הכתבה המובאת בפניכם היא חשיפה לא קטנה.
התלבטתי איתה רבות, ובסוף החלטתי שהנושא חשוב מאוד ראשית לקהל בני האדם ושנית לקהל המטפלים ברפואה סינית, ולכן חשוב שהכתבה תעלה. נשים רבות פונות לקבלת טיפולים בקליניקות השונות, ונושא האימהות הצעירות הוא נושא שרב הנסתר על הגלוי- ולא בצדק.
עכשיו ששחר שלי כבר בן שנה, ראיתי לנכון להעלות את משנתי החדשה בת השנה על הכתב, למען מטפלים ולמען נשים אחרות, על מנת שיהיה מקום שאומר דברים שאולי דומה לדברים שהן עוברות, ושיוכלו לקבל טיפול טוב יותר מכם, המטפלים שלהן.
שחר הפציע בסביבות 08:30 בתחילת ינואר 2007.
זה הזמן בו הפציעה האימהות שלי, למציאות קצת שונה, איך לומר, ממה שהובטח לי בכל הספרים ובכל הפרסומות השונות המראות את האימהות בצורה מאוד ספציפית.
שחר נולד עם בקע בסרעפת, ולמזלו (ולמזלנו), הלידה הקיסרית רק נתנה לו נקודת פתיחה טובה יותר לתיקון הבקע והבלגן עם חלק מהאיברים הפנימיים שלו, והניתוח שאותו עבר בגיל יום עבר בהצלחה. כשהיה בבטן, שחר התהפך כמעט לאורך כל החודש התשיעי ללא הרף- ממצג ראש לעכוז.
למה? אף אחד לא נתן הסבר.
הגינקולוג שלי הציע היפוך חיצוני.
הוא הסביר לבן זוגי המושלם ולי שהוא לא לחלוטין תומך בגישה זו, מה גם שאף אחד לא יכול לומר שלאחר ההיפוך הילד אכן יתקבע על מצג ראש, יש סיכונים, ובאופן כללי זה לא מאוד סימפטי לאם ולילד.
מאחר והיה עוד קצת זמן אמרתי לגינקולוג שלי- בוא ננסה מוקסה. מאחר והוא מכיר קצת רפואה סינית הוא אמר- יאללה, תנסי. מה כבר יכול לקרות?
גם מוקסה על BL67 לא מבטיחה דבר, כידוע. האמת היא שבסופו של דבר לא ניסיתי גם את המוקסה מכיוון והילדון התהפך כל כך הרבה, שלא היה ברור אם כאשר אעשה מוקסה להפוך אותו הוא אכן יהיה במצג עכוז.
ואני מודה, האפשרות של לידה קיסרית עשתה לי הרבה טוב.
כן, אני יודעת. עוסקת ברפואה סינית ובעד ניתוח קיסרי?? או ואבוי, מי שמע על תועבה נוראית שכזו?! אז זהו, שכבר פה מתחיל עוול גדול מאוד לנשים.
לא כל הנשים המעוניינות לעבור לידה קיסרית עושות זאת מטעמי נוחות. יש עוד סיבות לעבור לידה קיסרית, ואחת מהן היא טראומה מינית.
אני נמנית על נשים אלו.
ואני יכולה לספר לכם שזו סיבה מספיק טובה ללידה קיסרית.
נשים שעברו טראומה מינית יכולות לעבור לידה קשה מאוד, בעיקר ברמה רגשית.
ההתעסקות של כל כך הרבה אנשים באזור כל כך אינטימי, שידע כל כך הרבה חבלות וקשיים פיזיים ורגשיים הוא בעייתי מאוד, כך שבנוסף לקשיים הקיימים בלידה, מתווספים קשיים נוספים העלולים גם לעורר טריגרים מן העבר והלידה יכולה להגיע לכדי טראומה רגשית גדולה מאוד.
הגוף שלנו זוכר הרבה יותר ממה שנדמה לנו, אנחנו חוטאים רבות בכך שאיננו נותנים לגוף שלנו או של המטופלים שלנו את הכבוד לזיכרון שלו. לידה היא בדיוק מקום בו הרגשות, הכאבים, אי הנוחות, הלחץ וההתרגשות- בין השאר- מתערבבים יחד ויכולים לגרום לטריגרים היכולים להפוך את הלידה לטראומטית וקשה, שלא לדבר על כך שזה יכול פשוט לתקוע את הלידה.
