שימוש בעור טבעי באופנה ותכשיטים 

העור והתפתחות הציוויליזציה: לא ניתן לתאר את הציוויליזציה האנושית ללא היכולת שפיתח האדם להשתמש בעור באופנים רבים. השימוש בעורות מסוגים שונים החל עוד בימי האדם הקדמון שהיה צד את מזונו, ומשתמש בכול חלקי החיה, כולל עצמות, נוצות ועור ליצירת כלי עבודה ונשק, כלי קיבול ולבוש, וכתרופה למחלות שונות, וכמובן לקישוט וליצירת סמלים דתיים. במשך אלפי שנים שימש עורן של חיות כבסיס נפוץ ליצירת מוצרים רבים ומגוונים, כגון: להכנת פריטי לבוש, שטיחים ורהיטים, ומאוחר יותר ולאחר עיבוד מיוחד ככלף לכתיבת ספרים ומכתבים, וביהדות משמש עד היום ליצירת חלקי התפילין וככלף לכתיבת הברכה במזוזה ועוד. לאורך כול ההיסטוריה האנושית שימש העור כבסיס כמעט יחידי לייצור אלפי פריטים המשמשים את האדם, עד אשר בערך באמצע המאה העשרים החל בעולם המתועש ייצור המוני וזול של תחליפים סינטטיים והביקוש לעור טבעי ירד מאוד. במדינות הלא מפותחות, לעומת זאת, נמשך השימוש הנרחב בעור כחומר גלם מרכזי, וטכניקות עיבוד העור נחשבו לידע חשוב ביותר שיש לשמרו.

תחליפי עור: כיום מיוצרים חומרים סינטטיים בעלי מרקם ומראה דומה לזה של העור הטבעי, ומשמשים ליצירת רהיטים רבים, כגון: כורסאות, ספות, שולחנות, כיסאות ומושבי מכוניות, כמו גם ליצירת כדורי משחק כדורגל או כדורסל וכמובן גם ליצירת תיקים, ארנקים, נעליים ואפילו בגדים. העור הסינטטי מיוצר בפסי יצור תעשייתי במפעלים גדולים, בשיטות דומות לתהליך היצירה של סוגי בדים נפוצים. יתרונו המשמעותי ביותר של החומר הסינטטי הוא בכך שהוא עמיד יותר למגע עם מים ונוזלים ונוטה להישחק פחות מאשר העור הטבעי.

השימוש בעור באופנה: העור המשמש באופנה, הנעלה ותכשיטים הינו חומר גלם זמין המיוצר מעורם של בעלי חיים, בעיקר מבויתים כגון: בקר וצאן. מאמצע המאה ה-20, לאחר כ-30 שנה של ירידה הדרגתית בביקוש לעור טבעי בתחום האופנה, חזרו אנשים בשנות ה-80 של המאה ה-20 לחפש את האיכויות המצוינות שיש לעור לקישוט וליצירת כלים שימושיים, ותעשיית העור חזרה לפרוח ולפתח שיטות חדשות לעיבוד וצביעת החומר לצורך יצירת מוצרי אופנה ותכשיטים בעיצובים מגוונים. בתחום האופנה העילית ומוצרי היוקרה נמשך כול העת השימוש שעושים מעצבי אופנה בעור טבעי, כולל בעורם של חיות אקזוטיות ונדירות, כגון: נחש, קרוקודיל, יען, איגואנה ועוד, ויצרו תיקים, ארנקים וחגורות, וכמובן גם נעליים איכותיות מעורות אלה.

העור זמין בכול עת: יתרונו הגדול של העור, בעיקר זה של פרות, כבשים ועיזים בהשוואה לחומרי גלם תעשייתיים אחרים, כמו בד למשל הוא בכך שהעור הינו תוצר לוואי קבוע של שחיטת חיות למאכל, ולכן הוא זמין תמיד וניתן לשימוש בתעשיות רבות, ואילו את הבד יש לייצר במיוחד. את העור הגולמי ניתן לעבד לרמות גימור שונות, לחתוך ולצבוע אותו וליצור ממנו חומר בעוביים שונים. מקובלות בעולם מספר שיטות להפיכת העור לראוי לשימוש ארוך טווח, ביניהן עיבוד צמחי, עיבוד עם כרום, עיבוד מינראלי ועיבוד בעזרת שמן. לפני העיבוד, עובר העור הגולמי תהליך של המלחה המסייע לניכוי העור משאריות של פרווה ודם, ומאפשר להכין אותו להיות חומר עמיד לאורך שנים רבות.

העור משמש ליצירת מוצרים רבים, ביניהם:

• מזוודות, תיקים וארנקים
• כובעים, כיסויי ראש, חגורות וכפפות
• מעילים וז'אקטים, מכנסיים ושמלות
• נעליים, מגפיים וסנדלים
• ריפוד לכיסאות, ספות וכורסאות
• כיסויים, ווילונות, שטיחים ואהילים
• כריכת ספרים ויומנים ועטיפת קופסאות
• פיסול ויצירת פריטים דקורטיביים
• כלף לכתיבת תכנים דתיים
• תכשיטים בעיצוב מסורתי ומודרני
• אוכפים, רתמות ואביזרי רכיבה
• כדורי משחק – כדורגל, כדורסל, רוגבי וכו'

שילוב חומרי גלם בתכשיטים: בעת הקדומה השתמש האדם בשלושה סוגי חומרי גלם עיקריים ליצירת תכשיטים: אבנים שונות, עצים ועור. במקומות שונים, בעיקר בקרבת הים שימשו גם צדפים שנמצאו על החוף כחומר גלם נפוץ לתכשיטים. מאוחר יותר, עם גילוי מתכות שונות ע"י האדם ופיתוח היכולת להתיך ולעצב אותן, ביניהן נחושת, כסף וזהב, וכן של אבנים צבעוניות חצי יקרות, כגון: רובי, אמרלד, ספיר, אמאטיס, ג'ייד, טורקיז ועוד, שילב אותם האדם בעיצוב התכשיטים ויצר פריטים מרהיבים ויקרים מאוד. בתוך תהליך זה הלך ופחת השימוש באבן פשוטה ובעץ ליצירת תכשיטים, אך השימוש המתוחכם בעור נשאר כפי שהיה ויצר שילובים מדהימים בין החומר הרך והגמיש עם חומרים ומינרלים קשים ומבריקים.

לעור צורות רבות: מרקם העור בתכשיטים יכול להיות חלק או מחוספס בהתאם לצורך, אולם בדרך כלל הוא מעובד כך שיהיה נעים למגע עם עור האדם. העור זמין כיריעה רחבה או כחוט ברוחבים ועוביים שונים, בדרך כלל משתמשים בחוט עגול או שטוח בעובי החל מ-1 מ"מ, וכן גם במספר חוטים קלועים ביחד כצמה.