אראל מרגלית מחזק את השבט היצירתי 

האולם של "יל קלאב", בניו-יורק צפוף. הוזמנתי לשאת דברים בכנס השנתי של סטודנטים ישראלים, הלומדים בבתי הספר למנהל עסקים באוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב. הם מסומנים כדור העתיד של המנהלים המובילים. מולי  250 זוגות של עיניים נוצצות. אני רואה אותם, ומתרגש. נזכר בשנים בהן למדתי כאן, לדוקטורט שלי על "המנהיג כיזם בתהליך ההיסטורי".

 הם רוצים לשמוע איך הופכים לסיפור הצלחה. לי ברור, שאני כאן כדי להבהיר להם, שהסיפוק הגדול ביותר בחיים מגיע מיצירה, שנובעת קודם כל מהמקום ממנו צמחנו. אז, הסיפוק מקבל משמעות אחרת.

"אתם חייבים להיות חלק מהמנהיגות העסקית, החברתית והיצירתית של ישראל. כי אין מקום אחר בעולם שטומן בחובו כל כך הרבה הזדמנויות. אל תחפשו את זה במקום אחר. אנחנו השבט היצירתי ביותר שהיה מעולם. הבאנו לעולם בשורות שאף אחד לא יכול להתעלם מהן. זה היתרון היחסי של ישראל, והאתגר הוא להיות המוקד היצירתי של העולם", אני אומר להם.

שיתפתי אותם בסיפור האישי שלי, בשנים בהן עבדתי עם טדי קולק, שגרמו לי לתחושת סיפוק אדירה כי ידענו שאנחנו משנים מציאות. סיפרתי  להם על קרן JVP אותה הקמתי לפני 20 שנה, שהיא בראש ובראשונה מרכז של יצירה רב גונית ומיוחדת, שמצליחה בעיקר כי השכלנו לתת ליזמות העסקית לפרוח יחד עם יזמות חברתית ותרבותית. יצרנו משולש, בו כל צלע מפרה את השנייה, ולא באה האחת על חשבון השנייה.

הבטתי בהם וראיתי את החשש מאי הודאות. ישראל היום לא בהכרח אטרקטיבית לדור הצעיר. נדמה שהיא שוכחת אותם, מפקירה את מיטב צעיריה, אלו ששרתו בצבא ודווקא רוצים להקים כאן את ביתם. משאירה אותם להתמודד עם אוהלים בימי הקיץ החמים ועם הבטחות שפוזרו באוויר בלי כוונה אמיתית לשנות מציאות.

 דווקא בגלל זה, קראתי לצעירים שלמולי, לא לשכוח לחזור לישראל. לאסוף את הידע שרכשו ולהביא אותו למקום בו הם יוכלו ליצור, לשנות ולהשפיע. כי צמיחה כלכלית תגיע רק מתוך יוזמה. מתוך כלכלה חדשה, יצירתית, שאפתנית, גמישה, אמיצה – כזו שמאפיינת את תחום ההיי-טק ממנו אני בא, ורחוקה שנות אור מאותה כלכלה מקובעת, מיושנת, פוגענית וחונקת – כמו הכלכלה הישנה, שלצערי  – מובילה ממשלת ישראל כיום.

הבהרתי להם שאם מדינת ישראל רוצה לצמוח כלכלית, אז צריך להביא את הפיתוח לפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, לקרב את השוליים למרכז ולאפשר לכל ילד לממש את החלום לעתיד מוצלח.

נכון שלילד עני לעיתים, אין מספיק אוכל. אבל עוני אמיתי נמדד בזה שהילד העני לא מצליח אפילו לחלום על מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול.

מהמקום הזה, יזמתי את "עמותת בקהילה", שמעניקה לילדים מתקשים ולמשפחות שלהם את הכלים לצמוח ערכית וחינוכית ולהצליח! זו דוגמא ליזמות שיש בה המון סיפוק.

 מתוך החוויה האישית שלי, חשתי צורך להעביר להם את המסר שבעיני הוא החשוב מכל:   "אתם כמנהיגים הכלכליים הצעירים, צריכים להיות שותפים בעשייה. האתגר הוא לקחת את הכוח שיש בידיים שלכם ולהעביר אותו לעוד קהילות ואזורים בארץ.  תביאו את הדמיון, התעוזה, החדשנות והיצירתיות שהתברכתם בהן לישראל. בואו תחזרו להיות חלק מהמנהיגות של המדינה. בואו נחזיר לכל ילד בישראל את הסיכוי לחלום, במדינה שבה כל אזרח הופך לשותף, ככה נשנה מציאות!".