הרבה אנשי מקצוע אינם יודעים זאת- מטפלים ברפואה סינית וגינקולוגים כאחד.
אבל החומר קיים, ומי שרוצה לדעת עוד יכול לפנות לאתר מקום כדי ללמוד עוד.
יש שיטענו שלידה רגילה לנשים שעברו טראומה מינית יכולה להוות תיקון, וזו תיאוריה יפה מאוד וסביר להניח שיש נשים שאכן עברו תיקון.
אבל לידה ראשונה, עם כל ההתרגשות והפחדים הגדולים והעצומים שזה מביא, וכאשר יש משתנים נוספים שכל אישה ואישה מביאה איתה מעברה הרחוק והקרוב- די בה כדי לגרום ללידה להיות חוויה, לא צריך להוסיף גם תיקון מטראומה מינית על כל הסיפור הזה.
לידה קיסרית אלקטיבית מעוררת אסוציאציה של אישה שאינה מחוברת לאימהות שבה, שחושבת על עצמה ועל הנוחות שלה הרבה לפני שהיא חושבת על תינוקה.
נכון שיש נשים שבוחרות בלידה קיסרית מטעמי נוחות- ועדיין זו הבחירה שלהן ואין לזלזל בה.
אך צריך לזכור שיש עוד סיבות, ומאחר והסיבות לא תמיד ידועות לנו, אין לנו אלא לתמוך במטופלת/חברה שלנו שבחרה בלידה קיסרית ולנסות להימנע משפיטה.
אין ספק שיש ללידה רגילה יתרונות רבים, ובכל זאת, ניתוח הוא ניתוח, אבל אל תתבלבלו- לידה קיסרית היא לידה לכל דבר, היא אינה הופכת את האישה לאימא פחות טובה ופחות מסורה, היא אינה מגבילה את ההנקה (אם כי עלולה להקשות, אבל גם בלי לידה קיסרית הנקה היא לא תמיד פיקניק), ההתאוששות משתי הלידות יכולה להיות ארוכה וכמו כל דבר- היא אינדיבידואלית ביותר.
בסופה של לידה קיסרית יש תינוק ויש אימא- ממש כמו בלידה רגילה.
ועל כן, כל אישה שמחליטה ללדת בלידה קיסרית, אל לכם כמטפלים להטיל ספק ודופי בהחלטתה. אם זו ההחלטה שלה, תמכו בה לא מהמקום שלכם אלא מהמקום שלה. חזקו אותה בבחירתה, גם אם היא מנוגדת לשיקול דעתכם, וזכרו- אתם לעולם לא תוכלו להיות במקומה, גם אם מדובר במטפלת אישה שגם היא עברה לידה. המטפלת אינה בעלת מטען רגשי דומה לזה של המטופלת, ולכן ההחלטות הן שונות ולכל אחת מה שמתאים לה.
דברים בנאלים לכאורה, אך תתפלאו לדעת כמה שיש להם משקל.
דבר נוסף שהייתי רוצה לכתוב עליו, הוא עניין היפוך כן/לא, והלחץ שקיים מפני לידה קיסרית ועוד תופעות בהן נתקלתי.
העובדה ששחר התהפך מספר פעמים בחודש תשיעי אינה עניין של מה בכך. ואולי ניתן לראות בזה סוג של אמירה.
עם כל הידע המבורך והחשוב שיש לעולם הרפואה- מערבית וסינית, עם כל החשיבות שיש ללידה רגילה, אולי כדאי לפעמים לתת לטבע לעשות את שלו.
שחר הפגין היפוכים שלא היו מביישים את נאדיה קומנצ'י, ומאחר ומדובר על מקרה בו העובר היה עד החודש התשיעי במצג ראש, אולי יש לתת את הדעת למחשבה שהטבע- עם כל הכבוד לכל מה שהאנושות יודעת- הטבע יודע יותר טוב.
ילד שטרם נולד החליט שעם הטוסיק למטה יותר טוב, למרות כל המחקרים, האימרות, הרפואות. יתכן ולא תמיד הוא צודק, אבל במקרה הזה הוא צדק מאוד.
בחלק השני- הנקה, הגיגים ותודות.
