הדברים לא ממש חדשים, אך הכתבה בהמשך (הארץ "איך אוטיסטים רואים את העולם?" (18.4.12) ג'ונה לרר), גרמה לי להרגיש, לחוש, לגעת בדברים, לתרגם אותם לשפת המציאות שלי, ולעוד אסימון ליפול.
נזכרתי בסרטה של "ליטל קישה" (העליתי אותו אצלי, כאן) בו היא מדברת בין היתר גם על אנשים שונים, על סוג זה ואחרים, כשלפי השקפתה המיוחדת הם אלה שבאו ללמד את העולם אהבת אמת, ובתערוכת ציורי אוטיסטים של אלו"ט בה התאהבתי נואשות באחד הציורים. האדם שהתחרה בי עליו זכה וקנה אותו,
בה פגשתי גם את הבחור שצייר אותו. עד היום אינני שוכחת את הציור ההוא, איזה עושר של דמיון צורות וצבעים, מהמם.
חשבתי לעצמי שכפי שכתוב הם רואים את העולם, כפי שאנו לא ראינו וחווינו מעולם, שדברים מסוימים הם חווים בצורה חזקה ועמוקה מאתנו, כמו אור, קול וכדומה, ולכן בהחלט יכול להיות שהם רואים דברים שאיננו רואים, רואים אותם שונה לגמרי, וחשים ומרגישים דברים שונה.
מי קבע שצריך לראות את העולם בצורה מסוימת - שכפי שאנו רואים אותו זו הדרך הנכונה לראותו?
כמובן ושוב כתמיד ה"נורמלי" מוגדר לפי הרוב.
עלה על דעתי, שיכול להיות, שיש מצב כזה שאנו פשוט מפסידים הרבה.
ידוע הרי למשל שבעלי חיים יש להם חושים אחדים מפותחים בהרבה מאתנו ולכן הם חשים בדברים שאנו לא, חשים בהם קודם, וחשים אחרת. (שמיעה חדה יותר, תחושה מקדימה לרעידת אדמה, ועוד), יש להם גם אינטואיציות שונות, והעולם הזה פשוט מרתק. כל כך חבל שהם לא יכולים יותר לשתף אותנו בו.
ואם מדברים על האנשים המיוחדים הללו, שיש להם מסתבר עולם שלם וכישרונות משל עצמם, הספציפיים להם, אולי הגיע הזמן שנפסיק בכלל לחשוב שהדרך שבה הורגלנו לראות את הדברים היא הדרך היחידה, ואולי גם הנכונה, ולהבין שאפשר לראות את הדברים בצורה שונה, להרגיש שונה.
ואין המדובר רק על חריגים בבני האדם.....
מתוך הכתבה כמה נקודות למחשבה:
"אוטיזם אינה מחלה אלא דרך נוספת להיות אנושי. שיחה עם החוקר והסופר סטיב סילברמן עוזרת לנו להבין את האופן המקורי שבו אוטיסטים מסתכלים על העולם"
"אחד מהסודות הגדולים של החיים על הקשת הוא עד כמה יכולים מבוגרים אוטיסטים להיות שנונים ומשעשעים. האנס אספרגר, אחד משני החוקרים שגילו בנפרד את האוטיזם בשנות ה-40, ציין עד כמה אוטיסטים אוהבים חידודי לשון."
” אבל בסביבה רגועה ובלי לחץ. באמת, מדובר בתרבות בפני עצמה, עם מסורות משלה. לדוגמה, במקום למחוא כפיים אחרי הרצאה, החבר'ה ב"אוטריט" מרימים ידיהם באוויר ומנופפים בהן. זוהי דרך נפלאה להביע הערכה בלי ליצור פרץ של רעש"
"החוקרים גילו כי האוטיזם מעניק ללוקים בו יתרון בעיבוד מידע רב בזמן מועט. בניגוד לתפיסה המקובלת, יכולת הריכוז של האוטיסטים התגלתה כעמידה בפני הפרעות והסחות דעת כגון רעשים חיצוניים".
מ"הארץ" על ד"ר טמפל גרנדין, ד"ר טמפל גרנדין, החוקרת שלימדה את בני האדם מה חיות חושבות, ולמדה מהחיות איך בני אדם מרגישים
תערוכה אחת מרבות של אמנים אוטיסטים
איש הגשם דסטין הופמן
את הפוסט כולל לינקים פעילים וידאו ותמונות ניתן לראות בבלוג שלינק בחתימה אישית שלי
התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/ bonbonyetta@walla.co.il
