פקודת המשטרה (חקירת אנשי משטרה על ידי המשטרה ועל ידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים) קובעת כי תלונה על עבירה שבוצעה על ידי איש משטרה תתקבל בכל יחידת משטרה או במשרדי מח"ש.
כל יחידת משטרה מחויבת לגבות לאלתר תלונה מאדם, גם אם מדובר בתלונה בגין עבירה הנחקרת על ידי מח"ש.
לאיש משטרה ביחידת המשטרה אסור להמליץ לאדם המתלונן למסור את תלונתו במקום אחר או במועד אחר והוא ירשום את התלונה גם אם הוא סבור כי קיים ספק לעצם קיום עבירה.
חלוקת הסמכויות בין המשטרה למח"ש, הינה, באופן כללי, כדלקמן: משטרת ישראל מטפלת, בין היתר, בתלונות נגד שוטרים בגין התנהגות בלתי-ראויה ועבירות משמעתיות כגון אלימות מילולית ואילו מח"ש מטפלת בתלונות נגד שוטרים בגין פשעים ועבירות יותר כגון עבירות פליליות ואלימות פיזית.
הטיפול המשטרתי שבסמכותה מבוררות על ידי קציני תלונות הציבור במרחבים, במחוזות ובמטה הארצי.
המדובר בתלונות על עבירות, כגון: עבירה שהוענש בגינה אינו עולה על שנה ועבירות בתחום התעבורה.
תלונה יכולה להימצא מוצדקת, בלתי מוצדקת, בלתי מוכחת או אם לא ניתן לאתר את השוטר שנגדו הוגשה התלונה - בלתי מבוררת עד תום.
העבירות הנחקרות על ידי מח"ש מפורטות בתוספת הראשונה של פקודת המשטרה, כאשר החשודים בביצוען הם אנשי משטרה או אזרחים החשודים בביצוע עבירות יחד עם אנשי משטרה, כגון: עבירה שהעונש בגינה מאסר העולה על שנה, עבירה של מסירת מידע לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.
מידי שנה מטפלת מח"ש באלפי תלונות נגד שוטרים; לאחר קבלת התלונה או חשיפת פרשייה נבחן המקרה באופן ראשוני על ידי פרקליט ואז מתקבלת ההחלטה האם יש הצקה לפתוח בחקירה, אם לאו.
ממצאי החקירה הם שעומדים בבסיס ההחלטה בדבר העמדת השוטר לדין פלילי או משמעתי או שמא יש לסגור את התיק נגדו.
אשר לסגירת התיק נגד שוטר, הרי שמדובר לעילות המוכרות לסגירת תיק פלילי: "חוסר ראיות", "חוסר אשמה" או "העדר עניין לציבור". לסיבת הסגירה יש חשיבות רבה, שכן על פיה נקבע אם התיק ירשם במרשם הפלילי אם לאו והדבר עשוי להשפיע על קידומו של השוטר החשוד בעתיד.
השוטר החשוד או האדם המתלונן יכולים, לפי העניין, להגיש בקשה / ערר בנוגע לעילת הסגירה וההחלטה על סגירת התיק כשלעצמה.
ביקורות נוקבות הושמעו ומושמעות כלפי התנהלות המשטרה ובעיקר התנהלות מח"ש כלפי תלונות המוגשות על-ידי אזרחים בגין אלימות שהופעלה כנגדם על-ידי שוטרים, שלא כדין. מדובר בביקורת נגד הנתונים לפיהם בחלק ניכר מהתלונות למח"ש לא נפתחה חקירה כלל וחלק ניכר אחר של תיקי החקירה נסגר מחוסר ראיות מספיקות.
בהקשר זה יודגש כי למשטרת ישראל , ניתן על פי חוק, להפעיל אלימות בעת הצורך. נתון זה מחייב את מח"ש בהפקדה יתרה ומשמעותה של אי הקפדה, כלומר: טיפול בלתי ראוי בתופעה, מהווה מסר סלחני שיוצר מצג לפיו אלימות הינה דבר של מה-בכך.
