חדש בארץ: גירושין בשיתוף פעולה (Collaborative Divorce) 

הקדמה – יוסי ואפרת

יוסי ואפרת נשואים חמש עשרה שנים. הם הכירו בצבא. הוא היה פרח טייס והיא פקידת מבצעים. יוסי למד ראיית חשבון. אפרת למדה הוראה. נולדו להם שלושה ילדים: סער בן 15, מאיה בת 12 ורון בן 5. היום הם בני ארבעים וקצת. יוסי עובד כשכיר בחברת רואי חשבון. יוסי ואפרת פתחו יחד עסק המקיים חוגים לילדים. יוסי אחראי על הצד העסקי ואפרת אחראית על הצד המקצועי. היא הרוח החיה בעסק ורואה בעסק כפרויקט של חייה.

בשנים האחרונות עברה אפרת תהליך פנימי של שינוי והתחילה להשתתף בקורסים של מודעות עצמית וטיפול פסיכולוגי. גם יוסי עשה שינויים בחייו: הוא התחיל לעשות מדיטציות והתחבר לרוחניות הודית. הם ניסו ללכת ביחד לסדנאות שונות אך מצאו עצמם מתרחקים אחד מהשני. הם הלכו לטיפול זוגי אך ללא הואיל. אפרת גילתה שיוסי משתתף בסדנאות לחילופי זוגות וביקשה ממנו לצאת מהבית. יוסי עזב את הבית ולאחר חצי שנה חזר לניסיון 'שלום בית'. גם 'שלום הבית' לא צלח ובסופו של דבר אפרת עצמה היא שעזבה את הבית עם הילדים. יוסי ואפרת החליטו כי ברצונם לסיים את נישואיהם בצורה 'יפה' ומכובדת. הם פנו למגשרת שהינה עורכת דין. לאחר מספר פגישות הרגיש יוסי שהמגשרת אינה ניטרלית ובני הזוג הפסיקו את תהליך הגישור. מאוחדים בדעה כי הם מוכנים להמשיך לעשות מאמץ  לסיים את נישואיהם בהסכמה פנו אפרת ויוסי לגישור נוסף. הפעם התקיים הגישור במתכונת שונה: גישור בשניים (CO MEDIATION) - מגשרת שהיא גם עורכת דין ומגשרת שהינה גם מטפלת משפחתית.

התקיימו מספר פגישות. המתח בין יוסי ואפרת היה אדיר. הדיאלוג ביניהם היה קשה והם חזרו ונפלו לתוך 'המלכודות' ביחסיהם שלכדו אותם בעבר. אפרת הרגישה שיוסי מצר את צעדיה וממשיך לשלוט בה גם לאחר הפרידה. יוסי הרגיש שאפרת מרחיקה אותו מהילדים ונוהגת בחוסר אחריות עסקי בניהול העסק המשותף. בשלב מסוים הרגישה אפרת ש'אין עם מי לדבר' מבחינתה. היא פנתה לקבלת ייעוץ משפטי. עוה'ד המליץ לה להגיש תביעות משפטיות. אפרת בחרה להפסיק את תהליך הגישור. היא הגישה תביעות משפטיות לחלוקת רכוש, מזונות ילדים ומשמורת בבית המשפט לענייני משפחה. לתביעות לוו בקשות לצווי עיקול נכסים. גם יוסי שכר עו'ד.

כבר שנתיים מתנהלים הליכים משפטיים ביניהם. אפרת ויוסי בקושי מדברים אחד עם השני. למאיה, בתם, חגגו שתי מסיבות בת מצווה: אחת עם אבא ואחת עם אמא. חלוקת זמן ההורים עם הילדים 'צולעת'. הילדים אינם שוהים עם יוסי בצורה מסודרת. כספי העסק מעוקלים והעסק אינו יכול להתפתח מבחינה כלכלית. יוסי ואפרת הוציאו כבר עשרות אלפי שקלים על הליכים משפטיים. הסוף אינו נראה באופק. 

מה בעצם קרה -

הליך הגישור לא סיפק מסגרת מספיק תומכת לכל אחד מבני הזוג. אפרת לא הרגישה מספיק בטוחה בתהליך – הן מבחינה רגשית והן מבחינה משפטית וכלכלית. אפרת היתה זקוקה לתמיכה צמודה יותר. מישהו מטעמה שישב על ידה ו'יחזיק לה את היד'. המגשרות עשו כמיטב יכולתן על מנת לעזור לבני הזוג להתגבר על משקעי העבר והמתחים ועל מנת 'להחזיק לאפרת את היד', אך יכולתן היתה מוגבלת בעיקר בשל עקרון הניטרליות שהינו עקרון יסודי בגישור, עקרון המחייבן לשמור על ניטרליות כלפי שני בני הזוג.

