי להתמקדות