בית המשפט הגבוה לצדק בג"ץ 1299/05 שניתן ביום 23/01/07, אישר בהרכב של שלושה שופטים, את החלטת רשויות התביעה לסגור תיק נגד שני שוטרים נגדם הוגשה תלונה בגין שימוש באלימות כלפי נחקר.
העותר שהיה קטין במועד הרלוונטי נחשד בביצוע עבירות סמים ולביתו הגיעו שוטרים כדי להביאו לחקירה בתחנת המשטרה. על פי גרסת השוטרים, אביו של העותר הגיע לתחנה כשעל מותניו אקדח. האב נדרש לצאת מהמקום, וכאשר סירב, נתפס נשקו האישי והוא הורחק מהמקום.
האב הגיש תלונה למח"ש בטענה כי הותקף שלא כדין על ידי השוטרים וכי בניגוד לטענותיהם הוא לא נקט באיומים ואלימות.
תלונתו של האב נחקרה והוחלט שלא לנקוט בהליכים כלשהם בעקבותיה.
בית המשפט חוזר בהחלטתו על ההלכה לפיה "העמדה לדין, בין במישור הפלילי ובין במישור המשמעתי, מותנית בהכרה בקיום אפשרות סבירה להרשעת הנאשם, המותנית מצידה בקיומן של ראיות העשויות להצביע מעבר לספק סביר על אשמתו".
בהסתמך על הלכה זו, קובע בית המשפט, כי במקרה הנדון, אין לומר כי החלטת התביעה לפיה תנאי זה אינו מתקיים במקרה זה, חורגת ממתחם הסבירות או לוקה בפגם אחר בשיקול הדעת, המצדיקים את התערבותו של בג"ץ.
כמו כן, קובע בית המשפט, כי חומר הראיות בתיק ונסיבותיו, מצביע על כך, כי החלטת התביעה שלא להעמיד את השוטרים לדין משמעתי אינה נגועה בפגם.
עיון מדוקדק בהחלטת בג"ץ להלן מביא למסקנה, שהינה בבחינת מושכלות ראשונים, ולפיה, חומר הראיות הוא המכריע העיקרי בתוצאתה של תלונה.
תלונה המוגשת למשטרה או למח"ש כנגד עבירות שבוצעו לכאורה על-ידי שוטרים, ללא כל הוכחה התומכת בגרסת המתלונן, כגון, מסמכים רפואיים, עדי ראיה וכו', עלולה להביא לסגירת תיק החקירה.
אשר לקטינים ובני נוער - המשטרה לנהוג בזהירות ועל פי כללים מיוחדים שנועדו לטיפול באוכלוסיה רגישה זו.
להוריי קטין שבא במגע עם המשטרה, מומלץ לברר עימו על היחס שניתן לו על-ידי השוטרים חוקרי הנוער וככל שניתן, להגיע עימו וללוות אותו לאורך כל הליכי החקירה ולהיוועץ בכל שלב בעורך דין המתמחה בתחום הפלילי.
עוד יש לדעת כי לאלמנט הזמן פקטור חשוב בתוצאת תלונה; הגשת תלונה במועד הסמוך ביותר לביצוע העבירה לכאורה הנטענת, תחזק את אמינותה, בכפוף לכל הנסיבות האחרות - וההיפך - שיהוי בהגשת תלונה יכול להוות, בהתאם ליתר הראיות, שיקול לסגירת התיק.
על מנת לממש את הזכויות העומדות לאדם המבקש להגיש תלונה נגד שוטר בגין עבירות שלכאורה נעשו נגדו, בפרט כאשר מדובר באירוע בו הוא נחשד בפלילים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין במתמחה בתחום הפלילים.
שולמית קהלת-אורן, עו"ד
מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב
טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412
נייד: 052-4604346
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il
