ריפוי באמצעות מוזיקה. 

ניתן למהר או להאיט את קצב הגוף בעזרת מוזיקה. לדוגמא, להקשיב ל"קאנון של פכלבל" עם קצב של 60 פעימות לקדה, מאט את הנשימה וקצב הלב באמצעות תהליך הנקרא "אנטרנמנט" שהוא הנטייה של שני גופים המסתובבים להישתלב ולהינעל יחד כך שהם רוטטים בהרמוניה.

זו אותה תופעה הגורמת למטוטלות להסתנכרן כאשר הם קרובים זה לזה. לעומת זאת, סינקופה, אשר מתרחשת כאשר הקצב מגיע קצת לפני שמצפים לו נחווה כמרגש ומגרה מבחינה פיזית, הוא משמש לעיתים קרובות במוסיקה  במעגלי מתופפים.

זרימת הדם בתוך המוח  גם משתנה בהתאם לקולות שנשמעים. ב-1999 באוניברסיטת מונסטר ובאוניברסיטת דורטמונד בגרמניה, נסרק מוח באמצעות דופלר ונמצא כי כאשר אנשים שאינם מוזיקאים האזינו למוזיקה, זרימת הדם מוגברת באונה הימנית. הקלטות עם מקצבים חזקים מאוד כמו מוזיקת רוק גדלה זרימת הדם בשתי האונות גם יחד. המסקנה הייתה שקצב וגובה הצליל מעובדים בחלקים שונים של המוח.

החוקרים הבחינו כי המנגינה פועלת על הליבה הרגשי של המוח, המערכת הלימבית אשר מעבירה לנו שמחה, פחד, שלווה ועצב. חוקרים מאוניברסיטת קורנל הביט בשינויים הפיזיולוגיים אצל מתנדבים כאשר הם הקשיבו למוסיקה ומצא כי הקלישאות נכונות:

מוזיקה עם מקצבים מהירים כמו בסדנת כלי הקשה מתואמים עם האושר בעוד מקצבים איטיים מפעילים מלנקוליה.

איך הצליל מפעיל אותנו?

ההשפעות של המוזיקה כבר צויין במשך אלפי שנים. דוד ניגן בנבל שלו לשפר את הדיכאון של שאול המלך ולאלכסנדר הגדול הוחזרה השפיות על ידי המוזיקה של הלירה. בהרי ההימלאיה, קריאות הריפוי המקודשים בוצעו מדי יום על ידי נזירים בודהיסטים למעלה מ-2000 שנה. עם זאת רק לאחרונה החלו החוקרים להבין כיצד הצליל מפעיל את הגוף והנפש.

דוקטור פטר ג'נטה, מדען המוח ב- Dartmouth College מיפה את מוחם של אנשים כאשר הם הקשיבו למנגינה שעברו את כל המפתחות הראשיות והמשניות (major, minor keys) בנוסף לפעילות באונה הרקתית העוסקת בעיבוד בסיסי של כל הצלילים, מצא ג'נטה כי האזור הנמצא ממש מאחורי המצח (הנקרא קליפת המוח הקדם חזיתית ? rostromedial) הגיב לפי מפתחות ספציפיים של המנגינה. מעניין לציין כי אזור זה קשור בזיכרון וברגשות.

"מוזיקה אינה הכרחית להשרדות אך משהו בתוכנו משתוקק לה" אומר ג'נטה. אפילו אנשים חרשים מרגישים ברעידות בחלק של המוח שנעשה בו שימוש לשמיעה על פי מחקר של אוניברסיטת רוצ'סטר, בית הספר לרפואה.

מחקרים על היתרונות הבריאותיים של המוזיקה  מסקרנים אם כי מוקדם עדיין להסיק מסקנות. מספיק פגישה אחת של שלושים דקות כדי להגביר את תפקוד המערכת החיסונית ואת האימונוגלובולין, על פי דיפוריה ליין, מנהל מחלקת טיפול במוזיקה בבית חולים אוניברסיטאי של קליבלנד באוהיו. עם זאת, לא ברור כמה זמן הרמות האלו נשארים גבוהים או עד כמה האפקט הוא קשור לנוכחותו של המטפל במוזיקה.

מחקר שנערך ביחידה לטיפול נמרץ לפגים נמצא כי שירי ערש משולבים עם פעימות לב יכולים להיות כל כך  מועילים לפגים עד  שהם משתחררים כשבועיים מוקדם יותר מאשר תינוקות אחרים שלא נחשפו למוזיקה. צלילים מוקלטים מתוך הרחם בשילוב עם שירי ערש גם משפיעים על רוויה החמצן לפגים על פי חוקרים במרכז הרפואי " ג'ורגיה בטיסט".

מוזיקה קצבית עם קצב חזק הוכיחה עוצמה באופן מפתיע לטיפול באנשים עם הפרעות ניורולוגיות כגון שיתוק, שבץ מוחי או מחלת פרקינסון. פרופסור מיכאל טאוט, מנהל המרכז למחקר במוזיקה באוניברסיטת קולורדו בפורט קולינס ועמיתיו גילו כי אנשים עם מחלת פרקינסון שקיבלו שלושה שבועות של טיפול קונבנציונאלי שיפרו מהירות הליכה בשיעור של כ-10 אחוזים, אך כאשר מוזיקה קצבית מלווה את הטיפול, מהירות ההליכה משופרת בכ- 25 אחוזים.

"למוזיקה יש השפעה עמוקה על תהליך התמיכה  בחולים אלו" אומר טאוט שהוא גם פרופסור למוסיקה ומדעי הרוח באוניברסיוה. " אנו רואים שיפור במהירות, בסימטריה ובהפעלת שרירים." מקצבים חזקים קגון קצב 4/4 הם הטובים ביותר לשיפור ההליכה.

 המשך יבוא...