ביום 16 במאי 2012, התקבלה בביהמ"ש העליון (השופט גרוניס) החלטה ברע"א 596/12, לדחות בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב (השופטת אלשייך) בעניין צמנטכל, רומטק (להלן- החברה), רשות המיסים ואחרים (פר"ק 1707-04).
העובדות בקצרה: בשנת 1998 רכשה צמנטכל זכויות חכירה במקרקעין בחיפה מעירית חיפה, עליהם התכוונה להקים פרוייקט מסחרי. באותה שנה נחתם הסכם מימון בין צמנטכל והחברה, לפיו החברה תעמיד לצמנטכל מימון של 30% מעלויות הפרויקט, בתמורה לקבלת 30% מהרווחים מהפרויקט.
רשות המיסים ראתה בהסכם, הסכם למכירת זכויות במקרקעין ולפיכך הוציאה שומות מס שבח ומס רכישה הן לצמנטכל והן לחברה לגבי 30% מהזכויות. מאוחר יותר הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין.
לימים, נקלעה צמנטכל להליכי פירוק. המפרק מצא רוכש למקרקעין וביקש מרשות המיסים אישור להעברת מלוא הזכויות במקרקעין ברשם המקרקעין. רשות המיסים התנגדה בתחילה וטענה בהתאם לטענותיה המקוריות בעניין הסכם המימון כי צמנטכל מחזיקה רק 70% מהזכויות במקרקעין. צמנטכל הגישה בקשה לביהמ"ש המחוזי למתן אישור המיסים על 100% מהמקרקעין.
רשות המיסים, הגיבה, כי בהיות השומות חלוטות ולנוכח הצהרת צמנטכל כי אינה מערערת על השומות, לפיכך רשות המיסים לא תתנגד למתן האישור. מנגד, התנגדה החברה למתן האישור וטענה כי השומות שהוצאו מקנות לה 30% בזכויות במקרקעין. ביהמ"ש המחוזי נעתר לבקשת מפרק צמנטכל וקבע כי "סיווג עסקה לצורכי מס אינו חייב להיות חופף בהכרח לסיווגה הקנייני בין הצדדים...". כן נקבע כי בהעדר התנגדות רשות המיסים, אין מניעה להוציא את אישורי המס המבוקשים.
הטענה המרכזית של החברה בבקשת רשות הערעור לביהמ"ש העליון היתה, כי במתן אישור המיסים לצמנטכל יש סתירה לעמדה הקודמת של רשות המיסים, לפיה נמכרו 30% מהמקרקעין מצמנטכל לחברה, וכי החברה נשאה בתשלומי מס בגין עסקת המימון ע"פ הסכמי הפשרה שגובשו עם רשות המיסים. לפיכך:
"...לא יהיה זה צודק לאפשר את מתן אישורי המס למפרק כל עוד לא יבוטלו השומות שהוצאו לה בקשר עם המקרקעין ועסקת המימון."
רשות המיסים, בתשובתה לבקשת רשות הערעור, נאמר כדלקמן.
"ככל שבית המשפט ייקבע בפסק דין חלוט, כי צמנטכל הייתה בעלת מלוא הזכויות במקרקעין בעת ביצוע העסקאות... והיא רשאית למכור את יתרת המקרקעין כיום, באופן שמלוא התמורה בגין המכר תועבר לקופת הפירוק ותחולק לפי סדרי הנשיה בפירוק, יסכים מנהל מיסוי מקרקעין לביטול שומות מס השבח שהוצאו למבקשת.במקביל יתקן מנהל מיסוי מקרקעין את השומות שהוצאו לצמנטכל בגין אותן עסקאות." (ההדגש שלנו – א.א.ח).
ביהמ"ש העליון דחה את ערעור החברה והתיר מתן אישור מיסים ל-100% מהזכויות במקרקעין. זאת תוך אמירה כי עמדת רשות המיסים כפי שהופעה בתשובתה שלעיל נותנת מענה לטענות המבקשת.אמנם ביהמ"ש העליון מעיר כי:
"אשר להשבת תשלומי מס שבח ומס רכישה ששילמה המבקשת לרשות המיסים ...המחלוקת בנושא זה דינה להתברר אם בכלל בהליך נפרד אם רשות המיסים לא תשיב את שתדרוש המבקשת (ואיני מביע כל עמדה באשר
לדרישה כאמור ולסיכוייו של הליך כזה".
ואולם כפי שצויין לעייל רשות המיסים עצמה הודיעה כי תבטל השומות ותחזיר המיסים ששולמו בעסקה הבסיסית. הצהרה זו שלרשות המיסים, מצביעה לדעתנו, על מגמה של שינוי תפיסה בנוגע לאפשרות של ביטול שומות אף שהפכו לחלוטות בחלוף תקופת ההתישנות, זאת ככל שהתברר כי לא נשתכללו או לא התקיימו מעיקרן.
יתרה מזו ייתכן וניתן לראות כאן גם נכונות מצד רשות המיסים לתיקון שומות שנקבעו לנישום בעבר על סמך עובדות שהיו ידועות במועד עריכת השומה ומתברר בעתיד כי ציפיות או הנחות מסוימות שהיו נכונות במועד ארוע המס, לא התגשמו מאוחר יותר.
במצבים מעין אלו מסכימה רשות המיסים לתקן השומה, גם אם הפכה חלוטה על מנת להגיע לשומת אמת.
דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח עמדת ביהמ"ש העליון בדנ"א 1879/11 - בעתירת מנהל מס שבח רחובות לדיון נוסף בפרשת בזק - חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, בה קובע ביהמ"ש העליון:
"דין העתירה לדיון נוסף להידחות..... בנסיבות בהן חויב חוכר בתשלום מס רכישה תוך שנלקחה בחשבון תקופת אופציה שהוקנתה לו בחוזה, אולם בדיעבד החליט שלא לממש את האופציה, כך שתקופת החכירה שנוצלה על ידו בפועל הייתה קצרה מפרק הזמן המצמיח חבות במס, עשויה לקום לו זכאות להשבת מס הרכישה ששילם..."
(ראה מבזק מס שלנו מס' 381 בעניין זה).
נכתב ע"י רו"ח ומשפטן ישי חיבה