האם אפשר גם אחרת -

ייתכן שהליך גירושין בשיתוף פעולה (Collaborative Divorce) היה נותן מענה לצרכים של יוסי ואפרת. הליך גירושין בשיתוף פעולה מציע דרך שונה לפתרון סכסוכי משפחה מחוץ לכותלי בית המשפט. 

מהו הליך 'גירושין בשיתוף פעולה' -

הליך הגירושין בשיתוף פעולה נועד לסייע לבני זוג לסיים את גירושיהם בהסכמה, מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך מתן תמיכה מרבית לכל אחד מבני הזוג ולילדיהם.

לפי שיטה זו, בני הזוג מקבלים החלטות לבד, בסיוע מומחים מקצועיים במידת הצורך, בצורה פתוחה, הוגנת ומכובדת.

בני הזוג מקיימים ביניהם משא ומתן המבוסס על צרכיהם המשותפים והנפרדים ועל צרכי ילדיהם. עורכי דין מטעם כל אחד מבני הזוג מסייעים להם בניהול המשא ומתן, כאשר עורכי הדין מחויבים לעשות את המירב על מנת לסייע לבני הזוג להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. בני הזוג והצוות המקצועי מסכימים מראש להתדיין מחוץ לכותלי בית המשפט.
בהליך זה, מחויבים בני הזוג לעזור לילדיהם בגיבוש הסדרי הפרידה, וניתן מקום מיוחד לקולם של הילדים, לבחינת הסדרים שיהיו הטובים ביותר עבורם, ולבניית יחסים הוריים תקינים לאחר הגירושים.

כמו כן, בני הזוג מתחייבים לגילוי כלכלי מלא, ובתהליך נבחנים הסדרים כלכליים שונים שיתנו מענה לצרכים הכלכליים הנפרדים של כל אחד מבני הזוג, ולצרכים הכלכליים של הילדים.  

הצוות המקצועי:
באופן בסיסי כולל הצוות המקצועי שני עורכי דין – עורך דין אחד לכל אחד מבני הזוג ('עורך דין קולבורטיבי').
בהליך איכותי יותר, יכלול הצוות גם אנשי טיפול: פסיכולוג או עו'ס ('יועצי גירושין') אשר יסייעו בבניית תקשורת הורית, בליווי רגשי בתהליך ובבניית התוכנית ההורית.
פסיכולוג ילדים ('מומחה ילדים') ייפגש עם הילדים ויביא את קולם בפני ההורים. מידע זה חשוב ביותר על מנת לבנות תוכנית הורית אשר מתאימה לצרכי הילדים. מומחה כלכלי עשוי לסייע בגיבוש הסדרי הרכוש.  
מעורבות הצוות המקצועי הרב תחומי יוצרת הליך מעמיק ותומך. צרכיהם הרגשיים, ההוריים, המשפטיים והכלכליים של כל אחד מבני הזוג מקבלים מקום ומענה בתהליך, כך שהתהליך מהווה מסגרת תומכת ובטוחה מאין כמותה לכל אחד מבני הזוג. הסיכוי להפסקת התהליך על ידי אחד מבני הזוג, עקב אי מילוי צרכים כלשהם (רגשיים, משפטיים וכד') הינו נמוך ביותר. סיכויי ההצלחה של ההליך גבוהים ביותר ועומדים על מעל 90 אחוזים (בהתאם לסקר שנערך על ידי הארגון הבינלאומי בתחום זה, ארגון IACP).

למרות ריבוי אפשרי של אנשי המקצוע, התהליך הינו קצר מועד וממוקד.

במידת הצורך יסייע צוות מקצועי רב תחומי לבני הזוג לבחון חלופות שונות, להעריכן ולבחור חלופות המתאימות עבורם. השליטה על ניהול התהליך נמצאת בידי בני הזוג והם אלו שייבחרו מהם הפתרונות המתאימים להם.

בני הזוג שהגיעו להסדר בהליך גירושין בשיתוף פעולה מדווחים שיחסיהם ההוריים השתפרו: הם מסוגלים לתקשר אחד עם השני בצורה טובה בענייני הילדים. הם מסוגלים לפתור יחד בעיות שקשורות לילדים והם מסוגלים "להתעלות מעל עצמם" לשם שמירה על רווחתם של ילדיהם.

גם קשרים עם בני זוג חדשים של כל אחד מבני הזוג מתקבלים בצורה טובה יותר על ידי הילדים ועל ידי בן הזוג הקודם בזכות התהליך השיתופי שעברו בני הזוג.

