הצורך הבסיסי של האדם הוא לדעת שהוא ראוי לאהבה ואוהבים אותו. כאשר אנשים סובלים מדימוי עצמי נמוך, הם אינם בטוחים בעצמם ולעיתים אף שואלים את עצמם כמה אוהבים אותם באמת,מחפשים נואשות אחר חיזוקים שהם אכן ראויים לאהבה ו"הוכחות" תמידיות לאהבה או לאי אהבה ?תוך מתן פרשנות "מגוונת" להתנהגות והתייחסות הסביבה הקרובה.
אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים להיות בעלי "קשרים" באיכות נמוכה יותר מאשר אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה. מערכות היחסים שלהם מאופיינות בפחות אהבה ואמון ויותר קונפליקטים ואמביוולנטיות. הם נוטים למערכות קשרים פחות יציבות (פרידות בתדירות גבוהה יותר). הערכה עצמית נמוכה עלולה להרעיל מערכות יחסים. אנשים שאינם מרגישים מושכים או מעניינים מקרינים זאת, בתוך מערכת היחסים.
בסידרה מעניינת של מחקרים שנערכו על ידי מורי, הולמס ומקדונלד (1998) אשר הגיעו מתחום הפסיכולוגיה, בדקו את נושא הערך העצמי והשפעתו על הקשרים הבינאישיים והאישיים ומצאו שאין זה משנה מה היא הערכה העצמית של האדם, הוא נוטה להניח שאחרים רואים אותו באופן דומה לדרך בה הוא רואה את עצמו. לדוגמא: אם אדם חושב שהוא חם, מושך, חכם, מצחיק, נראה טוב וכו'?סביר להניח כי גם אנשים אחרים רואים אותו באותו האופן. עוד מצאו החוקרים, שאנשים עם ערך עצמי גבוה מאמינים כי כאשר הם פוגשים אנשים חדשים, האנשים החדשים יאהבו אותם כפי שאוהבים אותם אלה המכירים אותם ואוהבים אותם מזמן. כלומר, הם ימצאו חן בעיני רוב האנשים שיש והיה להם קשר בעבר בהווה וגם בעתיד.
לעומתם אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה, מטבע הדברים, נוטים להיות פחות בטוחים שהאחרים רואים אותם באור חיובי. יש להם ספק אם אנשים חדשים שהם מכירים יאהבו אותם ויותר מכך, הם בספק אם האנשים שהם מכירים ובקשר איתם ימשיכו לאהוב/לקבל/לרצות ולהמשיך בקשר איתם. הם נותנים פרשנות שלילית למצבים בינאישיים וחברתיים, אשר מחזקות את תפיסת העצמי שלהם. לעיתים מדובר באנשים המאופיינים בתגובות חשדניות, תוקפניות, חרדתיות, דכאוניות ציניות ו/או בהתנהגות הימנעותית, התבודדות והסתגרות- פעילויותיהםהחברתיות ובנאישיות מצומצמות משום החשש מפני התנסויות חדשות ואי רצון להרגיש רגשות קשים ולא נעימים.
חשוב לציין כי רוב האנשים עם "הערכה עצמית נמוכה", לא רואים עצמם באופן עקבי ככאלה, הם נעים ונדים בין תחושות ערך לחוסר ערך. לדוגמא: אדם יכול להיות בטוח בעצמו בתחום העבודה אך לא ביחסים זוגיים או ביחסים בינאישיים. רוב האנשים עם ערך עצמי נמוך הם כנראה יותר כאלה שניתן לתאר אותם בעלי "הערכה עצמית משתנה". הערך העצמי יכול להיות תלוי ומושפע ממצב רוח ביום מסויים או חוויה שהייתה בזמן מסויים.
יש לזכור שאנו מתייחסים לאחרים כהשלכה לאיך אנו חושבים שחושבים עלינו, לפרשנות שאנו נותנים להתנהגויות של האחר. אם אנו מאמינים שמישהו אוהב אותנו, אנו מתייחסים אליו אחרת מאשר אם אנו מאמינים שלא אוהבים, מעריכים ומכבדים אותנו. לכן, קשה לאנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה, להאמין שאוהבים ומקבלים אותם ללא תנאי. הם נוטים להימנע מקשר מחייב, פגיעים בתוך הקשר ומפתחים התנהגויות אשר באות לבדוק עד כמה בן הזוג אוהב אותם ומקבל אותם. אנשים עם ערך עצמי נמוך, מפתחים סוג של "שליטה" במערכת היחסים. הם צריכים לשלוט על המצב, על הסביבה ועל בן הזוג, משום שהם לא סומכים על כך שאוהבים אותם מספיק וחיים בפחד וחשש מנטישה. הבעיה העיקרית היא שהם מרוכזים בעצמם, מאוד רגישים, הגנתיים עם האחרים מאשימים ומשליכים עליהם את תחושותיהם הקשות. עם תחושות כאלה קשה לבנות מערכת יחסים בריאה וטובה.
