די , נמאס מהסחטנות המפלגתית 

בעוד תופי הבחירות הולמים בקצב הולך וגובר,הנה כבר מתפזרת הכנסת, ,"הדיל של נתניהו עם החרדים" זועקת הכותרת ("ידיעות אחרונות" 4.5.12) וציפי לבני הזכירה לכולנו, בנאום התפטרותה מהכנסת, שהיא לא מונתה לראש הממשלה כי היא לא הייתה מוכנה לקבל את תנאי הסחיטה של המפלגות החרדיות, כנראה היא יודעת היטב מה היא מדברת, כי היא הייתה שם. אז מה עושים? יש הצעה לפתרון.

מאת גרשון אקשטיין,רעננה

בדמוקרטיות פרלמנטאריות ,כמו במדינתנו, נזקקת הממשלה שהיא הרשות המבצעת לתמיכת הכנסת שהיא הרשות המחוקקת כדי לפעול (זה מקור המושג "דמוקרטיה פרלמנטארית").

אם אחת מסיעות הכנסת מהווה רוב, די בתמיכתה כדי להקים ממשלה ולאפשר את פעולתה (הממשלה עצמה מורכבת, רובה ככולה, מחברי אותה סיעת רוב). מצב זה נפוץ בדמוקרטיה פרלמנטארית בעלת מערכת דו מפלגתית.

בשל שיטה זו, זה המחיר שאנו הציבור נאלצים לשלם כל פעם מחדש, עבור הסחטנות של המפלגות הסקטוריאליות והקטנות, וגם עבור האגו של הפוליטיקאים עצמם כמו, שר בלי תיק אמנם לא מחזיק משרד, עם מנכ"ל ועובדים, אבל הוא כן מחזיק עוזרים, לשכה ויועצים. השאלה הגדולה היא בעצם למה צריך שר בלי תיק, ומה הוא עושה? ולמה למשל צריך שר נוסף במשרד האוצר בעבר ובמשרד החינוך היום - (של ש"ס כמובן)

והפעם ,בעוד תופי הבחירות הולמים בקצב הולך וגובר, הנה כבר מתפזרת הכנסת, "הדיל של נתניהו עם החרדים" זועקת הכותרת ("ידיעות אחרונות" 4.5.12) וציפי לבני הזכירה לכולנו,בנאום התפטרותהמהכנסת, שהיא לא מונתה לראש הממשלה כי היא לא הייתה מוכנה לקבל את תנאי הסחיטה של המפלגות החרדיות, כנראה היא יודעת היטב מה היא מדברת, כי היא הייתה שם.

כלומר, אם היא לא נענתה לחרדים, אזי  מישהו אחר נתן להם את מבוקשם ושילם להם יותר,אחרת לא הייתה מכוננת ממשלה.

היום כבר ידוע, כי פורסם כי אלי ישי מש"ס קיבל מציפי לבני הבטחה למיליארד שקל, אבל ביבי הבטיח לו גם את משרד הפנים, את משרד השיכון וגם את מינהל מקרקעי ישראל, ואם יתעקש יקבל עוד והרבה יותר. וכזכור עם מי כוננה ממשלה. כלומר מי שמשלם יותר מקבל תמיכה להקמת הממשלה וכינונה לרבות שימורה והחזקתה.

הציבור לא יודע וגם לא מודע למה שמסכמים בעת המשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה, אך ללא ספק הוא צריך לדעת עודלפני הבחירות, כי אלה כספי ציבור. דהיינו כספים שלנו.

מצב זה לכל הדעות צריך להפסק, לכן אציע, שיתוקן החוק , שבצד המצע המפלגתי שעליה להגיש ולפרסם, תחויב כל מפלגה, להגיש את דרישותיה הכלכליות ואחרות כמו, דרישה לתיקים בממשלה לועדת הבחירות המרכזית וזאת כחודש לפני היום הבוחר, והן תפורסמנה ברבים. הבוחר ייתן דעתו במסגרת שיקוליו. במי לבחור, ובמי לא,גם לאור דרישות אלו..

דבר נוסף, לאחר פרסום דרשותיהם, יקשה על המפלגות הסוחטות, לבוא ולהגדיל את דרישותיהם, כי הרי זה כבר פורסם.

נכון,קשה ליישם זאת,אך כך מתחילים ,הדרך עוד ארוכה ורצופת מכשולים.

גרשון אקשטיין,רעננה