אראל מרגלית: המהפכה הבאה בהיי-טק היא מהפכה תרבותית 

המהפכה הבאה בהיי-טק הישראלי היא לא מהפכה טכנולוגית. היא מהפכה תרבותית. רק מי שיהיה פתוח לדיספלינות נוספות ישרוד. בהודו יש עשרות אלפי מהנדסים. אם נגדיר את היתרון היחסי שלנו סביב טכנולוגיה בלבד ידרסו אותנו וישטפו אותנו. הגיע הזמן שהמהפכה הטכנולוגית תגיע גם לתחום היצירתי, התרבותי והחברתי". כך אמר היום אראל מרגלית, אגדת היי-טק ירושלמית ומי שהקים את מתחם המדיה בירושלים. מרגלית היה הדובר המרכזי בערב השני שנערך תחת הכותרת "בירה טק" ביוזמת תנועת רוח חדשה.

חבורה צעירה למדי של אנשים התאספה בחצר תיאטרון החאן הירושלמי הערב כדי לדבר על יזמות וטכנולוגיה באווירה קצת אחרת. בין המשתתפים היה אפשר לזהות חברים בקהילת ההיי-טק הירושלמית המתהווה וגם לא מעט סטודנטים ירושלמים.

"כל מה שאנחנו עושים בקרן ההון סיכון זה מץ' מייקינג. המטרה שלנו היא להכיר בין ההון העולמי וביניכם – הצעירים הישראלים. אנחנו רק חכמים כמו היזמים שאנחנו עובדים איתם", פנה מרגלית לנוכחים.

מרגלית סיפר כי הבחירה שלו בירושלים היתה מקרית. "מה שהביא אותנו לירושלים זה דווקא הנושא החברתי, הביזנס הגיע אחר כך. בירושלים יש ניגודים ובמקום של ניגודים יש סערות. סערות זה טוב ליצירתיות. יצירתיות היא הכרחית להצלחה.

"השבט שלנו הוא שבט יצירתי באופן יוצא דופן. בניגוד לצרפתי שגר כבר 400 שנה באותו מחוז, לשבט של מהגרים אין מה להפסיד. זה לא מקרי שכל מרכזי היזמות של העולם נמצאים בחברות של מהגרים – רק שם יש מי שמעז לעשות את הדבר הגדול הבא".

מהפכה תרבותית

כמעט כל ירושלמי כבר מכיר את רובע JVP בירושלים שהקים מרגלית, ומשלב בין שלושה תחומים שהעיר זקוקה להם כמו אוויר לנשימה. כ-250 יזמי היי-טק עובדים בחממה הטכנולוגית של ההה הממוקד בטכנולוגיות מדיה; בצמוד, פועל מתחם ההופעות של זאפה ירושלים שהתחיל בתור "המעבדה"; ובנוסף פועל פרויקט היזמות החברתית בקהילה. 45 משרתי שנת שירות פועלים במסגרת 5 מרכזים ברחבי ירושלים עם נוער בסיכון בניסיון לקדם במשהו את המהפיכה החברתית שמרגלית חולם.

"המטרה שלנו הוא להראות שמה שנעשה בהיי-טק אפשר לעשות גם בתחום החברתי. היתרון שלנו כישראלים הוא לא בידע הטכנולוגי. הוא ביצירה של משהו מאפס תוך שינוי של כללי המשחק", אומר מרגלית. "עם ניצול נכון של היכולות האלה אפשר למגר את העוני בישראלי".

בזמן שעשה דוקטורט בפילוסופיה נחשף מרגלית למשנתו של פרופ' מייקל פורטר. פורטר פירסם אז את ספרו המפורסם תחת הכותרת "היתרון התחרותי של אומות". מדינות, כמו חברות מסחריות טען פורטר, יכולות להפוך להצלחה באמצעות התמקדות. מרגלית מכל מקום סבור שהמשך ההצלחה של אומת ההיי-טק לא יכול להמשיך ולהסתמך על טכנולוגיה בלבד ואת זה למד מהניסיון במרכז המדיה בירושלים.

"אתה יכול שיהיה לך צבא של 300 איש שמתמחים בטכנולוגיות תלת ממדיות. אבל אתה לא יכול להתקדם צעד אחד אם אין לך את מי שיצליח ביצירתיות שלו להעלות חיוך על פניו של ילד קטן", הוסיף מרגלית.

קליקת היי-טק ירושלמית

"איך אני יודעת שהיה מוצלח בפעם שעברה? קיבלתי עשרות טלפונים של אנשים שלא היו והתקשרו להבטיח שהפעם הם מגיעים", אומרת דנה ברוקמן מתנועת רוח חדשה. ברוקמן עומדת בראש התכנית של העמותה שעוזרת לבוגרים טריים בתחום ההיי-טק להישאר בירושלים.

"אני מיני חברת השמה. יש סביב 300 סטודנים שכבר ריאיינתי והמטרה היא למצוא למתאימים ביותר משרות בחברות. אנחנו בקשרים מאוד טובים עם חברות ההיי-טק שפועלות בירושלים", סיפרה ברוקמן.

את האירוע יזמו ברוח חדשה אחרי שהבינו שמה שחסר למי שבכל זאת מחליט להישאר בירושלים ולעבוד באחת מ-1,000 חברות ההיי טק שפועלות בה הוא דבר אחד: קהילה. "מי שעובד במרכז יכול להיות בשלושה אירועים כאלה בשבוע. הבנו שבתור עובד היי-טק חשוב לך להיות חלק מאיזו קליקה. האירוע הזה נופל בדיוק לנקודה הזו", אומרת ברוקמן.

חנן ברנד הוא זה שעושה את הסינון הראשוני של הצעות ההשקעה שמגיעות לקרן ההון סיכון. השאיפות של הקרן להגדרתו בהחלט גבוהות. "לא מעניינות אותנו חברות שיש להן פוטנציאל לרווח של כמה מיליונים. אנחנו רוצים למצוא את הפייסבוק הבא", אומר ברנד.

ואולם, הבחירה לפעול בירושלים לא הופכת את המשימה לקלה יותר. ברנד אומר כי "ירושלים עדיין נמצאת מאחור. ירושלמים מתביישים להגיד שהם רוצים לעשות כסף. כולם רוצים להיות יזמים חברתיים". דווקא פה, בירושלים, המהפיכה התרבותית של אראל מרגלית אולי יכולה להצליח.