חוק הסלקציה, עילה לתביעה בגין אפליה 

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000

קורה לכם שאתם באים להיכנס למועדון ואומרים לכם שזה ערב סגור? "זה ליין של סטודנטים בלבד (ובלי קשר אם אתה סטודנט לא מכניסים אותך), הכניסה מגיל 29 ומעלה (ויש מלא אנשים בני 25 בפנים) האם תירוצים כאלה ואחרים מהווים עבירה על החוק?
אנסה לענות על שאלה זאת בהתייחס לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
" מי שעיסוקו באספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות
הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית" (ס' 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000).
המחוקק הישראלי לא התייחס להפליה על בסיס גיל(בהרבה מאוד חוקים ואפילו ברובם יש התייחסות לגבי קריטריונים שונים של הפליה אבל ברובם לא מדובר על הפליה על בסיס גיל).
האם מותר להגביל כניסה של אדם למועדון על בסיס גילו? לפי החוק הנ"ל התשובה היא כן, למועדון יש את הזכות לא להכניס אדם מסוים שגילו פוחת מהדרישה. לבעל המועדון יש את הזכות לערוך ערבים שעונים לסטנדרט גילאים מסוים על מנת ליצור קהל יעד מסוים להנאת המבקרים באותו מועדון.
אבל, מה קורה במקרה שנעשית איפה ואיפה? זה כבר דבר שניתן לתבוע בגינו אך הדבר מצריך חובת הוכחה שאכן נעשתה הפליה. דבר זה בהחלט ניתן להוכיחו וישנה האפשרות לתבוע מועדון בגין זה בבית משפט.
האם מותר להגביל כניסה של אדם למועדון על סמך השתייכות לקבוצה? המחוקק עיגן בחוק, איסור על הפליה של קבוצה דתית. אבל, האם ניתן לקבוע שהכניסה למועדון מסוים בערב מסוים תינתן רק לסטודנטים? התשובה היא כן, מועדון רשאי לקבוע סטנדרט מסוים שלפיו יהיו המבקרים באותו מועדון. לדוגמא לערוך ליין של סטודנטים.
אבל מה קורה במקרה בו נאמר שמדובר בליין של סטודנטים ואדם אשר עונה לקריטריון הנ"ל לא מתאפשרת הכניסה? על סמך דבר זה ניתן לתבוע בבית משפט ושוב באם ניתן להוכיח ולהצביע באופן חד משמעי על הפליה יכול להיות שבית המשפט יראה לנכון לפסוק פיצויים לטובת הנפגע.
כאמור, המחוקק נותן לבעלי המועדונים מרווח פעולה על מנת שלא לפגוע בקניינם. אך, עם זאת המחוקק קובע שורה של מקרים בהם אסור להפלות (מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, או הורות).
ס' 6 לחוק מדבר על חזקות שבמידה והתובע מוכיח אותם חזקה על ביה"ע שפעל בניגוד לס' 3 (משמע, עבר על החוק).
החזקות:
1. בעל המועדון מנע כניסה למקום ציבורי לאחר שבירר את אחד הפרמטרים המנויים בס' 3. לדוג': בעל המועדון שאל לגבי מוצאו של האדם המעוניין להיכנס ומששמע את התשובה סירב להכניסו.
2. ס' זה מדבר על מקרה בו "אותם הכניסו ואותי לא" .ניתן להוכיח חזקה ע"י בדיקה של מה שונה בין אלו שנכנסו לאלו שלא וכך למצוא את העילה המתאימה בחוק.לדוג':קבוצה של אנשים ממוצא מזרחי לא מורשים להיכנס בו בזמן שאנשים אשכנזים נכנסים.
3. התניה החלה על קבוצה מסויימת, בו בזמן, שלא חלה על קבוצה אחרת.דוג':על המועדון אומר לקבוצה של גברים לשלם כסף עבור הכניסה.בזמן, שנשים אינן משלמות כסף ונכנסות חינם.(זוהי הפליה מחמת מין אשר גם היא אסורה).

הסכום המקסימלי אותו ניתן לתבוע בלא הוכחת נזק (בלי להוכיח שמאז אותו ערב חייך השתנו לבלי היכר ואינך מתפקד).בבימ"ש עומד על 50,000 ש"ח.
יש לציין שסכום זה ניתן לתבוע אך ורק בבימ"ש השלום ומצריך ייצוג ע"י עו"ד וכרוך בהוצאה כספית גבוה יותר מאשר בבימ"ש לתביעות קטנות.
בבית משפט לתביעות קטנות ניתן לתבוע עד 17,800 ש"ח (כעת יש הצעה להעלאת הסכום ל 30,000). הדבר כרוך בהגשת כתב תביעהה וההופעה בבית המשפט אינה מצריכה עו"ד (יתרה מכך, אסור לעו"ד לייצג אף אחד מהצדדים) וכרוך באגרה נמוכה מאוד. ובמידה והתביעה נדחתה הוצאות המשפט שייפסקו לטובת הצד השני קטנות יחסית.
ולכן חלק גדול בציבור מעדיף לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות ולא לקחת סיכון גדול מדי. הרי, אחרי הכל ברוב פסקי הדין בנושא לא נפסק סכום מעל 17,800 ש"ח(משמע, מספיק בית משפט לתביעות קטנות).