עסקים משפחתיים - לפעמים הגשר הוא רגש 

יש לעיתים מצבים בהם המגשר נזקק למעין מנוף קסמים שיתניע תהליך שלום בעסק המשפחתי או יחלץ אותו מתקיעות חמורה. ברגעים שכאלה הכל תלוי על בלימה. לפעמים, הבזק אינטואיציה ואמירה רבת השראה של המגשר הם שעושים את ההבדל ומובילים את הצדדים לנקודת מבט חדשה המקימה גשר ביניהם.  

                                                           *** 

שלום, שמי יורם. אני שותף עם אחי הבכור בעסק משפחתי. אנחנו זקוקים לעזרתך...

כך אמר הקול מעבר לקו הטלפון. היה בקולו הסדוק של יורם משהו המשדר פגיעות ומצוקה. הייתה בקולו גם רכות שובת לב. לא היה ספק שהאיש נסער והוא זקוק לתמיכה והכוונה.

אשתדל לעזור אם אוכל. איך הגעת אלי -   

דרך האינטרנט. קראתי כמה מאמרים שלך על הגישור בעסקים משפחתיים והתרשמתי מאוד מהכתיבה שלך.

תודה. איך אוכל לעזור לך ?

אחי רוצה לבצע מהלך עסקי די משמעותי וכבר שלח על כך מזכר למנכ"ל החברה וזימן את כל בני המשפחה ואת כל עובדי החברה לטקס הכרזה והרמת כוסית שייערך ביום חמישי בבוקר. אחי ידע שאני לא מסכים אבל בכ"ז שלח את המזכר הזה. אני נקרע ...  

אז מה עשית ?

שוחחתי איתו והצעתי שנזמין מיד מומחה לעסקים משפחתיים לגשר בינינו. הוא רק בקושי הסכים. תוכל לבוא אלינו מחר ?

אוכל להגיע רק ביום רביעי בשעות אחרי הצהריים המאוחרות.

מה אעשה עד אז ?

אתה רוצה ליצור משבר ?

לא.

אז בבקשה תמתין עד שניפגש.

ביום רביעי בשעות אחרי הצהריים המאוחרות הגיע המגשר למשרדי החברה אי שם בצפון הארץ. לאחר שהחנה את מכוניתו במגרש החניה הענקי הוא עשה דרכו אל בניין גבוה מאוד, עבר שער חשמלי וכמה מסכי טלוויזיה במעגל סגור עד שנפתחה בפניו בזמזום חרישי דלת הכניסה למשרדי ההנהלה. הוא הגיע לדלפק קבלה מפואר. מאחרי הדלפק ישבה בדממה פקידה חביבה ומולה השתרעו שני מסדרונות ארוכים ובהם משרדים שנראו ברובם שוממים. פקידת הדלפק כנראה ידעה שנקבעה למגשר פגישה עם האחים השותפים כי ניכר היה בהתנהגותה שהיא ממתינה לבואו. היא הכניסה אותו ללא דיחוי לחדר הישיבות של החברה.

תשתה משהו ?

כוס מים, תודה.

הפקידה יצאה מיד והותירה את המגשר לבדו. חדר הישיבות היה גדול ומרוהט בקפידה ובפשטות רבה. קירותיו סוידו בצבע קרם בהיר מאוד ושטיח ירקרק, עבה, ריפד את הרצפה מקיר לקיר. במרכז החדר המלבני עמד שולחן אובאלי גדול למדי מעץ כבד, בגוון מהגוני, וסביבו כ 12 כורסאות עור מהודרות בצבע חום כהה. הפקידה חזרה לחדר והציבה בראש השולחן קנקן מים גדול ולצידו מספר כוסות ויצאה מיד. על הקיר האחד של החדר היה תלוי מסך ובצידו הנגדי של החדר ניצב מקרן ולידו מחשב נייד. באחת מפינות החדר עמד עציץ חרס ענקי ובו שיח גבוה עם עלים גדולים ובשרניים ופרחים כחולים קטנטנים. לצידו של עציץ החרס הייתה גומחה גדולה בקיר ששימשה פינת קפה ומשקאות קלים. אור בין הערביים הכתום חדר מבעד לחלונות ושטף את חדר הישיבות המשקיף אל נוף הררי קסום.

