לאחרונה נשמעים קולות הקוראים להכיר באופן אוטומטי בארועים בהם נגרם נזק לילד או לתינוק בזמן ההריון, הלידה או לאחריה, כארוע של רשלנות רפואית המקנה פיצוי ללא הוכחת אשמה, בדומה לנהוג בתיקי תאונות דרכים.
פסק דין אשר ניתן לא מזמן דן בערעור על החלת בית משפט קודם אשר דחה תביעת רשלנות רפואית של המערער ואימץ את דעתם של רופאים אשדר טיפלו בילד בקובעו כי החלטה על דרך טיפולית באמא היתה צודקת ולא הייתה רשלנות רפואית כהגדרתה. בי"מ קיבל בנושא הזה את חוו"ד המומחים מטעם הנתבעים אשר קבעה שאבמצע שנות התשעים לא היה מקובל ליתן טיפולים אנטיביוטים אם אין סימן שקיימת דלקת, והוסיף שהמומחה מטעמם של התובעים קבע גם הוא בעדות שלו בפני בית המשפט, שישנה דרך טיפול שלא מצדיקה מתן טיפולים אנטיביוטים מניעתיים וכי טיפול אנטיביוטי אשר בוצע באמא בבית החולים היה נכון.
בשל חוות דעת והעדויות הנ"ל החליט בית המשפט הקודם כי לא היו סימנים מספיקים להמצאותו של הזדהמות בזמן היות האם בבית חולים, ולכן העובדה שלא נתנו טיפול אנטיביוטי לאמא מהר יותר אינה מוגדרת רשלנות רפואית . בית המשפט גם קבע שלא הוכח שהיה נהוג בארץ באותם שנים נוהל של אנטיקביוטיקה כפעילות מנע לנשים יולדותשיורד להן המיים ומפה פסק בית משפט קמא שהיה טיפול סביר ולא רשלנות רפואית כהגדרתה.
אשר לטיפול בסטרואידים קבע בית המשפט שאי אפשר לפסוק שבית החולים נקט פעולות שאינן עולות עם הנחיות ה-NIH. בית המשפט פסק שכשיש פרקטיקה חדשנית מאד שיוצאת בעולם הרחב, צריך לתת זמן לרופאים לעכל ולהנהיג אותה ולא צריך הדבר להיות מיידית עם פרסומה ולכן גם אם סביר היה שצריך היה לבדוק אפשרות לתת טיפול סטרואידי, גם זה לא רשלנות רפואית לדעתו.
לסיכום פסק השופט שבית החולים נהג באופן סביר ולא הייתה זאת רשלנות רפואית בטיפול באמא או בתינוק. השופט פסק גםשלא הייתה רשלנות רפואית בכך שהיו מתמחים שהיו במחלקה בסופי שבוע ולא רופאים בכירים מאד.
השופט פסק גם שהרישום הרפואי המפרט אילו טיפולים קיבלה היולדת, היה סביר ואינו בבחינת נזק ראייתי ולכן אין כאן צורך בהערבת נטל אל הנתבעים להוכיח כי לא הייתה רשלנות רפואית במעשיהם.
מלבד כל הנ"ל, קבע השופט גם שלא היה קש"ס בין הארועים עליהם היה מדובר בתביעה, לבין מצבה של התינוקת, אשר הוא לדעת השופט, חלק מסיבוכים ידועים של פגים.
מכל הסיבות הנ"ל השופט קמא לא קיבל את התביעה נגד בית החולים אבל בשל הנסיבות הקשות של האם ותינוקה ולמרות שהתביעה לא התקבלה בטענת רשלנות רפואית השופט החליט שכל צד יישא בהוצאות המשפט שהיו לו מבלי לחייב את התובעים בתשלום הוצאות הצד השני כפי שלעיתים מקובל.