התלבטתי איתה רבות, ובסוף החלטתי שהנושא חשוב מאוד ראשית לקהל בני האדם ושנית לקהל המטפלים ברפואה סינית, ולכן חשוב שהכתבה תעלה. נשים רבות פונות לקבלת טיפולים בקליניקות השונות, ונושא האימהות הצעירות הוא נושא שרב הנסתר על הגלוי- ולא בצדק.
עכשיו ששחר שלי כבר בן שנה, ראיתי לנכון להעלות את משנתי החדשה בת השנה על הכתב, למען מטפלים ולמען נשים אחרות, על מנת שיהיה מקום שאומר דברים שאולי דומה לדברים שהן עוברות, ושיוכלו לקבל טיפול טוב יותר מכם, המטפלים שלהן.
שחר הפציע בסביבות 08:30 בתחילת ינואר 2007.
זה הזמן בו הפציעה האימהות שלי, למציאות קצת שונה, איך לומר, ממה שהובטח לי בכל הספרים ובכל הפרסומות השונות המראות את האימהות בצורה מאוד ספציפית.
שחר נולד עם בקע בסרעפת, ולמזלו (ולמזלנו), הלידה הקיסרית רק נתנה לו נקודת פתיחה טובה יותר לתיקון הבקע והבלגן עם חלק מהאיברים הפנימיים שלו, והניתוח שאותו עבר בגיל יום עבר בהצלחה. כשהיה בבטן, שחר התהפך כמעט לאורך כל החודש התשיעי ללא הרף- ממצג ראש לעכוז.
למה? אף אחד לא נתן הסבר.
הגינקולוג שלי הציע היפוך חיצוני.
הוא הסביר לבן זוגי המושלם ולי שהוא לא לחלוטין תומך בגישה זו, מה גם שאף אחד לא יכול לומר שלאחר ההיפוך הילד אכן יתקבע על מצג ראש, יש סיכונים, ובאופן כללי זה לא מאוד סימפטי לאם ולילד.
מאחר והיה עוד קצת זמן אמרתי לגינקולוג שלי- בוא ננסה מוקסה. מאחר והוא מכיר קצת רפואה סינית הוא אמר- יאללה, תנסי. מה כבר יכול לקרות?
גם מוקסה על BL67 לא מבטיחה דבר, כידוע. האמת היא שבסופו של דבר לא ניסיתי גם את המוקסה מכיוון והילדון התהפך כל כך הרבה, שלא היה ברור אם כאשר אעשה מוקסה להפוך אותו הוא אכן יהיה במצג עכוז.
ואני מודה, האפשרות של לידה קיסרית עשתה לי הרבה טוב.
כן, אני יודעת. עוסקת ברפואה סינית ובעד ניתוח קיסרי?? או ואבוי, מי שמע על תועבה נוראית שכזו?! אז זהו, שכבר פה מתחיל עוול גדול מאוד לנשים.
לא כל הנשים המעוניינות לעבור לידה קיסרית עושות זאת מטעמי נוחות. יש עוד סיבות לעבור לידה קיסרית, ואחת מהן היא טראומה מינית.
אני נמנית על נשים אלו.
ואני יכולה לספר לכם שזו סיבה מספיק טובה ללידה קיסרית.
נשים שעברו טראומה מינית יכולות לעבור לידה קשה מאוד, בעיקר ברמה רגשית.
ההתעסקות של כל כך הרבה אנשים באזור כל כך אינטימי, שידע כל כך הרבה חבלות וקשיים פיזיים ורגשיים הוא בעייתי מאוד, כך שבנוסף לקשיים הקיימים בלידה, מתווספים קשיים נוספים העלולים גם לעורר טריגרים מן העבר והלידה יכולה להגיע לכדי טראומה רגשית גדולה מאוד.
הגוף שלנו זוכר הרבה יותר ממה שנדמה לנו, אנחנו חוטאים רבות בכך שאיננו נותנים לגוף שלנו או של המטופלים שלנו את הכבוד לזיכרון שלו. לידה היא בדיוק מקום בו הרגשות, הכאבים, אי הנוחות, הלחץ וההתרגשות- בין השאר- מתערבבים יחד ויכולים לגרום לטריגרים היכולים להפוך את הלידה לטראומטית וקשה, שלא לדבר על כך שזה יכול פשוט לתקוע את הלידה.
הרבה אנשי מקצוע אינם יודעים זאת- מטפלים ברפואה סינית וגינקולוגים כאחד.
