האדם כשחקן במשחק החיים 

האדם כשחקן במשחק החיים 

"העולם הוא במה ואנו השחקנים" רובנו מכירים את המשפט הזה שנאמר על ידי וויליאם שייקספיר, גדול המחזאים.  אני מזמין אתכם להשקיע מספר דקות מזמנכם ולהתעמק במשפט הזה שיש בו בעיני עולם ומלואו.

בואו נחלק את מעגלי חיינו למספר הצגות שבכל אחת מהן אנו ממלאים תפקיד ראשי. כך לדוגמא הצגה אחת היא זו שמתרחשת בבית, בחיק משפחתנו. הצגה אחרת היא זו שמתרחשת בעבודה, הצגה שלישית עם חברים וכן הלאה.

בכל הצגה כאמור, נמלא אנו את התפקיד הראשי על כל הנדרש ממנו. כמובן שכמו בתיאטרון גם כאן בין הצגה להצגה נדרשת הדמות לבטא את עצמה בתכונות שונות וחדשות. 

אם נשווה זאת לתיאטרון, הרי שגם שחקנים מקצועיים מופיעים לרוב במספר הצגות שונות בו זמנית ודמותם בכל הצגה עשויה להיות שונה לחלוטין. לדוגמא שלמה בראבא שמשחק דמות קומית בתיאטרון ולחליפין גבר מזדקן וזועף בסרט הערת שוליים או אדיר מילר שמעלה מופע סטנד אפ ובמקביל מופיע כניצול שואה בסרט "פעם הייתי". 

השחקן בכל אחת מההצגות, נותר אותו שחקן אולם הדמויות שהוא מגלם שונות לחלוטין האחת מהשנייה בהתאם לדרישות ההצגה והסיטואציה. מקצועיותו של השחקן אם כך מתבטאת ביכולתו לעשות שימוש מדוד במבחר גדול של תכונות והבעות שעומדות לרשותו. ההבעה הזועפת של הדמות מהערת שוליים והתנועה הכבדה, יתחלפו בחיוכים וקופצנות בדמותו הקומית של בראבא. 

בדומה לכך, גם ב"משחק החיים" עלינו להתאים את הדמויות שאנו משחקים בכל אחת מהצגות חיינו אל הסיטואציה הרלוונטית. לבטא בכל דמות מכלול שונה של תכונות ולהסתיר תכונות אחרות שאינן מתאימות. 

דמיינו לעצמכם שהבוס שאמור לנהל את החברה יופיע פתאום לעבודה בדמות האבא הרכרוכי, לבוש בטרנינג ומדבר באופן מתיילד. סביר להניח שנתקשה לקבל את סמכותו וזאת כיוון שהדמות אינה ממלאה את תפקידה כראוי. המסרים שהיא מעבירה הם דו משמעיים ובהתאם לכך אנו מתקשים להחליט כיצד להתייחס אליה. 

מסקנה – אם נקבל את עצמנו כשחקנים בהצגה ונפעל לשיפור כישורי המשחק שלנו, הרי שבכך נוכל לשפר את אופן העברת המסרים ולייעל את התקשורת שלנו עם הסביבה בהתאם למטרות שנגדיר לעצמנו. 

מכאן תבינו גם שאין כל בסיס לאלה שטוענים "אני אמיתי", "אני לא משחק משחקים" או "אני אומר מה שאני חושב". כולנו משחקים משחקים. כולנו עושים זאת במידה משתנה של מאמץ. ואם יש מי שדמותו אינה משתנה כלל ונשארת זהה בכל אחד ממעגלי החיים, הרי שאין הדבר משחק לטובתו אלא להיפך,  מעיד על חוסר יכולתו לפעול ולהתקדם בחברה בה הוא חי. 

אז אם נסכים שאנו שחקנים, להלן מספר כלים שיאפשרו לנו להגדיר באופן מדוייק יותר את דמותנו ולבצעה בצורה מיטבית. 

- מי הדמות שברצוני לגלם?
כשהבמאי יוצק את הדמויות בהצגה, הוא מעניק להן תכונות אופי שיבואו לידי ביטוי בהמשך. היו הבמאים של עצמכם ואפיינו את הדמות שתרצו להיות. לדוגמא: עובדת במשרד שרוצה להיות "מובילה חברתית" במשרד. זוהי "מלכת המשרד", היא הדמות שכולם באים אליה להתעדכן על החדשות בחברה, היא מוזמנת לכל האירועים ונדמה שהכל סובב סביבה. בהתאם לכך תהיה דמותה עליזה, חייכנית וצחקנית.

- כיצד הדמות שברצוני לגלם מתנהגת?
התנהגותה של הדמות צריכה להוות חיזוק לתכונותיה ולמטרות שהגדירה לעצמה. אם הדמות שהגדרנו תנהג בכוחנות או בגסות רוח הרי שזה יעמוד בניגוד גמור למטרות שהגדירה לעצמה. לפיכך תאופיין הדמות שלנו בכך שהיא מגלה עניין אישי בעמיתיה לעבודה, יוזמת אירועים חברתיים לעובדים, מפתיעה בעוגה או ברכה עובד שחוגג יומולדת, בתיק שלה יהיו תמיד אספירין, פלסטרים, ממתקים וכל דבר שיתגלה כנחוץ לעובדים במצוקה וכן הלאה. 

- כיצד הדמות נראית?
בהצגה מקצועית ישנן מלבישות ותפאורנים שאמונים על מראה הדמות. עלינו להיות המלבישים של עצמנו. המראה החיצוני חייב להתאים למסר שבחרנו להעביר. במקרה זה על הדמות להיות נעימת מראה – אסתטית, לבושה צבעוני ורך. כאן לא יתאימו חליפות עסקים כהות ומוקפדות או שיער אסוף למשעי אלא שמלות, בגדים צבעוניים, אופנתיים ושיער פזור או אסוף ברכות.

לאחר שרשמנו את כל המאפיינים הללו, זה הזמן לבחון מה אנו מבצעים בפועל מתוך המכלול שרשמנו ומה עוד עלינו לעשות כדי לבסס את הדמות. ייתכן שבתחילה תרגישו מעט מלאכותיים בביצוע אולם זו גדולתו של התירגול. כל שחקן מקצועי יוכל לספר לכם שרק החזרות והתירגול יוכלו להפוך את הפעולה המלאכותית לטבעית. 

זיכרו, שככל שנלמד לשלוט באופן בו אנו מציגים את דמותנו, כך נוכל להעביר את המסרים הרצויים לנו בצורה יעילה יותר לסביבה ולהשיג שליטה טובה יותר על הנעשה בנתיבי חיינו השונים.