נשיכות גורים 

"לכלבים יש מנגנון שמירה פנימי נגד אלימות מופרזת, הנקרא ריסון נשיכה. הכלב לומד לרסן את נשיכותיו עוד במשחקיו כגור.
ד"ר מייקל פוקס מאגודת "צער בעלי חיים" האמריקנית, גילה שתנועות של הרג הטרף וטלטולו מתרחשים לראשונה בשעת משחק כשהגור בן ארבעה-חמישה שבועות, וכשמסתכלים על שני גורים נושכים ומשחקים, רואים שהם אלימים למדי. הם תופסים זה את זה בצוואר, נוהמים ונושכים. אני ראיתי גור תופס גור אחר בצווארו, נושך ומטלטל את ראשו בדיוק כפי שכלבים עושים בשעת ציד ונשיכה קטלנית. אך ברגע שהגור השני משמיע יללה, ולו הקטנה ביותר, הגור התוקף מניח לו מיד. כך הם לומדים שזה בסדר לנשוך, אך לא יותר מדי חזק. סביר להניח שמנגנוני ריסון קיימים אצל כל החיות הטורפות, מפני שבעלי-חיים בעלי שיניים חדות חייבים לדעת להפסיק לפני שהם קורעים זה את זה לגזרים.
לכלבים יש שיטה נוספת ללמד זה את זה מהי תוקפנות מתקבלת על הדעת מבלי שיעברו בי"ס לאילוף כלבים...כשגור נושך ומתחיל להיות תוקפן מדי, חברו למשחק יעצור, יקפא על מקומו ויישיר מבטו אליו, כדי שיבין את הרמז ויפסיק – כמו לבקש פסק זמן במשחק – והוא אכן מפסיק. אפשר לראות את זה בעיקר כשגור קטן וחלש יותר מנסה להשתולל עם גור גדול מימדים. שניהם גורים ושניהם צעירים, אך אחד חוטף יותר מהשני בגלל גודלו וגילו. מדהים לראות באיזו מהירות שני הגורים יתאימו את עצמם לגודלו ומשקלו של היריב. הגור הקטן יותר יהיה תוקפן יותר, והגור הגדול יהיה וותרן יותר."

מניעת נשיכה תוך כדי משחק
בחברה של להקה, ברגע שגורים הופכים פעילים הם משחקים משחקים פיזיים אחד עם השני ומציקים לבוגרים על ידי משיכת אוזניהם, זנבם וכו'. בימיהם הראשונים מורשים הגורים לעשות מה שבא להם, אך ככל שהם גדלים, גם בוגרים וגם חבריהם לשגר הופכים יותר ויותר בלתי- סובלניים – במיוחד לשיניהם החדות מאד. עד הגיעם לגיל 4.5 חודשים לומדים גורים שנשיכה חזקה סתם כך או נשיכה חזקה תוך כדי משחק היא אסורה בהחלט ואם יעברו על אחד מהחוקים האלה, הנזיפה לא תאחר לבוא. כאשר מוכנס גור למשפחה, תהליך למידה זה לרוב לא הושלם. על המשפחה להמשיך מהיכן שהפסיקה אמו של הגור.

רצוי מאוד שגורים ישחקו עם בני מינם כדי ללמוד כמה זה מתגמל משחק עם כלבים אחרים וגם ללמוד להגביל את עוצמת נשיכתם.

כיצד לעשות זאת, שתי דרכים לישום:
א. כל פעם שהגור משתמש בשיניו תוך כדי משחק, על האדם המעורב להגיב ב-"איי!" בקול חד וגבוה כמו יבבה,להישמע כאילו הוא באמת נפגע. אם הגור הפסיק לנשוך, להציע לו צעצוע לעיסה שהוא מאוד אוהב כדי שהגור יתוגמל על זה שהפסיק לנשוך. ושילמד כמה מתגמל ומהנה לנשוך צעצועי לעיסה.
ב. אם הגור עדיין משתמש בשיניו תוך כדי משחק, על האדם המעורב להגיב ב-" איי!" חד וגבוה כמו יבבה, להישמע כאילו הוא באמת נפגע, להתרחק מהמקום ולהתעלם מהגור למשך כ-5 דקות. בדרך זו ילמד הגור להגביל את חוזק נשיכתו גם במשחק וגם באמת ויבין שנשיכה מביאה לתגובה הפוכה אם רוצים למשוך תשומת לב.
ג. לא לנער איבר / בגד כאשר הגור נושך כי זה רק יגרה אותו להמשיך ולנשוך.

משחקים נכונים:
נשיכות גורים קורות כי הגורים לא יודעים בצורה אוטומטית איך לשחק עם אנשים עד אשר הם לומדים. הם ינסו לשחק איתנו כמו שמשחקים עם גורים אחרים על-ידי נשיכות ולעיסות התנהגות כזו אינה רצויה על בני אדם ובמיוחד ילדים ולכן זה חשוב שנלמד אותם איך לשחק עם צעצועים.

חשוב לתת לגורים אינטראקציה עם כלבים אחרים כדי ללמד אותם כמה זה מתגמל לשחק בנשיכות עם כלב אחר ואיך לווסת את עוצמת הנשיכה.

ילדים – שלוט בילדים צעירים סביב הגור. הגור יכול לסבול הצקות למשך זמן מוגבל – אין לו אפשרות להגיד "אתה מלחיץ אותי, נא עזוב אותי במנוחה!"
רוב הגורים ינסו לשחק איך שהם מתחילים להתלהב ולכן להציע צעצוע, כאשר הגור מתלהב. כמו במקרים שמישהו מתקרב ומגיע לבית, כאשר הגור מתלהב להזיז את הצעצוע ולפעמים לתת לו לתפוש אותו – חשוב לעשות זאת בהתלהבות.

ישנם גורים שונים עם העדפות שונות – יש שמעדיפים משחקים אחרים ולכן צריך לנסות מה הכי פועל על הגור שלנו: משחקי רדיפה, משחקי משיכה או משחקים עם צעצועים מצייצים, לראות ולבחון מה הגור שלנו מעדיף. לשחק באנרגטיות אבל להפסיק את המשחק אם המשחק מתחיל להיות קשוח מידי או בטעות הגור נשך את ידנו. בדרך זו הגור ילמד להיות עדין במשחקיו וינסה להימנע מלגעת עם שיניו בעור אדם. לשחק מידי פעם, לבחור זמן חופשי במשך היום, משחקים בצורה שגרתית יעזרו להוציא מהגור אנרגיות ויגרמו לגור להיות גור שקל לחיות איתו.
משחקים עם הגור מוציאים ממנו אנרגיה, גורמים לו להיות יותר מרוכז בנו ומחזקים את הקשר בין הבעלים לגור.