המגשר התיישב בכסא שבמרכז השולחן הענק. מבטו נפל מיד על תמונה שהייתה תלויה על הקיר שמולו וממנה ניבטה דמותו של גבר ואז נפתחה הדלת... 

לחדר נכנסו בזה אחר זה שני גברים צנומים וגבוהים למדי, לבושים מכנסי חאקי בסגנון ספורט אלגנט, חולצות לבנות פתוחות צווארון ועל ראשיהם כיפות סרוגות כהות שגודלן כגודל אגרוף, כאילו נדברו להופיע למפגש איתו בתלבושת אחידה. האחד נראה כבן 55 והשני כבן 60.

שלום, אני יורם.

שלום, אני יפתח.

יורם הצעיר הושיט את ידו ראשון אל המגשר שקם לקראתם ולחץ את ידו בחמימות רבה. יפתח אחיו הביט במגשר במבט קפוא ולחץ את ידו לחיצה קצרה ותקיפה כמי שאומר "אין לי ברירה והייתי מעדיף שנגמור עם זה מהר".

האחים התיישבו, יורם בראש השולחן ויפתח לצידו. המגשר התיישב מולם.

יורם לקח לידיו את קנקן המים ומזג לעצמו באיטיות רבה חצי כוס מים והניח אותה לצידו. אז פתח בדבריו והבהיר את המצב הקשה שנוצר בינו לבין אחיו. קולו היה עצור ואף נשבר קלות מספר פעמים. בדקדקנות רבה גולל בפני המגשר את תולדות החברה ואת הישגיה עד לרגע פרוץ המחלוקת עם אחיו, שותפו לעסק. הוא נראה כמי שעושה מאמץ כביר לגייס את כוחות הנפש הדרושים. בתום דבריו לגם לגימה אחת מהמים שמזג לעצמו וכחכח בגרונו, מבקש לשקם את קולו שנשבר. אז תלה את עיניו באחיו, ממתין בדריכות למוצא פיו.

יפתח החל בדבריו, כמעט לוחש, שוקל ומודד כל מילה, נזהר פן ילהיט את האווירה ואמר עד כמה הוא כאוב ומתוסכל מהסירוב של יורם. אחרי זה עשה אתנחתא והביט ביורם, בוחן כל נים בפניו. פניו של יורם היו חתומים. אז החל יפתח לספר כמה גדולה לדעתו ההזדמנות העסקית וכמה חמורה תהיה השפעת ההתנגדות של יורם על החברה והמשפחה כולה. הוא נשמע כמי שעלבון אדיר אצור בליבו. יורם החל להביט בתקרה כמחפש ישועה או כמי שמנסה לברוח מההאשמה הגלומה בדברי אחיו.

כשעה ארוכה בילה המגשר בהקשבה לגרסאותיהם המאלפות וסיפורם המרתק של שני האחים שהקימו עסק משגשג לתפארת. המתח היה רב והכאב מילא את החדר. האחים שמרו על איפוק, הקשיבו זה לזה ונזהרו מאוד בדבריהם אך נדמה היה שמעל השולחן כבר עמדה לה עננה גדולה ושחורה, כבדה ומאיימת. ואז .... נפלו עיני המגשר שוב ... על התמונה שעל הקיר.

האיש שבתמונה נראה מבוגר מאוד. הוא היה לבוש בחליפה מהודרת בצבע כחול כהה. עניבה פרחונית אדמדמה פיארה את חולצתו הבהירה, מטפחת תכולה הייתה תחובה בכיס מקטורנו ושיערו הלבן והשופע להפליא היה מסורק לאחור בקפידה רבה ובהק בלובנו. הוא ישב ליד שולחן גדול שעליו היה מונח מסמך כשבידו עט מוזהב. הוא נראה כמי שעומד לחתום על המסמך. עיניו נצצו וחיוכו היה רחב ושופע. על הקיר מאחריו היה תלוי שעון קיר עגול עם מחוגים גדולים וכסופים שהראה כמעט 12:00, על הקיר מתחת לשעון הייתה תלויה מפת הגלובוס במסגרת עץ דקה ומבריקה. במרכז השולחן, ממש לפני המסמך, עמד סידור פרחים מלבלב בשלל צבעים. התמונה נחה במסגרת עץ מפוארת שלא הותירה כל ספק לגבי חשיבותה ולגבי חשיבותו הרבה של האיש בה.