אבל החומר קיים, ומי שרוצה לדעת עוד יכול לפנות לאתר מקום כדי ללמוד עוד.
יש שיטענו שלידה רגילה לנשים שעברו טראומה מינית יכולה להוות תיקון, וזו תיאוריה יפה מאוד וסביר להניח שיש נשים שאכן עברו תיקון.
אבל לידה ראשונה, עם כל ההתרגשות והפחדים הגדולים והעצומים שזה מביא, וכאשר יש משתנים נוספים שכל אישה ואישה מביאה איתה מעברה הרחוק והקרוב- די בה כדי לגרום ללידה להיות חוויה, לא צריך להוסיף גם תיקון מטראומה מינית על כל הסיפור הזה.
לידה קיסרית אלקטיבית מעוררת אסוציאציה של אישה שאינה מחוברת לאימהות שבה, שחושבת על עצמה ועל הנוחות שלה הרבה לפני שהיא חושבת על תינוקה.
נכון שיש נשים שבוחרות בלידה קיסרית מטעמי נוחות- ועדיין זו הבחירה שלהן ואין לזלזל בה.
אך צריך לזכור שיש עוד סיבות, ומאחר והסיבות לא תמיד ידועות לנו, אין לנו אלא לתמוך במטופלת/חברה שלנו שבחרה בלידה קיסרית ולנסות להימנע משפיטה.
אין ספק שיש ללידה רגילה יתרונות רבים, ובכל זאת, ניתוח הוא ניתוח, אבל אל תתבלבלו- לידה קיסרית היא לידה לכל דבר, היא אינה הופכת את האישה לאימא פחות טובה ופחות מסורה, היא אינה מגבילה את ההנקה (אם כי עלולה להקשות, אבל גם בלי לידה קיסרית הנקה היא לא תמיד פיקניק), ההתאוששות משתי הלידות יכולה להיות ארוכה וכמו כל דבר- היא אינדיבידואלית ביותר.
בסופה של לידה קיסרית יש תינוק ויש אימא- ממש כמו בלידה רגילה.
ועל כן, כל אישה שמחליטה ללדת בלידה קיסרית, אל לכם כמטפלים להטיל ספק ודופי בהחלטתה. אם זו ההחלטה שלה, תמכו בה לא מהמקום שלכם אלא מהמקום שלה. חזקו אותה בבחירתה, גם אם היא מנוגדת לשיקול דעתכם, וזכרו- אתם לעולם לא תוכלו להיות במקומה, גם אם מדובר במטפלת אישה שגם היא עברה לידה. המטפלת אינה בעלת מטען רגשי דומה לזה של המטופלת, ולכן ההחלטות הן שונות ולכל אחת מה שמתאים לה.
דברים בנאלים לכאורה, אך תתפלאו לדעת כמה שיש להם משקל.
דבר נוסף שהייתי רוצה לכתוב עליו, הוא עניין היפוך כן/לא, והלחץ שקיים מפני לידה קיסרית ועוד תופעות בהן נתקלתי.
העובדה ששחר התהפך מספר פעמים בחודש תשיעי אינה עניין של מה בכך. ואולי ניתן לראות בזה סוג של אמירה.
עם כל הידע המבורך והחשוב שיש לעולם הרפואה- מערבית וסינית, עם כל החשיבות שיש ללידה רגילה, אולי כדאי לפעמים לתת לטבע לעשות את שלו.
שחר הפגין היפוכים שלא היו מביישים את נאדיה קומנצ'י, ומאחר ומדובר על מקרה בו העובר היה עד החודש התשיעי במצג ראש, אולי יש לתת את הדעת למחשבה שהטבע- עם כל הכבוד לכל מה שהאנושות יודעת- הטבע יודע יותר טוב.
ילד שטרם נולד החליט שעם הטוסיק למטה יותר טוב, למרות כל המחקרים, האימרות, הרפואות. יתכן ולא תמיד הוא צודק, אבל במקרה הזה הוא צדק מאוד.
בחלק השני- הנקה, הגיגים ותודות.
יעל ארנסט
עוסקת ברפואה סינית
מנהלת את אתר סינית- מרכז בוגרים ברפואה סינית: http://www.sinit.co.il
אימא של שחר
עוסקת ברפואה סינית
מנהלת את אתר סינית- מרכז בוגרים ברפואה סינית: http://www.sinit.co.il
אימא של שחר
