למה דווקא עכשיו?
חכמת הקבלה הפכה בשנים האחרונות לנחלת הכלל. תוך כמה עשרות שנים יצאה מחדרי חדריה הבני-ברקיים ופלשה לאינטרנט ולחנויות הספרים, לאוניברסיטאות, לרדיו, לערוצי הטלוויזיה ולחוגי הבית. המדיטציות הפכו קבליות, ואפילו התכשיטים מתקשטים בה לכאורה, בחכמת הקבלה.
מה נשתנה הדור הזה מכל הדורות?
כיצד הפכו סודות התורה שעברו מפה לאוזן, מרב לתלמיד, למותרים ונגישים כל כך?
התשובה נמצאת כנראה אצל אדם אחד, שהשפעתו על עולם היהדות במאה העשרים עוד תחקר ותהגה רבות - הרב יהודה אשלג שמו. זה היה בשנת 1995 שספרו 'מתן תורה' התגלגל לידיי, והאיר והעיר כל נים וגיד בגופי.
הוא נפטר בשנת 1954 והשאיר אחריו צוואה רוחנית שלא נופלת מהרמח"ל, הרמב"ם, רבי נחמן והאר"י הקדוש ואולי אפילו עולה על כולנה. יחד עם חברו לדור, הראי"ה קוק, חידש את התורה מבלי לצאת מתוך כתליה, האיר באור יקרות את החכמה מבלי לוותר על דעת התורה, חפר בה והפך בה מבלי לכפור בה ופתח עבורנו את הגן הנעול, שנוכל לטייל בו, מלאים מבטי פליאה, בינות פרד"ס שלם של תפוחים קדושים.
והוא כותב כך: שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני, מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עמהם בפרהסיא בפני כל עם ועדה, ולהסביר כל מילה ומילה על אופנה... וזהו שהעניק לי ה' במידה שלמה. אשר מקובל אצלנו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור...ועל כן אמרתי, שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסיבת הדור שלי.
ובאמת, דור מיוחד אנו פוגשים מולנו, שופע שפע אינסופי של אפשרויות, מידע וטכנולוגיה אך ריקן ריקנות איומה, הכל בו, והכל גם נשמט מידיו. רודף אחרי החומר ומתמכר לכל פיסה של רווח.
מדוע דווקא בדור הזה, שנראה רחוק כל כך מתגלה החכמה בתפארתה? מדוע גם מי שרחוק מאוד מלהיות יהודי, מוצא בה אף הוא, מזור לנפשו?
הסיבה המרכזית טמונה, כך על פי המקובלים, בהתפתחות מתמדת של מה שהם מכנים"הרצון לקבל". בני האדם, לדידם, כתוצאה מגדילת האגו, יורדים בכל דור ודור במדרגתם הרוחנית ומשתכחת מהם חכמת החיים הפשוטה. הם טובעים בבוץ הגשמיות ומאבדים את הקשר אל הטבע, האדמה והמקור. הם רוצים לכבוש את העולם ובינתיים מחרבים את הכדור עליו הם חיים בגלל שהם עסוקים בעצמם.
חכמת הקבלה שהחלה אצל אדם הראשון לפני 5700 שנה התפתחה במשך הדורות, עברה דרך אברהם אבינו (ספר היצירה), אח"כ עברה למשה (תורה), אח"כ לרבי שמעון בר יוחאי (ספר הזוהר) דרך האר"י הקדוש ועד דורנו זה, מעולם לא הייתה רלוונטית כמו בימינו. בני האדם, על פי התפיסה של המקובלים, לא נדרשו למעשה במהלך ההסטוריה לחכמה הזו, מלבד יחידי סגולה שעסקו בה, לא היה צורך לפרסם אותה בהמון. הדור לא היה צריך אותה. הם ידעו אותה ואת חכמתה מצד הטבע שלהם כמו שבדואים בטבע מרגישים את מה שאני ואתם לא ממש.
הדור שלנו התרחק עד כדי כך שהוא צריך את המעולה שבתרופות כדי לתקן את עצמו. מחלת האגואיזמוס לא נפתרת אלא בעזרת תרופת הקבלה.