סקרנותו של המגשר התחדדה. הוא הרגיש שהגיע הזמן לקחת את הפיקוד  ...

מי האיש בתמונה ?

אבא ( ענה יורם מיד ).

הוא בחיים ?

כן. תודה לאל. ( השיבו שניהם יחדיו ).

הוא יודע על המחלוקת שפרצה ביניכם ? 

חס וחלילה ...  (  ענה יפתח ).

נדמה לי שאבא אומר לכם משהו ...

באמת ... ?!  ( אמר יורם בחיוך ספקני )

מה כוונתך - ( הפטיר יפתח בהשתוממות )

ציפייה גדולה עמדה אז באוויר. האווירה בחדר שהייתה כבדה מאוד הוקלה במעט. המגשר הרגיש שרוח טובה שורה עליו והוא החליט ללכת עם האינטואיציה שלו .... הוא הבין שאבא היה ללא ספק מחוץ למחלוקת והמחלוקת הזו ודאי אינה לרוחו. הוא החליט לרתום את דמותו של אבא הניבטת מהתמונה שעל הקיר לטובת השלום בין בניו.

הביטו באבא, הוא מביט בכם ... העיניים שלו והחיוך שלו משדרים תקווה ואמון ... השעה כמעט 12 אבל העולם כולו פרוש לפניכם... הפריחה העסקית בהישג יד והיא תהיה יפה ומלבלבת אם תדעו ללכת בשביל הזהב ולהגיע להסכמה ששניכם תוכלו לחתום עליה. נדמה לי שזה מה שאבא רוצה לומר לכם ממש ברגע זה. אתם יכולים לראות את זה ?

נפלה דממה שנמשכה דקה ארוכה ... האחים שנפעמו מפרשנותו של המגשר לתמונת אביהם הזקן נעצו חליפות את מבטיהם המשתאים במגשר ובתמונה שעל הקיר, תוך שהם בוחנים בה כל פרט. יורם הליט את פניו בשתי ידיו כמבקש להסתיר את עיניו שאיימו לדמוע. יפתח קם ממקומו, הניח ידו על כתפו של אחיו הצעיר והציע לו ממחטה. יורם נחנק והחל למלמל שברי מילים. יפתח שנראה נרגש מאוד פנה אל המגשר.

יד אלוהים הביאה אותך אלינו. אני מבטיח לך שנסדיר את העניין בדרכי שלום. אנחנו חייבים את זה לאבא, לעצמנו, למשפחה, לחברה ולכל העובדים. תעזור לנו ?

יורם הביט ביפתח כמי שאינו מאמין למשמע אוזניו. זיק של תקווה ניצת בעיניו, דמעה נשרה על לחיו והוא הושיט ידו אל אחיו. יפתח לחץ את ידו. איזו הקלה... המגשר נשם לרווחה.

כשבוע לאחר מכן יצא לדרכו תהליך גישור שהרחיק את העסק המשפחתי ואת בני המשפחה מסכנת משבר חמור והוביל את האחים לפתרון מוסכם.

                                               ***

מניסיוני למדתי, שלפעמים גשר הוא רגש שהוצב בדרך לא שגרתית על מים סוערים. כדי לעשות זאת דרושים יצירתיות, רגישות גבוהה, חוש עיתוי מעולה, אומץ לב וניסיון חיים רב. 

הכותב הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר העוסק בליווי עסקים משפחתיים, מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המתמחה מאז 1994 בליווי עסקים משפחתיים. 

הערה: הסיפור דמיוני ונכתב לצרכי המחשה בלבד. כל העושה קשר בינו לבין המציאות עושה זאת על אחריותו בלבד.

המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה בשום אופן יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ מקצועי. 

                                                   כל הזכויות שמורות  ©