FELV - וירוס הלוקמיה של חתולים 

מחלות וירליות מדבקות בחתולים – מחלת ה-FeLV

בחתולים נפוצות מחלות רבות הנגרמות על ידי וירוסים. מחלות אלו נפוצות ביותר בקרב אוכלוסיית החתולים בארץ ולכל מחלה אופן הידבקות ומאפיינים מיוחדים לה. במאמר זה נסקור את מחלת ה-FeLV , אשר אינה מופיעה בחיסון המרובע או בחיסון המשולש אותו אנו מחסנים כל שנה.

FeLV – Feline Leukemia Virus – לוקמיה וירלית בחתולים

מחלת הלוקמיה בחתולים היא מחלה סרטנית הנגרמת על ידי וירוס. הוירוס יכול לגרום גם למחלות נוספות וסימני המחלה יכולים להופיע שנים רבות אחרי ההדבקה. וירוס הלוקמיה שייך לאותה משפחה כמו וירוס ה- FIV (איידס של חתולים) ובדומה לו גם הוא מדביק חתולים בלבד. הוירוס רגיש למדי ומשום כך אינו שורד היטב בסביבה ונפגע בקלות על ידי חומרי ניקוי.

הדבקה:

הוירוס מופרש ברוק החתול ומועבר באמצעותו. ההדבקה אם כך יכולה להיגרם על ידי ליקוק בין חתולים, מגע של אף באף, כלי מים ומזון משותפים וכמובן שגם דרך פצעי נשיכה. הוירוס נמצא גם בשתן ובצואה וגם ארגז החול עלול להוות מקור להדבקה.
בנוסף הוירוס עובר דרך השיליה בזמן הריון וכן בהנקה בין האם לגורים. גורי חתולים רגישים הרבה יותר להדבקה בוירוס מאשר חתולים בוגרים.
על מנת לעורר מחלה בחתול בוגר נדרשת חשיפה לכמות גדולה מאוד של הווירוס ובדרך כלל נדרשת חשיפה ממושכת או פצע נשיכה.

שלבי המחלה:

בשלב הראשון אחרי ההדבקה הוירוס מתרבה. בשלב זה יכולים להופיע סימני מחלה כלליים של חום, חולשה, עייפות, שלשול והגדלת קשרי הלימפה.
בחתולים עם מערכת חיסון חזקה יתכן ולא תתרחש כלל הדבקה. בחלק מהחתולים המחלה יכולה להפוך לרדומה ולא לעורר סימנים. חתולים אלו בדרך כלל אינם מדבקים בשלב זה.

אצל חתולים מסויימים, בדרך כלל אלו עם מערכת חיסון חלשה תתרחש בדבקה במחלה. חתולים אלו יפרישו כמויות רבות של הוירוס ברוק ובדרך כלל יפתחו סימני מחלה הקשורים להדבקה תוך מספר שנים.

לגיל ההדבקה השפעה רבה על תוצאות ההדבקה. גורים מתחת לגיל 8 שבועות בדרך כלל יהפכו לחולים, יראו סימני מחלה ראשוניים וימשיכו להיות מדבקים לשארית חייהם.

סימני המחלה:

סימני המחלה כוללים:

• אובדן משקל, חום, ישנוניות, אנמיה, כשל חיסוני וזיהומים חוזרים
• בעיות פוריות (הפלות וגורים חלשים לאחר ההמלטה)
• בעיות עיכול
• מחלות עצביות (עוויתות, שינויי התנהגות)
• הפרעות קרישה
• הגדלת קשרי לימפה
• מחלות של מערכת הנשימה, העין וחלל הפה.

המחלה מחלישה את מערכת החיסון (בדומה ל-FIV) ומאפשר לזיהומים שונים להתפתח. בנוסף מתרחשת תגובה של מערכת החיסון שעלולה לגרום להיווצרות משקעים בכלי הדם, במפרקים ובמוח ולעורר את הסימנים שפורטו.

התפתחות סרטן

בכ-30% מהמקרים ההדבקה בוירוס תגרום להתפתחות סרטן. הגידולים הסרטניים בדרך כלל כוללים תאי דם לבנים, אדומים או תאי רקמת חיבור. נפוץ ביותר סרטן במערכת העיכול, בקיבה או במעיים שמאופיין בשלשולים והקאות ואובדן משקל.

אבחון:

האבחון מתבצע באמצעות בדיקת דם ספציפית לזיהוי נוגדנים כנגד הוירוס בדם החתול. אם נמצא חשד שהחתול חיובי מבוצעות בדיקות נוספות. מומלץ לבצע את הבדיקה במקרים בהם החתול חולה זמן ממושך או סובל משלשול כרוני.

חתולים שנדבקו בוירוס יכולים לחיות שנים רבות ללא לפתח סימנים. יש להימנע ממצבי סטרס ורצוי לשמור חתולים אלו בבית על מנת להימנע מחשיפה למחלות ולמנוע מהם להדביק חתולים אחרים.

רצוי להקפיד על פרוטוקול חיסונים נאות ועל תזונה טובה ובאם התפתחו סימני מחלה יש לטפל בהתאם לסימנים.

חיסון:

בעולם קיים חיסון כנגד המחלה אך הוא אינו מבטיח מניעה מוחלטת.
בנוסף קיים קשר בין מתן חיסון זה והתפתחות גידול בשם פיברוסרקומה סביב אזור ההזרקה. מדובר בגידול של רקמת החיבור העמוקה ונמצא כי הגידול מתפתח בסבירות גבוהה יותר בחתולים שחוסנו כנגד FeLV. אם מתפתח כזה גידול הסרתו קשה כיוון שיש לו פולשנות רבה לרמות מסביב.

מסיבות אלו לא נהוג לחסן בארץ כנגד FeLV למרות שקיים חיסון.

לסיכום

מדובר במחלה וירלית מדבקת רק בין חתולים, למחלה אין טיפול ספציפי, אבל עם טיפול תומך חתול יכול לחיות עם המחלה אפילו שנים.

למידע נוסף, בדיקה, טיפול וייעוץ בנושא FeLV – לויקמיה בחתולים, אנא צרו קשר עם המרפאה ונשמח לעזור.