איך להציל את הנישואין 

אריק פרום כותב בסיפרו "אומנות האהבה"עוד ב- 1956  "כמעט ולא קיימים פעילות או פרוייקט, שמתחילים בתקוות וציפיות כה גדולות ולמרות זאת, נכשלים לעתים כה קרובות, כמו האהבה"

הייתי רוצה להיות יכולה להבטיח במאת האחוזים שיש לי את המתכון והעצות המדוייקות כדי להחזיר את האהבה לחייך. כדי שיתקיים שקשר זוגי טוב, יש צורך בשניים, כדי לפרק אותם מספיק אחד.  לעיתים קרובות כאשר אנשים מחליטים לסיים את הקשר הזוגי או את נישואין, הם עושים מעבר רגשי וקוגנטיבי למצב של פירוד ומתקשים לראות מה בכל זאת טוב בנישואיהם. ההחלטה להיפרד,גורמת להשקעת כל האנרגיה הרגשית בסיבות לכישלון נישואין, מטבע הדברים, נוצר קושי למצוא סיבות טובות מדוע לנסות בכל זאת לשקם את הנישואין.

לעיתים קרובות פונים אליי אנשים בשאלה האם יש סיכוי לעזור לזוג  כשרק אחד מבני הזוג מגיע לטיפול? פעמים רבות בן הזוג ה"סרבן" מכחיש שיש בעיה רצינית, לכן יכולים להתגבר עליה בכוחו עצמם, אינו מאמין ביעוץ, חושש שנושאים טעונים יעלו ויחריפו את המצב, נח עם המצב כפי שהוא כיום ועוד. תשובתי היא לא בהכרח קצרה, משום שעולות מספר שאלות כגון: האם בן הזוג סובל כמוך, ייתכן והוא רואה את פני הדברים באופן שונה, ייתכן ובן הזוג מנווט את ההחלטות למקום שבו הוא שבע רצון ובן או בת הזוג פחות מרוצים, למרות הקשיים מעדיף "סטטוס קוו" - כל הזמן שהמערכת "מתפקדת" אין סיבה לשנות אותה. על מנת להגיע לטיפול צריכה להיות הסכמה עקרונית שהמערכת הזוגית צריכה עזרה, או שבן זוג אחד לפחות צריך עזרה והאחר מתגייס מתוך דאגה ואיכפתיות.

כתוצאה ממערכת כזו, שבה בן זוג אחד אינו רואה קושי מיוחד בזוגיות והאחר חש שאינו שבע רצון,  צרכים רגשיים שאינם מסופקים: צורך בחיבה, אהבה, דאגה, איכפתיות הערכה וכו'? הדבר מוביל לתחושה של כעס, תיסכול, טינה וזעם. פעמים רבות הדברים באים לידי ביטוי דרך חדר המיטות, באמצעות הימנעות מיחסי מין או מין טכני ופחות מחוות של התלהבות ותשוקה. קל לייחס את הדברים לשחיקה, לעיסוקים שונים, לילדים אשר צריך לטפל בהם ועוד. אבל העדר מין, התלהבות ותשוקה הם סימנים שיש להתייחס אליהם, אלא אם כן מדובר בסיבות רפואיות.

אנשים שאינם מרוצים בחיי הזוגיות שלהם, מנסים משך זמן ארוך לקבל התייחסות ותשומת לב למצוקותיהם ולקשיים שהם חווים. אלה המרבים להתלונן מרגישים אשמה על היותם "קוטרים" ובני הזוג נוטים להאשימם בביקורתיות יתר ובחוסר הערכה והכרת תודה על הקיים. כך לומדים פחות ופחות לדבר ולהגיד מה מרגישים והבעיות הופכות להיות עמוקות יותר. ישנם אותם אנשים שלעולם לא מתלוננים משום שאינם רוצים להיתפס כביקורתיים וכאלה שאינם יודעים להעריך את בן הזוג. אבל בסופו של דבר, הקונפליקטים הזוגיים נותנים את אותותיהם - הם מאבדים א תחושת האהבה לבני זוגם.

כשאובדת תחושת האהבה, מוותריםומגיעים למסקנה שבן הזוג לא ישתנה לעולם ועליהם להתרגל לרעיון של חיים ללא טיפול או ללא התייחסות. ישנם אנשים הנשארים במערכת הזוגית למען הערכים שלהם, הבטחון האישי והכלכלי,המעמד החברתי, או למען הילדים. אבל במטרה למזער את הכאב ולחוות אותו פחות, הם נשארים מתוסכלים, בודדים ומרוחקים. יש אחרים אשר עוזבים את בן הזוג למען מישהו אחר שמציע להם הענות טובה יותר לצרכים הרגשיים שלהם. אחרים פשוט עוזבים משום שלחיות לבד מחוץ לנישואין  גורם לפחות כאב מאשר להיות לבד בתוך הנישואין.

