מספרים על צעיר שהגיע בנדודיו לחווה ובה זוג מבוגר שעבד את אדמתו. ביקש הצעיר עבודה, בתמורה לה יקבל מחסה ואוכל. בעל החווה נתן לצעיר מחסה ואמר לו שבבוקר יחליט מה לעשות איתו כיוון שאין לו עבודה לתת לו. למחרת בבוקר קם הצעיר הנמרץ והתחנן לעבודה. אמר לו בעל החווה: "הרואה אתה את היער? אבקש אותך לכרות את כל העצים בו ולסדר אותם בערימות לפי עובי ואורך" והלך לדרכו, חושב שיש לו לצעיר תעסוקה לפחות לשבוע. עם ערב, חוזר בעל החווה ורואה את כל העצים חטובים ומסודרים בערימות לפי גודל ועובי ואת הצעיר נמרץ משהיה בערב שלפני כן. מבקש הצעיר עוד עבודה. מזמין בעל החווה את הצעיר לאכול איתם ארוחת ערב וללכת לישון. עם בוקר, הצעיר מתחנן לעבודה. אומר לו בעל החווה שמשימתו היא לבנות גדר סביב כל החווה. עם ערב, שב בעל החווה לביתו ורואה את הגדר עומדת מוכנה ואף צבועה ומבריקה. מתפלא בעל החווה ומזמין את הצעיר לארוחת ערב ולשינה בביתו. למחרת בבוקר חוזר הסיפור ובעל החווה כבר לא יודע איזו משימה לתת לצעיר. הוא מראה לו שק תפוחי אדמה ומורה לצעיר לברור את תפוחי האדמה לתוך שני שקים ריקים. עם ערב חוזר בעל החווה ולתדהמתו, עומד הצעיר מזיע ושפוף ושק תפוחי האדמה עדין מלא. דבר לא עשה. שואל בעל החווה: "איך ייתכן שכאשר התבקשת לעשות עבודה אשר הייתה אמורה לקחת לך לפחות שבוע, עשית ביום אחד ואילו עבודה שאמורה הייתה לקחת לך יום, אינך מצליח לעשות?" ענה הצעיר: " כשביקשת ממני לעשות עבודה פיסית, קשה ככל שתהיה, בקלות עשיתי אותה. כאשר ביקשת ממני לקבל החלטות, השתנה הסיפור לגמרי." החלטות ובחירות אלו הן מהמשימות שלעתים מקשות עלינו ומשאירות אותנו חסרי אנרגיה. זה לא חייב להיות כך. יש כמה "מינוסים" בקבלת החלטה מתוך האפשרויות. אחד מהם הוא שכשהחלטתי על משהו אחד, מין הסתם, ויתרתי על שאר האפשרויות. כי אם החלטתי להתחתן עם טוני הרי שויתרתי על חיים, אורי ואולי הכי חשוב- ויתרתי על הנסיך על הסוס הלבן. ואם החלטתי ללמוד לתואר ראשון בבלשנות וחינוך, הרי שויתרתי על לימודי מחשב רוחניות ורפואה משלימה. כשהגעתי הביתה עם תואר ראשון בחינוך ובלשנות, עלתה בי המחשבה שאולי בעצם עדיף היה ללמוד מחשבים, ואולי הייעוד שלי בכלל כמרפאה? מייד עולה השאלה, איך אני יודעת אם ההחלטה הייתה נכונה ועכשיו אני סתם מקשה על עצמי או שאולי ההחלטה הייתה שגויה וכדאי מהר להחליף את המקצוע? למי שחושב שיש מישהו שיוכל להגיד לנו מה נכון, אני חושבת שכדאי שיחשוב שוב. יש האומרים שהתשובות כולן נמצאות אצלנו. שרק אני יודעת מה נכון לי. הייתי רוצה לחדד מושגים מוכרים לנו ולא תמיד ברורים. בחיים ישנן החלטות וישנן בחירות. האם יש הבדל? בודאי. החלטה אנחנו לוקחים כשאנחנו רואים את כלל האפשרויות מולנו. מחשבים מה הרווח ומה ההפסד בכל אפשרות. בסופו של "חישוב" אנחנו מגיעים למסקנה ומחליטים. בחירה, לעומת זאת, מגיעה ממקום אחר. יש האומרים מהבטן ויש האומרים מהלב. כששואלים אותי מדוע בחרתי לעבור לגור בגולן אני עונה: "ככה". זו בחירה מתוך הלב שלי- מהמרכז שלי. לא הייתה שום סיבה הגיונית לבחירה זו שלי. בחירה נכונה בחיים שלי היא כל בחירה שלקחתי אי פעם. נשמע יומרני? אולי. אני פונה לצומת אחת לפני כן- מי מחליט אם הבחירה, או ההחלטה, הייתה נכונה? מה ההגדרה ל-נכון? בדרך כלל התשובה לשאלות מסוג זה הן שבחירה נכונה היא זו אשר הניבה את התוצאה שבה חפצנו. חפצתי במקצוע שהוא הייעוד שלי בחיים הללו. הגעתי לזה אז טוב. לא הגעתי לזה אז רע. מתמטיקה פשוטה, לא? התחלתי ללמד אנגלית בחטיבת ביניים ואחרי שנתיים הבנתי שרע לי ואינני רוצה להמשיך ולהיות מורה. החלו הספקות באשר לנכונות הבחירה שלי ללמוד תואר באנגלית שהרי רע לי. ואם רע לי הרי שבחירתי הייתה טעות. אז האם טעיתי? האם בחרתי תחום לימודים מוטעה? התשובה קשורה בשיפוטיות שלי. ועל כך בפרק נפרד.
