אחד האתרים הפופולרים לביקור בסין הנם גני יו (Yu Yoan). גנים אלו עוצבו לראשונה לפני מעל 500 שנה, ומאז עברו תהפוכות רבות, כולל הרס ושיפוץ מחדש. הגן נבנה במקור עי משפחה בשם יונדאן, פקידים קיסריים שפרשו, ובניית הגן ארכה כ 20 שנה.
Yu Yuan פרושו גני יו. המילה יו פרושה שקט,שלווה. ויואן הנה הטרמינולוגיה הכללית עבור גן סיני קלאסי. בטעות קוראים לזה גני יו יואן.
מסורת הגנים הסינים החלה בימי שושלת שאנג כ 1500 לפנה"ס. עד שושלת צ'י כ 200 לפנה"ס גן שהכיל בתוכו חיות נקרא YU גן עם צמחיה כולל ירקות נקרא PU הקיסר צ'ין החליט להפוך את השמות. ברבות השנים הפך המושג Yuan למינוח כללי המתאר את הגן הקלאסי. המינוח הסיני הנו "גן המלומד הסיני". לפעמים נתן להתקל במינוח "גן אותנטי". השימוש במונח זה חסר יסוד כיוון שקשה לקרוא למשהו דינמי שהתפתח משך 5000 שנה בשם אותנטי.
ה"גן הסיני" קיבל את תצורתו הארכיטקטונית הנוכחית בזמן שושלת צ'י. הקיסר שאיווה לעצמו חיי נצח. שלח משלחת לקבוצת איים שעלפי האגדה חיו שם שמונת בני האלמוות, זאת לצורך הבאת שיקוי החיים. המשלחת לא שבה אבל קבוצת האיים שהכילה אי עם הר גבוה שעליו חיו שמונת בני האלמוות על פי האגדה הפכה לקו המנחה לעיצוב של הגן הסיני.
הגן הקלאסי הנו מקום שנועד להגות והגיגים. התבוננות בטבע במובן הפילוסופי של המלה. נתן לעשות זאת ביחיד והן בחברה.
עיצוב גן קלאסי מכיל 17 מרכיבים:
1.מיקום הגן הנו בסמוך לבית מגוריו של בעליו 2. על הגן להיות לא גדול מדי 3. הגן תמיד מוקף חומה. 4. הגן מחולק לסקציות בודדות קטנות יחסית 5. החלוקה חייבת להיות א-סימטרית 6. על הגן להכיל סוגים שונים של קישורים מרחביים 7. מבנים ארכיטקטונים 8. על הגן להכיל סלעים 9. מים 10. עצים 11. צמחיה 12. פסלים 13. פעמונים 14. אלמנטים של נוף שאול* 15. כתובות 16. מבערי קטורת 17. שימוש בעקרונות הפאנג שוואי לצורך בחירת המיקום.
הגנים הסינים נוצרו בדרך של שילוב של נוף, ציורים ושירה (poetry) –העיצוב כונה בשם גן פואטי. העיצוב של הגנים הסיניים נועד לספק לבעלייו אוטופיה רוחנית לצורך חיבור עם הטבע בניסיון לחבור אל הלב הפנימי של האדם ולמצוא את הדרך לאידיאליזם עתיק. הגנים הסינים שמשו כמחסה רוחני לאנשים (בעיקר גברים, מחמת מעמדה של האשה בסין..) זה היה מקום שנועד לבעליו לחיות הרחק מחיי החברה הצבועים שלו. להיות הוא עצמו ולהתקרב לדרך החיים האידאלית העתיקה ולהתקרב לטבע. הגן שמש כמפלט מהתסכול והאכזבה של בעיות פוליטיות חברתיות ומעמדיות בסין.
הצמחים בהם עושים שימוש בגן הנם מקומים (natives) ומשמשים כסימבולים לתכונות שונות. במבוק שימש בכל הגנים הסינים בסמלו אופי חזק מחד וגמיש מאידך. אורן משמש לעיתים כדי לייצג אריכות ימים, התמדה, נחישות וכבוד. הלוטוס משמש כסמל הטוהר. שזיף פורח הוא אחד ההיבטים החשובים ביותר של הגינה הסינית, שכן הוא מייצג התחדשות וכוח רצון. אפרסק פורח משמש כסמל לצבעי האביב (מי שלא ראה אפרסק בפריחתו החמיץ!). כריזנטמות הנם סמל הדר וברק כמו גם "האומץ להקריב את החיים" (מחמת תכונותיהם הבוטניות). נוריות מסמלות עושר ועצי בננה משמשים כאלמנט ווקאלי מחמת הצליל שהם משמיעים שהרוח נושבת.