כאשר פונים אלי ושואלים "האם אחד מבני הזוג יכול להציל את הנישואין?" בדרך כלל, התשובה שלי היא "כן" (אבל לא בכל מחיר ולא בכל מקרה). אני רואה לעיתים קרובות כיצד אחד מבני הזוג מגיע לטיפול ועושה את מרבית העבודה הזוגית, שומר על הנישואין שיעבדו נכון מתוך ידיעה שבסופו של דבר יחול מפנה כלשהו. הדבר דורש סבלנות, תחושת מסוגלות, תקוה, אמונה  והבנה שניתן להגיע לפתרון מתאים ונכון. התנהגות של אחד מבני הזוג יכולה להכריע משבר. כדי להשקיע יש צורך שתישמר תחושת האהבה והמחוייבות לקשר. איבוד תחושה של אהבה ומחוייבות גורמת לאיבוד המוטיבציה ומכאן הדרך לשכנע את עצמנו שלא שווה לנסות  ולהשקיע, קצרה.

אחת הסיבות העיקריות לפרידות וקשיים זוגיים היא חוסר הענות רגשית לצרכיים. אחד הצרכים הבסיסיים הוא איכפתיות ודאגה  הם אלה ההופכים את הנישואין לטובים ומאושרים יותר. בתחילת הדרך כשזוג מאוהב, ישנה מוטיבציה גבוהה להשקיע כדי לגרום אושר ושמחה אחד לשני. מאידך, יחד עם אובדן האהבה עלולים לאבד את הנכונות לאיכפתיות ודאגה. אנשים רבים מאמינים שמחוייבות לדאוג לצרכים היומיומיים, מספיקים כדי לשמור על האהבה ואינם מבינים מה המשמעות שבן הזוג מייחס לאיכפתיות רגשית.

מה הם צרכים רגשיים? כאשר אדם מרוצה, אוהב ומרגיש מוכל, כנראה שחלק משמעותי מהצרכים הרגשיים מתמלא. מכאן שכאשר אדם לא מרוצה, מתוסכל, עצוב וכואב, יש להניח שחלק גדול מצרכיו הרגשיים לא מסופקים. כאב ריגשי, כמו כאב פיזי, נועד להתריע על בעיה שיש להתייחס אליה ולטפל בה. לכן, כאשר מצליחים למנף את הקונפליקט לצורך עבודה זוגית ואישית, ניתן באמצעות הקשר הזוגי לרפא את פצעי העבר ולהרוויח מכך גם צמיחה אישית.

לבני אדם יש צרכים רגשיים רבים ושונים מאדם לאדם, לרוב בדרך מבוססים על חוויות ילדות מוקדמות. ישנם אותם צרכים בסיסיים שכולנו זקוקים להם בגירסה זו או אחרת - תחושת איכפתיות, בטחון, דאגה ואהבה. כשאלה אינם מסופקים המרחק מניתוק רגשי, הולך ומתקרב. לפעמים פניה לטיפול זוגי היא בחזקת מעט מידי ומאוחר מידי, יחד עם זאת שווה לנסות. אחוז הגרושין בחברה המערבית גבוה מאוד כך שקל יותר לוולתר במקום להשקיע בנסיון להצלת הנישואין.

המטרה הראשונה בטיפול היא לעזור לזהות את הצרכים הרגשיים החשובים ביותר.כאשר הצרכים מזוהים, על בני הזוג ללמוד כיצד ניתן להיענות לצרכים זו של זה ולהיפך. גם על צרכים רגשיים צריכים לנהל דיאלוג או מו"מ באווירה מאפשרת וחיובית מבלי לגרום כאב או סבל, גם אם בן הזוג אינו מסכים ואינו רואה את הדברים עיין בעיין. לעיתים ישנן סוגיות שמביאות למבוי סתום, לחוסר הסכמה והכרה - לסערה. כשנמצאים בעין הסערה נאמרים דברים פוגעים, שלא תמיד מתכוונים אליהם. לכן, חשוב להפסיק לזמן מה לדון בנושא הספציפי ולחזור אליו מאוחר יותר כשהרוחות ירגעו והלב יאפשר זאת.

בטיפול זוגי בני הזוג יוצאים במסע משותף אל מקורות הכח האינדיבידואליות והזוגיות, אבל גם נוגעים בפצעי ילדות המשפיעים ו"הצובעים" כיום את הזוגיות. טיפול זוגי מצריך מאמץ והשקעה זוגית ואישית במטרה להגביר את תחושת הקרבה, הבטחון, הקבלה וטיפול בפצעי ההווה והעבר בסביבה מכילה ובטוחה. טיפול זוגי מצריך מודעות, דיאלוג פתוח, הכרה והבנה בצרכים האישיים וההדדיים בקשר.

טיפול זוגי מעלה ומציף את ההכרה שאין שלמות בקשר, שלא כל הצרכים הרגשיים והמעשיים יתמלאו, אבל החשובים שבהם יבואו לידי ביטוי. הידיעה הברורה  שאין מושלמות ולכולנו ישנן נקודות תורפה אנושיות, היא ביטוי לאהבה בוגרת, בשלה ומציאותית.