ירידה מהרכב האם מהווה תאונת דרכים 

ירידה מהרכב – האם מהווה תאונת דרכים ?

ס' 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר שימוש ברכב בזו הלשון : "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו, או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות התדרדרות או התהפכות של הרכב, או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה שלא תוך כדי טיפולו של אדם במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד" ברע"א 8061/95 עוזר יצחק נ. אררט חב' לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ (3) 532 קבע השופט ברק כי "לשם מענה על השאלה אם ארוע מסויים עונה על הגדרת תאונת דרכים, בחוק הפיצויים, יש לעבור שלושה שלבים :בשלב הראשון על השופט לקבוע אם המאורע שלפניו נופל לגדרה של ההגדרה הבסיסית , במסגרת של זה עליו היה לבחון אם היה במעורע שלפניו "שימוש" ואם המאורע נגרם על ידי "רכב" לאמור בשלב זה על השופט לבחון התקיימותם של שבעת המרכיבים הבאים של ההגדרה הבסיסית: 1. מאורע 2. נגרם 3. לאדם נזק גוף 4. עקב 5. שימוש 6. רכב מנועי 7. למטרות תחבורה, בשל זה מוטל הנטל על הטוען לקיומה של תאונת דרכים , אם אחד מהמרכיבים האלו אינו מתקיים ואין זה משנה מי מהם אינו מתקיים, משמע המקרה אינו נופל בגדר תאונת דרכים"

כניסה וירידה מהרכב.

פעולה של עלייה לרכב או ירידה ממנו היא אחד משימושי הלוואי התעבורתית שיוצר השימוש ברכב, בכדי שפעולה זו תיכנס להגדרת "השימוש ברכב" נדרש, כי היא תהא קשורה בעשיית שימוש ברכב למטרה תעבורתית, מכלל ה"הן" ניתן להבין את "הלאו" לא כל פגיעה בתאונה בעת עליה וירידה מהרכב תחשב לתאונת דרכים, כדי שפעולות אלו יחסו תחת ההגדרה , יש צורך לבחון את מטרת העליה/ירידה מהרכב.

רע"א 8546/96 פדידה יחיאל נ. סהר ואח', פ"ד נא (3) 825, 829; רע"א 8061/95 עוזר נ. אררט חב' לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ (3) 532.

בפס"ד עוזר התייחס כב' הנשיא ברק למהותו של השימוש ברכב ולדרישה הבסיסית שהשימוש יהא למטרות תחבורה, באמרו "עלינו להתאים את מהותם של השימושים העיקריים ושימושי הלואי, לפרטי ההגדרה של הדיבור "שימוש" ולמבחן התחבורתי העומד ביסוד ההגדרה הבסיסית , בדרך זו נוכל לקיים את האחדות וההרמוניה החקיקתית הנדרשת בפרשנות תכליתית ראוייה".

ת"א – ע"פ 1587/99 קיסלביץ רעיסה נ' מוחמד מוסטפא ואח' תק של 2002 (1) 10, כב' השופט ארבל מציע לבחון את מטרת הירידה מהרכב על פי השימוש שנעשה קודם לירידה, באומרו "למעשה בסיומה של כל עלייה לרכב ולאחר השימוש שנעשה בו, מתבצעת פעולה של ירידה, לכל פעולת ירידה מטרה משלה, האחד רוצה לירד על מנת להכנס לביתו, שני על מנת לגשת למשרדו, וכך הלאה, אמור מעתה כי לכל ירידה מכלי רכב מנועי מטרה משלה, מטרה זו אינה מטרה תחבורתית הגם שהינה יכולה להוות עדיין חלק מרצף השימוש התחבורתי"

משמע : לא כל ירידה מהרכב מהווה שימוש ברכב, ומשכך, לא כל ירידה מהרכב מהווה תאונת דרכים.

סעו בזהירות !

צביה חן, עו"ד .