אם כך, נצטרך להסביר –
מה יש בה, בחכמת הקבלה שהופך אותה לתרופה?
את התורה ניתן לפרש ב- 4 דרכים, כך על פי חז"ל - פשט, רמז, דרש וסוד. ראשי תיבות פרד"ס. חכמת הקבלה היא למעשה חלק ה"סוד". מה פירוש חלק הסוד? מסביר ספר הזוהר שחלק הסוד מפרש למעשה כיצד כל מילה הכתובה בספר התורה איננה רק סיפור היסטורי אלא עוסקת בתהליכים פנימיים של האדם המתפתח רוחנית, קרי כל מה שמתרחש בחוץ מתרחש בפנים. חכמת הקבלה מלמדת למעשה את פנימיות הסיפור התנ"כי ופנימיות המצוות. כתוצאה מהפרשנות הזו, מתגלה תורה רוחנית שלמה, עמוקה מני ים, שמראה לנו עד כמה חז"ל הכירו את נפש האדם על בוריה ואיזו שיטה הם הכינו לנו על מנת לתקן את עצמנו.
הסוד הגדול שמתגלה על ידי המקובלים הוא שהכל אחד. מה שנמצא מחוצה לי ומה שנמצא בתוכי הם אחד. בני האדם, שונים ככל שיהיו, הם חלקים של אותה אחדות. בעולם שמקדש את הרעיון שכל אחד צריך לדאוג לעצמו מבלי להבין שכל הרעות החולות מגיעות מאותה הגישה ממש – נדרשת ראיה אחרת. תודעה חדשה. אחדותית.
השנאה שאני חש או הכעס שלי על הזולת, הקנאה לאחר או העימות אתו נובעים מתחושת הפירוד שלי ממנו. המחשבה המעוותת ש"הוא זה הוא ואני זה אני" היא זו שמנהלת אותי וגורמת לארבעים אחוז גירושים בדור שכ"כ זקוק לאהבה, ממש חולה אהבה.
החיים בפירוד, במחשבה ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", החיים בביקורת עצמית, בלבד, בפחד ובחוסר אמון בזולת הם אלו שהפכו אותנו לדור המסומם ביותר בחסות הפסיכיאטריה. יש לנו הכל ואין לנו שמחה. יש לנו ציפרלקס במקום שמחה. למה? כי אין שמחה בפירוד.
השמחה היא אך ורק בחיבור.
בני האדם בכל העולם, כך טוענים המקובלים, יגלו בשלב מסוים את התרמית של האגו, ויתעוררו. ההתעוררות לא תהיה במקום צורת החיים הנוכחית אלא במקביל אליה. אנשים כבר התחילו להבין ועוד יבינו ביתר שאת שבחומר אין שום דבר, שכל החיים מקבלים משמעות כשמקדשים אותם עם רוח, עם נתינה, עם ואהבת לרעך כמוך, עם ויתור ואהבה שאינה תלויה בדבר. שהאושר שלהם לא נמצא אצלם, בעוד מותג שירכשו לעצמם בקניון, אלא אצל הזולת.
האושר הוא להיות בשביל הזולת.
אבותינו הבינו את זה אבל הם היו פשוטים. להבין וליישם את זה בדורנו – זו החכמה האמיתית. בהסתר הכי גדול, בחוסר יכולת להתרכז ברעיון אחד מתחילתו ועד סופו.
לימוד קבלה בדורנו הוא הכרח למי שרוצה לחיות.
אז מה לעשות? ללמוד. פשוט ללמוד.
יש כאלה שאומרים שמשתגעים מקבלה, היוצא מדברינו הוא שאפשר להשתגע בלי קבלה.
מעוניינים להתחיל ללמוד?
מוזמנים להגיע בערב לרח' אחווה 24 בנווה צדק ת"א.
מרכז מודעות (03-5100587).
מפגשים של חכמה טהורה וגבוהה בשפה רלוונטית.
היכנסו לאתר שלנו שבו מגוון עשיר של שיעורים ומאמרים בנושאים
רבים:
"מודעות"-מרכז רוחני לקבלה
"מודעות"-מרכז רוחני לקבלה אחווה 24,תל אביב www.mudaut.co.il 03-5100587
