ציבור העובדים בעיקר, השכירים באמצעות תלושי השכר והעצמאיים באמצעות הפרשות יזומות, מפקידים מדי חודש או שנה כספים לקרנות הפנסייה ולביטוחי המנהלים לסוגיהם. המטרה העיקרית כאמור, מעבר להטבות המס השנתיות הגלומה בהפרשות השונות, היא באמת להבטיח את המשך חייו של העובד לאחר פרישתו מעבודה סדירה, ברמת חיים סבירה.
השאלה הנשאלת היא האם באמת הכספים המופרשים יספיקו למטרה זו ומי בעצם מבטיח זאת ?
כידוע לכולנו חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הם בעצם המשקיעים המוסדיים בשוק ההון בישראל והן אלה המחליטים, ללא קבלת אישור מאיתנו העובדים, אצל מי הם ישקיעו את כספינו. החשש הוא כי משקיעים אלה רוכשים לא אחת גם אג"ח של חברות גדולות במשק שבדיעבד, לא זו בלבד שלא יכולות לשלם את הריבית על האג"ח, ריבית אותה הן חייבות לשלם עפ"י הסכם ההלוואה, אלא אף אינן מסוגלות להחזיר את תשלום הקרן.
במצב שכזה, כיצד יכול העובד מן השורה להאמין שאכן כספו ישמור על ערכו הריאלי ויתרה מזו, כיצד יאפשר לו להמשיך ולהתקיים בכבוד גם לאחר פרישתו מעבודה סדירה.
ראוי כי אותם משקיעים מוסדיים יטיבו להשקיע את כספנו בתבונה ולקבל בטחונות ראויים להשקעתם, הרי לא ייתכן שלאחר כול גיוס הון שכזה ירשו לעצמם מקבלי הכספים למשוך דיבידנד על חשבון כספי הפנסיה של העובדים השונים. ראוי כי משרד האוצר והרשות לניירות ערך יגבירו הפיקוח על כספי ההשקעות בגופים השונים וגם יבטיחו את החזרתו למלווים. פיקוח הדוק יותר ושקיפות רבה יותר על השימוש הנעשה בכספי ההשקעות עשוי להגביר את אמון הציבור בשוק ההון ולסייע דווקא בחיזוקו שהמשק הישראלי.
בנוסף, חייב להיות מנגנון המחמיר עם המשקיעים המוסדיים. מנגנון שכזה ייאלץ אותם לשלם למפקידים - אנו ציבור העובדים, את כספנו בתוספת תשואה סבירה, ללא קשר לתוצאות אותן השיגו בהשקעותיהם. במצב זה, במקרה של גרעון או הפסד, ייקח על עצמו הגוף המנהל את ההפסד ויממנו ממקורותיו ולא יגלגלו לפתחו של המשקיע החפץ לשמור על כספו ליום פרישה.
הייתי מצפה כי הממשלה עצמה הטורחת כל כך להזכיר לנו כי אין יותר ארוחות חינם ואין יותר פנסיה תקציבית ואף התערבה בניהול קרנות הפנסיה הותיקות שנכנסו לגרעון אקטוארי, להיות ערבה לכספי הפנסיה הללו מתוך מטרה למנוע מציבור הולך וגדל להגיע לקו העוני כאשר יפרוש לפנסיה והרי ידוע וברור לכול כי אחת מהקבוצות החלשות יותר בחברה הישראלית הם דווקא הקשישים, המתקיימים בעיקר על קצבאות הזקנה של המוסד לביטוח לאומי ומפנסיה אותה חסכו כול שנות עבודתם.
חומר למחשבה