יחד עם זאת, מערכות יחסים עשויות לתרום ולהעצים את תחושת הערך העצמי. כאשר אדם נמצא במערכת יחסים טובה ומשמעותית, הדבר עשוי להעצים את הערך העצמי ברוב התחומים ו/או במישורים ספציפיים. לדוגמא: אם בן הזוג שלך מוצא אותך ובך תכונות נפלאות יש להניח שעם הזמן תתחיל להאמין שאתה מה שבן הזוג רואה בך. כלומר, אתה מתחיל לראות עצמך באופן פחות שלילי וביקורתי וראוי יותר לאהבה ולהערכה.
מאידך, הבעיה העיקרית של אנשים עם הערכה עצמית נמוכה, היא שהם מתקשים לקבל ולהבין את נקודת המבט של בן הזוג. משמעות הדבר הינה שאנשים הצריכים לשפר את הערך העצמי שלהם, בדרך כלל מתקשים להפנים את הראיה החיובית של הסביבה התומכת והאוהבת אותם.
אנשים רבים הסובלים מדימוי עצמי נמוך, לא זכו בילדותם לתמיכה והדרכה בפיתוח מיומנויות חברתיות ויכולות תקשורת טובות. בסיטואציות חברתיות הם ימצאו את עצמם חסרי מילים, שותקים ו"משותקים". כאשר אין ולא היה מי שיקנה להם ערך עצמי, אנשים יפתחו חשש ופחד מלומר משהו, שמא אמרו דבר שאינו ראוי או ראוי לצחוק, לזלזול ולגיחוך ?ירגישו עצמם מושפלים. הערכה עצמית נמוכה הינה מחסום בפני התפתחות וצמיחה אישית ובינאישית. התחושה שאנחנו לא מספיק טובים, מנתקת אותנו מהיכולות האובייקטיביות שלנו ומחברת למאפייני התנהגות וחשיבה שליליים.
לסכום: להערכה העצמית שלנו יש השפעה ישירה על מערכות היחסים שלנו. כדי למלא את החלל הרגשי, אנו פונים לעולם לקבלת אישור תמידי על קיומנו. This behavior illuminates the source of all negative emotions and interpersonal conflicts. התנהגות זו היא מקור לרגשות השליליים ולקשיים האישיים והבינאישיים. הערך העצמי שלנו תלויה אפוא בדעתם של אחרים עלינו,מצבהטומן בחובו סכנה משום שאנו ניזונים מהאחרים בעיקר. הדבר דומה כוס בלי תחתית שברגע שאין משוב ותשומת לב מידיים, מרגישים ריקים וצמאים כמו לפני רגע. כן, יש רגעים של סיפוק חולף, אבל בסופו של דבר המיכל נשאר ריק. תחושה בריאה של הערכה עצמית מעניקה לנו את היכולת גם לתת ולא רק לקבל.
במטרה לשפר את הדימוי העצמי, על האדם להגיע להכרה ולהבין את דפוסי החשיבה, ההתנהגות וההשלכות שיש לכך על מערכות היחסים ועל חייו בכלל. ללא תובנה זו האדם ימשיך את דפוס ההתנהגות שלו בהתייחס לאחרים, ולא יבין למה הסביבה מגיבה אליו כפי שמגיבה. אנשים שבויים בתוך עצמם ובתוך הדימוי העצמי שלהם, אם הם אינם בוחרים לערוך שינוי שישנה את תפיסתם את עצמם ואת ראיית העולם שלהם. עלינו להבין שאיננו יכולים לשנות את העבר שלנו, אבל אנחנו יכולים לקחת אחריות על ההווה שלנו ולערוך שינויים בתפיסה העצמית ובפרשנות שלנו את העולם.
ידוע כי לרגשות חיוביים יש יכולת מיוחדת להרחיב ולבנות משאבים חברתיים, רגשיים ופסיכולוגיים. אף פעם לא מאוחר מידי לבנות מחדש את הבניין.
חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית קלינית-מדריכה MSW. בעלת קליניקה פרטית במרכז הארץ. עובדת עם יחידים זוגות ומשפחות, הנחיית קבוצות, הדרכת הסטודנטים והדרכת עובדים סוציאליים. נסיון רב במסגרת שרותי בריאות הנפש הציבוריים.
פייסבוק: https://www.facebook.com/havaosMSW
אתר: טיפול פרטני (אישי), זוגי ומשפחתי | טיפול זוגי במרכז הארץ