בני הזוג מדווחים שהם הצליחו ליצור הפרדה כלכלית ביניהם תוך פגיעה מינימלית בשווי הנכסים ותוך מתן אפשרות לכל אחד מהם להמשיך את החיים הכלכליים הנפרדים שלו.

ילדיהם מדווחים שאמא ואבא שמעו אותם בתהליך והתחשבו בהם.

ההליך יחסוך את ההתדיינות בבית המשפט: את המלחמות, את העלויות הכספיות הגבוהות, את הניכור, העוינות ואת הפגיעה הקשה בילדים.

החידוש בהליך :

1. איסור על ייצוג הלקוח בבית משפט בהליכים משפטיים כנגד בן זוגו.

עורכי הדין מנועים מלייצג את בני הזוג בהליך משפטי אחד כנגד השני. אין פנייה לערכאות משפטיות (אלא לצורך אישור ההסכם) ואין איומים לפנייה לערכאות משפטיות. זאת בניגוד למשא ומתן 'רגיל' בין עורכי הדין בו אף פעם לא 'מגלים את כל הקלפים' שמא המשא ומתן ייכשל ועורכי הדין ירוצו לבית המשפט להגיש תביעות.

2. חברי צוות מקצועי שעובדים ביחד תוך ויתור על סודיות ביניהם.

גם בהליך גירושין רגיל עשויים להיות מעורבים אנשי מקצוע נוספים (כגון: איש טיפול לכל אחד מבני הזוג, פסיכולוג ילדים וכלכלן). אלא שאנשי המקצוע הנוספים פועלים עם הלקוח שלהם בנפרד, אין קשר ביניהם ואין מעבר של מידע. כל אחד מחויב ללקוחו בלבד. בהליך גירושין בשיתוף פעולה אנשי המקצוע השונים עובדים יחד, כצוות. חברי הצוות מתייעצים אחד עם השני כיצד לעזור בצורה הטובה ביותר לכל אחד מבני הזוג לעבור את משבר הגירושין בצורה הטובה ביותר.

במה זה שונה מגישור -

גישור מתנהל בפני מגשר אחד המחויב לניטרליות. בהליך גירושין בשיתוף פעולה כל אחד מבני הזוג מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ועל ידי יועץ גירושין מטעמו (שהוא איש טיפול). עורכי הדין ואנשי הטיפול אינם מחויבים לניטרליות. כל אחד דואג ללקוחו תוך ראיית טובת התא המשפחתי כולו.

כאשר ישנם פערי כוח גדולים בין בני הזוג (רגשיים, משפטיים, כלכליים) בן הזוג 'החלש' עשוי להרגיש שהליך גישור אינו מספיק תומך עבורו (היות שהמגשר מחויב לניטרליות). במקרים אלו בן הזוג ירגיש מוגן יותר בהליך גירושין בשיתוף פעולה כאשר הוא מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ומקבל ליווי צמוד מיועץ גירושין שהוא איש טיפול.

בחזרה ליוסי ואפרת:

כזכור, פרשו יוסי ואפרת מתהליך הגישור עקב תחושתה של אפרת כי אינה מקבלת מספיק תמיכה בתהליך: הן תמיכה רגשית והן תמיכה כלכלית/משפטית. יתכן שאם אפרת היתה מקבלת את הייעוץ מעורך דין בהליך גירושין בשיתוף פעולה ואת התמיכה מיועץ גירושין היא היתה "מוחזקת" טוב יותר בהליך. גם שילוב של מומחה כלכלי היה עוזר לאפרת על מנת לתכנן את צעדיה הכלכליים ועל מנת להתגבר על הפער הכלכלי שהרגישה מול יוסי. עורך דין קולבורטיבי  ליוסי ויועץ גירושין ליוסי היו מסייעים ליוסי לצלוח את התהליך וללמד אותו מיומנויות תקשורת עם אפרת. ההליך היה בטוח יותר, מוגן יותר ומאפשר יותר והפתרון עמוק ומותאם לצרכיהם הייחודיים של יוסי ואפרת.

לסיכום: גירושין אינם חייבים להיות שדה קרב. בדרך גירושין חדשה אתם יכולים גם  לדאוג לעצמכם וגם לדאוג למשפחה ולעבור את התהליך בשלום.
'גירושין בשיתוף פעולה' לוקחת את הטוב מהייצוג המשפטי, מהגישור ומהטיפול ויוצרת שיטה חדשה, איכותית ומעמיקה לליווי המשפחה לאורך תהליך הפרידה והגירושין.  

*מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.