המחוזי מאשר: אין לגבות מס קניה בגין ''חוב אבוד'' 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, הכריע בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי אין הצדקה לגבות מס קניה בנוגע לעסקה שתמורתה לא שולמה, והחוב הפך ל"חוב אבוד".

במקרה זה, דרשה טמפו מרשות המסים השבת מס קניה בסך של למעלה מ-800, 000 ש"ח, בגין מכירת מוצרי אלכוהול (בירה), לגביהם לא הצליחה טמפו לגבות את התמורה מהקונים, בשל קריסתם הכלכלית.
טמפו טענה כי מאחר ונוצר "חוב אבוד" יש להשיב לה את מס הקניה ששולם, ויש לראות בכך כעסקת מכירה שלא הושלמה.
בית המשפט קיבל את טענת טמפו ובניגוד לעמדת רשות המסים, הורה על השבת המס.

סיפור המקרה:

במהלך השנים 2001-2005 ייצרה טמפו משקאות אלכוהוליים (בירה) ומכרה אותם לקונים שונים, ושילמה בעדם מסים שונים למדינה, כמו מס קניה ומע"מ.

חלק מן הקונים נכנסו להליכי פירוק, וטמפו לא הצליחה לגבות מהם את תמורת הסחורה, ונותר חוב לטמפו בעד אותם מוצרים, שהפך לחוב אבוד.

המדינה השיבה לטמפו את המע"מ ששולם בגין החוב האבוד, אך סירבה להשיב את מס הקניה, בסך כולל של למעלה מ-800, 000 ש"ח.

טמפו טענה כי על פי חוק מס קניה, יש להשיב מס קניה בגין טובין ש"לא נמכרו", ועל פי הטענה, טובין שתמורתם לא שולמה ולא תשולם לעולם (חוב אבוד), צריכים להיחשב כטובין שלא נמכרו לצורך החוק. עוד טענה טמפו כי אין שום היגיון להבחין בין סוגי המסים- מע"מ ומס קניה. טמפו טענה כי אם המדינה השיבה לה את המע"מ בגין החוב האבוד, כך צריך להיות גם במס קניה.

מנגד, טענה המדינה כי רכיב התמורה אינו רכיב מהותי לצורך בחינת השאלה אם מדובר במכירה. המדינה טענה כי גם כאשר התמורה לא שולמה, עדיין יש לראות בהעברת הטובין כ"מכירה", ואין להשיב את מס הקניה ששולם.
המדינה טענה כי בקשר למשקאות אלכוהוליים, אירוע המס מתקיים ברגע העמדת המשקה לרשות הקונה, והדבר אינו תלוי בשאלה האם המחיר שולם או לא, ולכן אין הצדקה להשיב את המס לטמפו.

פסק-הדין:

בית המשפט קבע כי כאשר נישום מבקש החזר של מס ששולם, ברור כי התבצעה קודם לכן עסקה החייבת במס. בנוסף, ציין בית המשפט כי אין לתת למונח "לא נמכרו" פרשנות כה מצמצמת כפי שמציעה המדינה, הרי במצב כזה ייעשה שימוש מצומצם מאד בסעיף המקנה החזר, ולא הגיוני שזו הייתה כוונת המחוקק.

בית המשפט קבע, כי עסקה שבגינה נוצר חוב אבוד, והתמורה בעדה לא שולמה, עונה בהחלט להגדרה של טובין ש"לא נמכרו", לצורך החוק. בית המשפט ציין שלפי שיטתו, טובין שלא נמכרו, משמעותם טובין שהעסקה בגינם לא הושלמה, זאת משום שהתמורה היא מרכיב יסודי בהשלמת העסקה.

בית המשפט ציין עוד כי מאחר והמדינה השיבה את המע"מ בגין העסקה, אין הבדל משמעותי בין מע"מ למס קניה בהיבט זה של חוב אבוד, ולכן, מן הראוי להשיב גם את רכיב מס הקניה.

בית המשפט קבע כי כאשר המוכר לא קיבל תמורה בעד העסקה, לא הגיוני כי גם נטל מס הקניה יושת עליו, בנוסף, וזוהי תוצאה בלתי סבירה.

לכן, בסופו של דבר התקבל ערעורה של טמפו והמדינה חויבה להשיב לה את מס הקניה שנגבה, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור 10% מסכום ההשבה בפועל.

[ע"מ (מחוזי ת"א) 1254/07 41745-02-10 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מנהל אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 29.4.12, השופטת דניה קרת-מאיר. ב"כ הצדדים- לטמפו: עו"ד שדות. למכס- עו"ד שגית כחלון מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי].

סיכום ומסקנות:

לפני כשלושה חודשים, ניתן פסק-דין בבית משפט השלום בהרצליה [ת.א. (שלום הרצליה) 17151-02-09 דובק בע"מ ואח' נ' מע"מ ומס קניה ת"א, פסק-דין מיום 31.1.12] אשר קיבל את טענות דובק וקבע כי יש להשיב לה מס קניה שנגבה בין מכירת סיגריות שתמורתן לא שולמה (הפכה ל"חוב אבוד").
פסק-הדין הנוכחי בתיק טמפו ניתן בבית המשפט המחוזי, והוא צועד בכיוון דומה לפסק-הדין בתיק דובק.

יצוין כי שני פסקי-הדין, גם בתיק דובק וגם בתיק טמפו, הסתמכו על פסק-דין ידוע של בית המשפט העליון בתיק אלקה אחזקות, בו נקבע כי יש להשיב מע"מ ששולם בגין חוב אבוד.

בתי המשפט, בשני המקרים, קבעו כי הרציונל העולה מפסק-הדין בנושא מע"מ, רלוונטי גם להשבה של מס קניה, ובכך תיקנו עיוות שהיה קיים במשך שנים רבות לגבי מס קניה על חובות אבודים.