פוקר שולחן הוא משחק חברתי שנהיה פופולארי מאוד במהלך השנים האחרונות; קבוצות קטנות של חברים נפגשות מדי שבוע בבית אחר למשך מספר שעות לא מבוטל. בהנחה שהכסף עליו משחקים ושאותו יכולים להפסיד הוא כשלעצמו קטן, האם יש משמעות שהיא מעבר ל'כמה הצלחתי להרוויח באותו ערב?' אבחנות שאפשר לקחת מהמשחק לחיי היום יום? כמעט כל מי שישחק, יגיד לך בוודאות שכן; הפוקר מלמד איך לאבחן יריבים אחרים ואיך להתנהל בתוך קבוצה עם אינטרסים; הרבה מהאופי של השחקנים, כמו שהם בחיי היום יום, נחשף בזמן המשחק (שמרנות/הרפתקאנות) ולחילופין – דברים שקורים מסביב לשולחן יכולים להיות מתורגמים לאחר מכן לאינטראקציות עם אנשים.
הדוגמא של הפוקר רק ממחישה כי המושג משחק, שאוטומאטית משויך לעולם הילדות או כמנותק מהמציאות היום יומית, דווקא יכול לסייע רבות בחיים האמיתיים ובעולמם של "המבוגרים". בתוך טשטוש האבחנה, המושג 'מישחוק' (gamifiacation) תופס את מקומו כאחד המושגים החמים היום בכנסי עסקים, שיווק, משאבי אנוש ומחקרים אקדמיים בתחום הפסיכולוגיה, החינוך והניהול.
מהו בעצם "מישחוק"? הרעיון של מישחוק הוא להחדיר אלמנטים "משחקיים" בפעילות או בסביבה "לא משחקית" על מנת להוביל אנשים לתהליך של למידה או שינוי התנהגותי. למרות שהלמידה המסורתית נתפסת ככזו שצריכה לעבור דרך "פורמלית" שלהרצאה, דרך טקסט או דרך מילים, יש יתרונות רבים בלהעביר לימוד באמצעות אלמנטים חוויתיים מעולם המשחקים. הדרך הזאת מחברת אנשים, מגרה אותם, מוסיפה להם עניין ומביאה אותם מוכנים ופתוחים יותר ללמידה. הרי הילד שבתוכנו, הסקרן, הנלהב ואוהב המשחקים, אף פעם לא באמת נעלם.
בכדי לבנות משחק טוב, אני בעד להקפיד על מספר חוקים: הפורמט של המשחק צריך להיות ברור ולהתבסס על אלמנטים מוכרים– חוקים בסיסיים, צבירת נקודות, מנצחים ומפסידים וכדומה... בנוסף, המשחק שבונים צריך לכלול מרכיב תחרותי: תחרות מדליקה אנשים ומניעה אותם לפעולה. גם גודל הקבוצה חשוב: משחק טוב שיש בו אלמנט למידה חייב לכלול עבודה בקבוצות קטנות. (בין 6-10 אנשים). בקבוצות קטנות, כל אחד הוא הרבה יותר אקטיבי, לכל אחד יש תפקיד ונוצרת חוויה אינטימית. אני ממליץ גם להשתמש בקונספט מוכר (לדוגמא ,משחק בסגנון "המירוץ למיליון", "משחק הזיכרון", "טריוויה") ועליו לעשות מניפולציות הכרחיות. מדוע - משום שקונספט מוכר קל להסביר והמשתתף מבין בקלות מה עליו לעשות, ומכאן, קל לו להתחבר ולרצות להיות חלק. כאשר "הכיוון הכללי" ברור, ניתן לעשות התאמות ושינויים תוך כדי תנועה...
הנה דוגמא לתהליך משחוק: לפני מספר שבועות פנתה אליי חברת תרופות גדולה שביקשה ללמד את העובדים שלה תהליך הפקת תרופה. התחושה הייתה שכל מחלקה מכירה לבוריה את תחום העיסוק שלה, אך אינה מבינה את התהליך הכולל או מה בדיוק מחלקות אחרות עושות. לכאורה, היה אפשר לכנס את כל עובדי החברה באולם ולהעביר הרצאה של שעה וחצי שבה מסבירים כיצד מופקת תרופה, אך החברה החליטה ללמד את התהליך דרך פעולה חוויתית ולהפוך את הצורך למשחק.
ראשית, הבנו מה השלבים בתהליך. סביב השלבים השונים בנינו משחק של 5-6 שעות ברחובות העיר תל אביב, שבהם כל תחנה או משימה היא שלב אחר בהפקת התרופה. למשל: השלב הראשון בתהליך הפקת התרופה הוא מציאת המולקולה. בתחנה הראשונה, כל קבוצה קיבלה "מולקולה" העשויה מחומר אחר (קלקר, קרטון, בדים וכו'..), בדומה לחיים האמיתיים שבהם תרופות מועברות בדרכים שונות (כדור, זריקה, טיפות). כל קבוצה הייתה צריכה לבנות מטרה אחרת: תרופה לכאב ראש דרך האוזן, תרופה המועברת דרך האף וכו'... לאחר מכן עליהם להראות מה תהיה הצורה בה המטופל יקבל את התרופה. לאחר שייצרו זאת, היו צריכים לקבל את האישור מה- "FDA" (ארגון הבריאות העולמי) שלצורך המשחק הייתה המנהלת שלהם. אנשים הראו יצירתיות גדולה בדגמים שהם בנו לתרופה, למשל: הקבוצה שהייתה אחראית על בניית תרופה דרך האוזן, בנתה דגם של אוזניות או קבוצה אחרת שעיצבה "כפפה חשמלית" דרכה תעבור התרופה.
בתחנה שעסקה בשלב המחקר – כל קבוצה הייתה צריכה לאתר אנשים העונים על תנאים מסוימים (כשהתנאים, בעוד שמדובר במשחק, היו למשל ש- 50% מהם צריכים להיות בעלי כלבים, 30% בלונדינים וכדומה...). הרעיון הוא לחוות כיצד מתבצע מחקר קליני: איתור האנשים הרלוונטיים, חתימה על טפסי הסכמה ומשוב על התרופה.
בניית מישחוק סביב תהליך הפקת התרופה, הפכה את הצורך בהבנת התהליך לחוויתית ועודדה מקוריות ויצירתיות.
זה השלב שבו עליי לכתוב סיכום לדברים שנאמרו, אבל אני בוחר לדלג על הסיכום ובמקום- לשאול אתכם שאלה אמריקאית.
למה אני בוחר לדלג על הסיכום ולשאול שאלה אמריקאית?
א. כי יש לי עוד הרבה דברים לעשות ואני לא מספיק לכתוב את הסיכום
ב. כי יש כמות מוגבלת של טקסט למאמר והוא נגמר
ג. כי כך אני מוכיח שלמידה על בסיס מישחוק היא חוויה מעניינת יותר
ד. כי אני מכור לשאלונים
ואם עניתם ג' וגם נהניתם מזה – כנראה שהצלחתי במשימה...
הכותב הינו מומחה למשחוק ובעלים של חברת 'ברחובות שלנו' המתמחה בפיתוח והפעלה של משחקים וסדנאות אורבניות לארגונים ולחברות www.barchovot.com