*נוף שאול הינו סיגנון עיצובי שנולד והתפתח בסין ואומץ גם על ידי היפנים. המונח מתייחס לעיקרון של "שילוב הנוף ברקע לתוך ההרכב של גן". המונח "לילוות את הנוף" הוא סיני במקורו. על פיו יש לעצב את הקרקע והגן בהתאם להיבט של הנוף במים, וליצור חתימה של הטבע כפי שהציג את עצמו מבראשית
הגנים עוצבו כאמנות מופשטת בהשראת הנוף הטבעי, בעיקר הרים ומים הגנים עוצבו כמרחב אסטטי חדור בכל הבטי החיים. קיים תעוד כמו גם ציורים עתיקים מאד בנושא.
הפילוסופיה של עיצוב הגן הסיני כוללת הבטים משמעותיים מתוך הבודהיזם, טאואיזם ו קונפיוציזם שלובים ביחד ש השפיעו על יצירתו של גן סיני. מבין השלושה, היה לטאואיזם ההשפעה הגדולה ביותר. הטאואיזם במהותו מתמקד בטבע וביחסי הגומלין בין האדם לבין היקום וכיצד לקיים הרמוניה בינהם לפיכך הנו בעל ההשפעה הגדולה ביותר בכל הכרוך לעיצוב. על פי רוב פריסת הגן הנה אסימטרית למעט בגנים שהשפעת הקונפיוציזם עליהם חזקה יותר ומכילים יותר אלמנטים היראכרים סדורים כמו גם מדה של סימטריה ועל יחסי הגומלין בין האדם לבין היקום, כדי להקים הרמוניה בין האדם לטבע. מעניינת במיוחד הנה עבודת מחקר שבוצעה לגבי גני יו בשנגחאי Shao Ming Lu
University College London, Bartlett School of Architecture, London, United Kingdom המציג ניתוח של האלמנטים בגן. משהו כמו קונצרט הרמוני הכולל אלמנטים היראכרכים, קישורים לטבע והפריסה הפואטית של מעגלי סיפורים בתוך הגן עצמו הנגזרים משמות המבנים והכתובות הפזורות בגן. הללו הנם אלמנט בודהיסטי.
מספר אלמנטים פרקטים המאפינים את התכנון
הגן תמיד מוקף חומה צבועה בלבן.
לגן אסור להשתלט על השטח עליו הוא ממוקם אלא להשתלב בו.
הגן אמור להיות תעתיק של הטבע בזעיר אנפין.
אסור שיהיה מצב בו רואים את כל הגן מנקודה מסויימת (אי אפשר לראות את כל הגן משום מקום)
בגן תמיד יש מקום גבוהה המסמל את ההר.
הגן מכיל שילוב של סלעים וברכות מים בד"כ עם דגים כמו גם צמחיה, סלעים בדרך כלל מסמלים את האדם.
הצמחיה הנה צמחיה מקומית (native) לאזור הגאוגרפי בו ממוקם הגן.
הסביבה החיצונית הוולגרית נסתרת מעיני האדם הנמצא בתוך הגן.
מוטיב ההפתעה- המחזה הנגלה לעיני המשוטט בגן משתנה מנקודה לנקודה, תוך שימוש בפניות כאלה שהנוף לאחר הפניה מפתיע את האדם. מספר רב של שבילים מסתיים במבוי סתום.
בהתאם לפילוסופיה הטאואיסטית שבו הכל זורם ומציית לחוקי הטבע. לדוגמא בטבע אין קווים ישרים (למעט רוחות רפאים רעות על פי האמונה הסינית) לפיכך הכל מעוצב בעיקולים וזרימה הרמונית שבילים תמיד יהיו מעוקלים או מזוגזגים.
גני יו הנם דוגמא קלסית ל"גן סיני" בגן נמצא סלע יחודי שהובא לשם מדרום סין אחד המיוחדים בסין. לכששלחו להביא אותו לראשונה, האניה טבעה בדרך. כמאתיים שנה לאחר מכן, שלו אותו מהמים והציבו אותו בגן. (שמצביע על הבירוקרטיה המסודרת שתעדה את מקום טביעת האוניה)
סלע זה נצב בחזית של בית המגורים של בעלי הגן (המקוריים) ומסמל ב"כיעורו" את האדם הסיני, שהופך אותו ליפה בעיני המתבונן.
כפי שצינתי בפתיח, גני יו בשנגחאי הנם מקום מאד מתוייר. סביר להניח שהטיול המאורגן יכלול במסלולו את האתר הזה. אך אליה וקוץ בה. מחמת הפופולריות של המקום הוא תמיד הומה אדם ומאד קשה להתמזג ולהבין לא כל שכן לחוות את אותם העקרונות שהוזכרו כאן.
הכותב הנו מדריך טיולים לסין
