גוש קטן בנרתיק הניתן למישוש או הנראה ממש לעין יכול להתברר כצניחת רחם. צניחת הרחם הינה תופעה מוכרת וידועה בקרב נשים ויכולה להופיע בכל גיל, בד"כ החל מהלידה הראשונה ואיילך. צניחת הרחם מתרחשת כאשר שרירי רצפת האגן אינם חזקים דיים ולא יכולים לתמוך ברחם כמצופה מהם. שרירי רצפת האגן תפקידם אינו רק לתמוך ברחם אלא גם בשאר אברי האגן - שלפוחית השתן והרקטום. השרירים אמורים לאחוז באברי האגן במקומם ולמנוע מהם לנוע בחלל. כאשר מתרחשת צניחת רחם יש בכך משום רמז למתיחה עודפת של הרצועות האוחזות את הרחם ולחולשה כללית של שרירי רצפת האגן. בהרבה ממקרי הצניחה של הרחם אנו מאבחנים גם חולשה של שרירי הבטן (בעיקר השריר הרוחבי) וכן חולשה של שרירי הגב העמוקים. שרירים אלו אמורים לסייע לרחם להתקבע במקומו בחלל האגן ולא לאפשר לו לנוע יתר על המידה.
צניחת רחם תיתכן מיד לאחר לידה ואולם במרבית המקרים חוזר הרחם למקומו כעבור כ- 4-6 שבועות. במידה ולא חזר למקומו הרי שמדובר בצניחה אמיתית. צניחת רחם תיתכן על רקע פעילות מאומצת הקשורה בעיסוק בספורט בדרגת עומס גבוהה או כפועל יוצא מעיסוק הדורש מאמצים גדולים כפי שקורה בעבודת אחיות במחלקות בתי חולים, גננות או מטפלות הנדרשות להרמות חוזרות של ילדים ועוד.... עם הפסקת המחזור שוב קיים סיכוי גבוה יותר להופעת מקרים של צניחת רחם משום השינויים ההורמונליים המשפיעים על כח שרירי רצפת האגן.
הטיפול במצבים של צניחת רחם מתחלק לשניים. במצבי צניחת רחם קלים, אפשר להסתפק בפיזיותרפיה לשיקום שרירי רצפת האגן. טיפול שכזה כולל שימוש במגוון טכניקות שכולן מטרתן חיזוק השרירים. לאחר בדיקה מעמיקה של כח השריר והערכת הסיבולת שלו, תחליט הפיזיותרפיסטית באיזו שיטה בדיוק כדאי ורצוי לבחור. השיטה המקובלת ביותר היא ביו-פידבק. שימוש בשיטת טיפול זו מאפשר למטופלת ולפיזיותרפיסטית, גם יחד, לצפות בפעילות החשמלית של השרירים מעל גבי מסך. בהנחיית הפיזיותרפיסטית מתרגלת המטופלת את השרירים תוך שימת דגש על גיוס נכון של השריר, הרפיית השריר ומידת הכח המופעל בעת הכיווץ. בתום סדרת הטיפולים , ואפילו במהלך הטיפול, יכולה המטופלת לחוש בהטבה במידת הצניחה. גם הפזיותרפיסטית יכולה, תוך כדי, לאמוד מחדש את מידת הצניחה ואת השיפור בכח השריר. טיפול זה עשוי לדחות את הצורך בניתוח לשיקום רצפת האגן ויעניק איכות חיים טובה יותר לאישה הסובלת מצניחת רחם. במקרים חמורים יותר של צניחת רחם, כאשר טיפול שמרני לא יכול לשפר כבר את מצב הצניחה, קיים צורך בטיפול ניתוחי. ניתוחים שכאלה מבוצעים ע"י רופאים אורוגניקולוגיים מומחים בתחום ובמרבית המקרים כאשר מדובר בנשים מבוגרות שסיימו את פרק ההריונות שלהן, יעדיף המנתח להוציא לגמרי את הרחם.
נטע אברהם בר-ניב BPT, M. Occ.H
פיזיותרפיסטית מוסמכת בוגרת אוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בבריאות בתעסוקה מאוניברסיטת תל-אביב.השתלמה והתמחתה בתחום שיקום רצפת האגן אצל פרופ' פינייה והגב' ג'ואל סופיר בפריז, צרפת.עובדת ביחידה לשיקום רצפת האגן במכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים "שיבא" תל-השומר.מטפלת בנשים וגברים הסובלים מליקויים בתפקוד רצפת האגן.בנוסף לטיפול היחידני, מעבירה סדנאות קבוצתיות להעלאת המודעות לרצפת האגן הכוללות הרצאה ותרגול מעשי. עוסקת גם בטיפולים אורתופדים ומעבירה הדרכות בתחום הארגונומיה.מרכזת את תחום הטיפולים האורו-גניטלים והאנו-רקטלים במרכז לטיפול משולב ברצפת האגן.