רצח ראש ממשלת פקיסטן לשעבר ומנהיגת האופוזיציה, בנזיר בוטו, הוא אחד התזכורות האחרונות לכך שהטרור האסלאמי הקיצוני, ולא הסוגיה הישראלית-פלסטינית, הוא שמזעזע את יסודות המזרח הקרוב המוסלמי והערבי. פקיסטן נמצאת כרגע בנקודת הרתיחה שלה, והיא איננה היחידה. עיראק ואפגניסטן עדיין משמשות זירות לקטל אסלאמי קיצוני מדי שבוע בידי קבוצות סוניות מרדניות ושותפותיה של השכנה השיעית, איראן. לבנון רועדת מפחד לנוכח חבל התלייה האיראני והסורי המונח על צווארה, וגם תורכיה עומדת בפני משבר, ואולי אף מלחמה, עם המורדים הכורדיים.
נראה כי לאור האווירה האזורית המעורערת הזו, הסוגיה הפלסטינית אמורה הייתה להיות הכי פחות חשובה מבחינת מאמציה של ארה"ב לייצב את האזור. מכיוון שכך, ערב ביקורו של ג'ורג' בוש בירושלים וברמאללה, נותר רק לתמוה מדוע הנשיא האמריקני ומזכירת המדינה, קונדוליזה רייס, התחייבו להפנות את מלוא תשומת לבם המיידית דווקא לדיפלומטיית פוסט-אנאפוליס פלסטינית-ישראלית. מבחינת אינטרסים אמריקניים חיוניים, אין ספק שהיה זה הגיוני יותר לו עבדו בוש ורייס מסביב לשעון על מנת לטפל באיראן. יתרה מזאת, לנוכח התנקשותם של שותפיה של אלקאעדה בבוטו, ולאור אי-היציבות התמשכת, נראה שעל ארה"ב להכפיל מאמציה לבלימת האפשרות שקבוצות אלקאעדה ישיגו גישה ליכולות הגרעיניות של פקיסטן.
בשבוע שעבר, נפגשתי עם יועץ בכיר של מחמוד עבאס שאמר לי, בצורה ברורה, כי "ידי מנהיג הרש"פ כבולות". עבאס לא יסכים לשום דבר פחות מנסיגה ישראלית מלאה לקווי 67, כולל ירושלים. משמעות הדבר היא שהפלסטינים לא יגלו כל גמישות ביחס לתביעותיהם לגבי ריבונות מלאה על העיר העתיקה ובמיוחד על הר הבית. הגורם הוסיף שהפלסטינים גם לא מתכוונים לוותר על דרישתם ל"זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים לישראל. הגמישות היחידה עשויה להתגלות רק במסגרת חילופי השטחים בהיקף של 2%.
משחק ה"סכום אפס" אותו משחקים הפלסטינים עשוי להסביר מדוע שלושה מהמומחים המובילים בישראל, כמו גם חוקרים עמיתים למזרח הקרוב עמם שוחחתי בשבוע שעבר, העריכו כי הפלסטינים כבר ויתרו על פתרון שתי המדינות. אחר החוקרים הידועים בישראל לענייני ערבים אף טען ש"המרדף הפלסטיני אחר פתרון שתי המדינות הגיע לקצו". נראה, אם כן, שהפלסטינים דנו עצמם לגורל גרוע מזה של ה"נכבה" ב- 1948 וכי כרגע הם מחויבים לפתרון המדינה האחת: מדינה אחת לערבים וליהודים.
נראה שבוש ורייס יוכלו לחסוך מעצמם תסכול רב אם יתנו לדיפלומטיה הפלסטינית-ישראלית למות מוות טבעי ולא ידחפו אותה להתקף לב נוסף. בעת המדאיגה הנוכחית, מאמצי ארה"ב באזור ינוצלו בצורה טובה יותר אם יוקדשו לטיפול באיומים האמיתיים על יציבותו, ואולי אפילו על עצם קיומו, של המזרח התיכון.
נראה כי לאור האווירה האזורית המעורערת הזו, הסוגיה הפלסטינית אמורה הייתה להיות הכי פחות חשובה מבחינת מאמציה של ארה"ב לייצב את האזור. מכיוון שכך, ערב ביקורו של ג'ורג' בוש בירושלים וברמאללה, נותר רק לתמוה מדוע הנשיא האמריקני ומזכירת המדינה, קונדוליזה רייס, התחייבו להפנות את מלוא תשומת לבם המיידית דווקא לדיפלומטיית פוסט-אנאפוליס פלסטינית-ישראלית. מבחינת אינטרסים אמריקניים חיוניים, אין ספק שהיה זה הגיוני יותר לו עבדו בוש ורייס מסביב לשעון על מנת לטפל באיראן. יתרה מזאת, לנוכח התנקשותם של שותפיה של אלקאעדה בבוטו, ולאור אי-היציבות התמשכת, נראה שעל ארה"ב להכפיל מאמציה לבלימת האפשרות שקבוצות אלקאעדה ישיגו גישה ליכולות הגרעיניות של פקיסטן.
בשבוע שעבר, נפגשתי עם יועץ בכיר של מחמוד עבאס שאמר לי, בצורה ברורה, כי "ידי מנהיג הרש"פ כבולות". עבאס לא יסכים לשום דבר פחות מנסיגה ישראלית מלאה לקווי 67, כולל ירושלים. משמעות הדבר היא שהפלסטינים לא יגלו כל גמישות ביחס לתביעותיהם לגבי ריבונות מלאה על העיר העתיקה ובמיוחד על הר הבית. הגורם הוסיף שהפלסטינים גם לא מתכוונים לוותר על דרישתם ל"זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים לישראל. הגמישות היחידה עשויה להתגלות רק במסגרת חילופי השטחים בהיקף של 2%.
משחק ה"סכום אפס" אותו משחקים הפלסטינים עשוי להסביר מדוע שלושה מהמומחים המובילים בישראל, כמו גם חוקרים עמיתים למזרח הקרוב עמם שוחחתי בשבוע שעבר, העריכו כי הפלסטינים כבר ויתרו על פתרון שתי המדינות. אחר החוקרים הידועים בישראל לענייני ערבים אף טען ש"המרדף הפלסטיני אחר פתרון שתי המדינות הגיע לקצו". נראה, אם כן, שהפלסטינים דנו עצמם לגורל גרוע מזה של ה"נכבה" ב- 1948 וכי כרגע הם מחויבים לפתרון המדינה האחת: מדינה אחת לערבים וליהודים.
נראה שבוש ורייס יוכלו לחסוך מעצמם תסכול רב אם יתנו לדיפלומטיה הפלסטינית-ישראלית למות מוות טבעי ולא ידחפו אותה להתקף לב נוסף. בעת המדאיגה הנוכחית, מאמצי ארה"ב באזור ינוצלו בצורה טובה יותר אם יוקדשו לטיפול באיומים האמיתיים על יציבותו, ואולי אפילו על עצם קיומו, של המזרח התיכון.
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
