ביום 3 במאי 2012, ניתנה בביהמ"ש העליון הלכת נח'אש (ע"א 1617/10) ("המשיבים"). פסק הדין דן בשאלה האם אלמן שנישא מחדש לאחר מות אשתו, נותר "קרוב" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, לאחיה של אשתו המנוחה, לצורך קבלת פטור ממס שבח מכוח סעיף 62(א) לחוק.
עובדות המקרה: חוסיין היה נשוי לזוהרה. מוסטפא הוא אחיה של זוהרה. בשנת 1985 נפטרה זוהרה ובשנת 1990 נישא חוסיין בשנית. ב- 1991 רכשו מוסטפא וחוסיין קרקע בשפרעם (לאחר מותה של זוהרה ונישואיו בשנית של חוסיין) ובשנת 2008 העביר מוסטפא את הקרקע במתנה ללא תמורה לחוסיין. המשיבים הצהירו למערער כי העברת הקרקע נעשתה כמתנה לקרוב הפטורה ממס שבח ע"פ סעיף 62(א) לחוק וזכאית למס רכישה מופחת (1/3), מכוח תקנה 20 לתקנות. מנהל מיסוי מקרקעין טען כי הקרבה בין הצדדים אינה עונה על הגדרת "קרוב", לא על פי החוק ולא ע"פ התקנות.
ועדת הערר דחתה את הערר בכל הנוגע להנחה במס רכישה כיוון שקבעה כי הגדרת "קרוב" בתקנות צרה מלהכיל את הקרבה בין המשיבים. על החלטה זו לא ערערו המשיבים.
בעניין מס שבח, קבלה הוועדה את עמדת המערערים, ועל כך הגיש המנהל ערעור לביהמ"ש העליון. נדגיש כי לא היתה מחלוקת כי מתקיימת קרבה (כהגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין) בין הגיסים לאחר פטירת האשה, (והדבר מצויין בהוראה מקצועית של רשות המיסים מיום 5.11.1965), ובלשון ביהמ"ש:
" בנקודה זו מסכימים הצדדים כי כל עוד לא נישא מחדש בן הזוג שבחיים, הפטור האמור חל גם עליו, קרי בן- זוג יכול גם שיהא מי שאינו בן החיים."
המחלוקת עולה כאשר האלמן נישא בשנית.ביהמ"ש קובע ברוב דעות (דעתה של כב' השופטת ארבל לא התקבלה על דעתם של השופטים נאור ועמית) כי הקרבה בין הגיסים אינה ניתקת גם עת נישא האלמן בשנית. וקובעת כב' השופטת נאור:
"...מבחינת לשון החוק אין כל תמיכה לעמדת המדינה המבחינה בין אלמן לבין אלמן שנישא מחדש. אם הראשון הוא "קרוב" של אח האישה שנפטרה לא ברור מבחינת הלשון מדוע השני לא יהיה "קרוב" גם כן. כך הוא גם מבחינת תכלית החקיקה..
... ועל כל הנימוקים המשפטיים אוסיף, בקצרה, כי להשקפתי גיס שהתאלמן נותר גיס ולכך מסכימה המדינה, אלא שלהשקפתי כך הוא גם גיס שהתאלמן ונישא מחדש. קשריו המשפחתיים עם משפחת אשתו המנוחה אינם ניתקים עקב נישואיו מחדש.."
לדעתה של כב' השופטת נאור, בשונה מדעתה של כב' השופטת ארבל, כאשר ביקש המחוקק להבחין בין אלמן לאלמן שנישא בשנית הוא קבע זאת מפורשות: בעניין הזכות לקצבה, הן בחוק ביטוח לאומי, והן בחוק שירות המדינה (גמלאות).
עוד קובע ביהמ"ש כי בנסיבות העניין, בו הועברה הקרקע ללא תמורה וניתן פטור ע"י המחוקק, כי אם כי קיים ספק לגבי היקף תחולתו, יפורש החוק לטובת הנישום, תוך החלה רחבה של הפטור.
לפסיקה זו של ביהמ"ש העליון השלכות רוחב בנושאים שונים שתוצאתן ל"טובת" או "לרעת" הנישום, תלויה במקרה. ביהמ"ש קובע כי לאלמן יישמר הקשר המשפחתי למשפחת הנפטרת (הוריה, אחיה, אחיותיה) לתמיד, גם אם נישא בשנית. למשל:
• לעניין קביעת "בעל מניות מהותי" בסעיף 88 לפקודה.
• שני הגיסים (לשעבר) יוכלו להיות בעלי מניות בחברה משפחתית לפי סעיף 64א לפקודה.
• לעניין קביעת חברה כחנ"ז או כחמי"ז, ועוד.
נכתב ע"י רו"ח רונית בר