כולנו אוהבים דואר ואוהבים לקבל מכתב
ואולי נחבר על זה גם שיר וגם תו –
זה מתחיל ליד שולחן כתיבה
כותבים את המכתב בחום ובאהבה
מקפלים יפה לתוך המעטפה
זוכרים לשים מיקוד
ממש בסוף המען, בשמחה ובדבקות,
הבול מצד ימין, וישר לתיבה...
לתיבת הדואר האדומה והטובה.
האוטו האדום זו היסטוריה, וזה שיר
וכשהיינו ילדים, הוא היה הכי אהוב בעיר
כשהוא הגיע לתיבה האדומה
ראינו נהג שולף מפתח סודי
הבטנו בו בהערצה, היינו עדים
דלת נפתחה, הנה התכולה המקסימה,
הנהג של הדואר אסף היטב המכתבים בערימה,
הכול הכול נארז לשק דואר
והוא מיהר: "היי ילדים, אני חייב לנסוע...".
ראו נא, האוטו האדום זז, יש לו כיוון
השק חייב להגיע לתחנה הבאה-
לבית המיון!!
גם כשהיינו ילדים, הרגשנו את הקשר לכל איגרת
כמה התאמצנו לנסח, כמה חיכינו לקבל תשובה חוזרת.
גם היום כשיש מחשבים
המכתבים תמיד נראים יותר מרהיבים,
אפשר להוסיף ציור של פרח בצבע פסטל,
אפשר לצייר לב, שיש בו חץ מטלטל...
כתיבת מכתב היא בשבילנו משהו שאוהבים לחכות לו, לשמוע....
במכתב אפשר ממש לנגוע...
אבל כשביקרנו במרכז המבקרים של הדואר
כל לב הבין, יש כמבת משהו הרבה יותר גבוה...
כתיבת מכתב היא משהו מאד אנושי,
והביקור בבית המיון הפך אותנו ממש נרגשים:
מיון מכתבים זה משהו ששייך לאלף השלישי:
הייתם רואים וממש ממש מתפעלים
איך בין שבילים דיגיטליים ואופטיים
מתגלגלות האותיות שלנו, מתגלגלות המלים
הכול רוטט בתוך מעטפות נהדרות בשלל כתובות...
מכונות מיון של דואר ישראל, משוכללות ומלהיבות
קוראים אופטיים ודיגיטליים... ואפילו סורקי כתובות
וצוות שלם מוכן תמיד למשימה...
ומאות ממיינים מסורים שעובדים מבקר, נותנים את הנשמה.
המכתב מקבל ממש טיפול מקצועי – וביד אוהבת וחמה!
כל שקי המכתבים הממוינים מגיעים לדוורים,
וכאשר הדוור מגיע דרוך ומוכן -
שק הדואר מחכה לו ליד השולחן,
כל דוור מסדר לעצמו מכתבים לפי מסלול חלוקה:
מכין לעצמו משימה אנושית מסודרת, מוצקה,
לזכור לשים בתיבה הנכונה,
בית בית, תחנה תחנה,
חייבים לחלק הכול, לא להשאיר דבר, עד
המעטפה האחרונה !
כל דוור ודוורית,
יודעים שהמשימה אחראית,
שמחכים להם לעתים בלב מופתע או מאוכזב...
אולי אמא מחכה לבן שיצא לקרב,
אולי ציפי מחכה מדני למכתב...
מעטפות ובהם חלומות יפים
הכול יגיע לתיבות המכתבים...
בפתחי הבתים תמיד תמצאו לב שמחסיר פעימה,
מחכים למכתב מיוחד, אולי מכתב עם לב
ותמונה נעימה - -
אולי לפתע יגיע מכתב ממרחקים,
וכמה הלבבות מלאי ציפייה...מחכים ומחכים...
התיק הכחול של הדוור צופן נפלאות
רינה קוראת לזה 'תיבת ההפתעות'...
מכתבים יפים, מכתבים רבים
תקוות וחלומות אכן מגיעים, חוזרים ושבים...
הדוורים יביאו אותם לבית המתאים...
מעטפות אנושיות נוחתות בשלום בתיבות המכתבים.