מי שבחר להתבונן, להבחין ולהבין, בחר להתמודד ולשנות. מי שבחר לא לראות, החמיץ את ההזדמנות עד לפעם הבאה שתיקרא על דרכו. התמודדות עם אלמנטים אלה - חשיבה, רגש ובעיקר פחד - אינה קלה גם לאלה שהבחינו והבינו, לא כל שכן לאלה שבחרו להמשיך בעצימת עיניים. כך או כך 2007 הגיעה לסיומה, לא לפני שבאקורד הסיום שלה היא סוחטת כל טיפת זיעה מאלה שחוו את "נחת זרועה" ומצויים חסרי נשימה במטרים האחרונים לפני קו הסיום של המרתון הזה.
להבדיל, 2008 מביאה את הפן הפרקטי, יישומי. היא מביאה את אפשרויות המימוש של כל מה ששונה והשתנה ברמה התיאורטית. ניתן לומר כי במידה מסוימת "מי שטרח בערב שבת... יאכל בשבת". במידה מסוימת משום שאין השנה הזו בחזקת "מתנה" או "קציר" של מה שנזרע. היא מגלמת בחובה לא מעט התמודדויות ושינויים כהמשך ישיר של השנה הקודמת. ברור כי השלמת הפן היישומי במסכת השינויים וההתמודדויות יביא איתו את שלב ה"מתנה" או ה"קציר". אך תחילה יש ליישם את אשר הובן, תוכנן, נאמר והוצהר. יישום משמעו להוציא אל הפועל, להוציא אל הפועל אינו פשוט יותר מלהבין ולתכנן, להפך לרוב קשה יותר. הפתגם "Old habits die hard" - הרגלים ישנים מתים בקושי - אינו מקרי.
2008 מביאה את האפשרות לבחון את תהליכי העשייה שלנו, את ההרגלים ואת התייחסותנו לחומר, להישגיות ובמידה רבה להשוואתיות הבלתי פוסקת של "מה ששלי" מול "מה ששלו". הוא טומן בחובו את מלכודת "מבחן התוצאה". כן זו מלכודת משום שלתוצאה אין כל משמעות, לפחות לא בראיית הבריאה. המשמעות היחידה הקיימת היא בדרך, משום שבבחירת הדרך קיימים כל היבטי הלימוד וההתפתחות. תוצאה אינה אלה מציאות רגעית שמבחנה הוא סובייקטיבי וזמני לחלוטין. שנה אשר תכליתה פרקטית, יישומית והישגית יכולה בנקל להטעות ולהוביל להבנה שגויה כי החשיבות מצויה בתוצאה או במה שהושג בפועל. למעשה ההישג האמיתי נעוץ בשינוי, שינוי ההרגלים ושינוי הדרך. שינוי שבסופו של דבר יתבטא, ללא ספק, גם בתוצאה מסוימת, תוצאה שעשויה להעלות חיוך במידה ונבחרה הדרך הנאותה, או עלולה להזיל דמעה במידה והדרך נשארה כשהייתה - חסרת חשיבות בדרך להישג כזה או אחר.
התבוננות קצרה במיקומי הכוכבים הרחוקים - תקופתיים - תגלה כי פלוטו עומד לעזוב את קשת הפילוסופי והתיאורטי ולעבור לגדי המעשי, ההישגי והמעמדי. שבתאי מצוי מזה זמן בבתולה, המעניין בה הוא בעובדה שהיא גם תיאורטית וגם מעשית, אומנם היא פחות החלטית אך משהחליטה היא יעילה ומעשית. נפטון ואורנוס מצויים בשני צידי המתרס, נפטון בדלי מביא את הבנת השינוי, ההתחדשות והמהפכנות, ולעומתו אורנוס בתחומי דגים משאיר גם את הרגש בתמונה.
אנסה לצייר את תמונת 2008 מזווית מעט שונה:
ליבת השנה מכילה את האפשרות ליצור מתוך הבנה - הבנה יוצרת, מחד אך בעת ובעונה אחת היא מכילה את הפיתוי שבהישגיות החומרית והמעמדית שאין בינם לבין הבנה מאומה. תישאל, בוודאי, השאלה; מה רע בהישגיות חומרית ומעמדית? אין בכך כל רע אך גם טוב אין. משום שהשאלה בוחנת, שוב, תוצאה מסוימת ולא בכך מדובר. הבנה יוצרת היא תהליך ולא תוצאה, היא למידה ולא הישג, היא התפתחות ולא מעמד.
מאחר והליבה הזו מופיעה כחומר גלם שההבנה של מהותו היא זו שתיצור את האפשרויות הטמונות בו, הרי שחשיבות לא קטנה קיימת לדרך בה נראה ונבין את אותו חומר גלם שבידינו. כבר חזרתי וציינתי, כאן, מספר פעמים כי החשיבות מצויה בדרך ולא בתוצאה, מכאן שגם הבנת חומר הגלם ראוי שתהיה מנקודת מבט של דרך ולא של תוצאה. ההבדל עצום, לקיחת חומר הגלם הזה לכיוון של תוצאה / הישג חומרי מעמדי יוביל להמשך התבוססות בשלולית המרדף אחר ה"עוד" ואילו בחירה ב"דרך" כנקודת מוצא תוביל ליכולת להתבונן ולראות את הדברים ממעוף הציפור. לא רק לראות אלא גם להשיג את ההישג האולטימטיבי, את השחרור מהכבלים.
תכליתה של שנה זו נעוץ באפשרות העומדת בפני כל אדם כפרט ובפני החברה ככלל ליצור שינוי מהותי ומשמעותי בכל הנוגע ליישום ולמימוש של העומד בבסיס ההוויה. כמדינה וכחברה יש לא מעט נושאים המבקשים שינוי עקרוני ומהותי באופן בו אנו מתנהלים ובאופן בו אנו יוצרים ופועלים. כאינדיבידואלים, אין כלל ספק, כי לכל אחד יש את המקומות בהם השינוי וההתפתחות מתבקשים ואף נוקשים בדלת.
כאמור ההישג האולטימטיבי, ברמת החברה יהיה להשתחרר מהכבלים של הסיאוב החומרי שהביא אותנו לכדי מציאות עגומה זו של פערים חברתיים, מצוקה כלכלית קשה, חוסר שקט וחוסר אמון ציבורי במנהיגות ובדרכה, אך בעיקר בדרך בה אנו הולכים ולאן היא מובילה. ברמה הפרטנית יהיה זה השחרור מכבלי החומרנות חסרת הגבולות שאינה יודעת שובע ושהישגה היחיד הוא איבוד ערכים ואיבוד היכולת להפריד בין טפל ועיקר. שחרור מהרדיפה הבלתי פוסקת אחר עוד, להיות כמו..., להשיג את..., ולשכוח את העיקר - להיות בני אנוש בעלי תרבות וערכים.
2008 היא שנה של אפשרויות. אפשרויות, כידוע, מופיעות בשני הקטבים - אפשרות לפריחה וצמיחה ובמקביל אפשרות לשקיעה וסיאוב. כמו תמיד הבחירה בידינו, כל אדם לעצמו וביחד כחברה. זו שנה של יצירה והשאלה, כמובן, מה ניצור - את אותו דבר או שמא נשכיל ליצור משהו חדש.
באהבה רבה
רובי
